Angels' Torah logoAngels' Torah

Bereishit · All parshiot

ויגשParshat Vayigash

Genesis 44:18-47:27

A note: this is a creative reading, a drash offered as a way into the text. It does not claim to be what the angels actually say.

Begin on the ground

Rung 1 of 8

The story

What happens, plainly.

Yehudah steps forward and pleads with the Egyptian ruler to keep him as a slave in Binyamin's place, because their father will die if the boy does not come home. Yosef cannot hold back any longer; he sends everyone out, says to his brothers, "I am Yosef," and weeps on Binyamin's neck. He tells them not to be distressed, because G‑d sent him ahead to keep them alive, and he sends wagons to bring their father down. When Yaakov sees the wagons, his spirit revives, and G‑d tells him in a night vision not to be afraid to go down to Egypt. Seventy souls of Yaakov's house go down, and Yosef meets his father in Goshen and weeps on his neck. Through the years of famine Yosef feeds his family, and all of Egypt sells its herds and land to Pharaoh for bread.

Rung 2 of 8

Ein Yaakov

What the sages of the Talmud saw.

The verse says Yosef fell on his brother Binyamin's necks, in the plural. How many necks did Binyamin have? Rabbi Elazar says Yosef wept for the two Temples that would stand in Binyamin's portion and be destroyed, and Binyamin wept on Yosef's neck for the Mishkan at Shiloh, which would stand in Yosef's portion and be destroyed. The same passage asks why Yosef gave Binyamin five changes of clothing, when favoring a son with silk was what started all the trouble, and answers that it hinted at Mordechai, who would one day go out from the king in five royal garments.

Megillah 16bEin Yaakov (Glick Edition), Megillah 1:38

Binyamin named his sons after the brother he had lost. Bela, because Yosef was swallowed up among the nations; Ashbel, because he was taken captive, with G‑d's consent; Gera, because he lived as a stranger in inns; Na'aman, because he was so pleasant; Achi and Rosh, because he was my brother and my chief; Chuppim, because I did not see his wedding canopy and he did not see mine.

Sotah 36bEin Yaakov (Glick Edition), Sotah 7:19

Rung 3 of 8

The Zohar

The mystical reading.

The Zohar reads "Then Yehudah came near to him" as one world drawing near to another so that the two could join. Yehudah was a king and Yosef was the Tzaddik, the Righteous One. In the language of the sefirot (our gloss) the king is , the world below that receives, and the Tzaddik is , the foundation that carries the flow from above down into it. So they came nearer and nearer until they were one. Before they met there was no peace between the brothers; once Yehudah drew near, peace came to all the tribes, joy came above and below, and Yaakov's spirit revived. The Zohar also says Yosef wept on Binyamin's neck for the destruction of the first and second Temples, and that the wagons he sent, agalot, a word that also means heifers, were a private sign to his father: on the day they parted, the two of them had been studying the law of the heifer whose neck is broken for a man found slain.

Touch a lit word to find it on the tree.

KeterChochmahBinahChesedGevurahTiferetNetzachHodYesodMalchut

Rung 4 of 8

The numbers

The letters stop being words.

  1. Yehudah

    יהודה

    Yehudah equals 30

    No confident match yet.

    His name holds the four letters of the Name, with a dalet set among them. No confident match for the number itself.

  2. Yosef

    יוסף

    Yosef equals 156

    = ציון Tzion, Zion

    Kedushat Levi, Genesis, Vayeshev 14

    = 6 × 26, the Name 6 times

    Also six measures of the Name.

  3. Lechem, bread

    לחם

    Lechem, bread equals 78

    = 3 × 26, the Name 3 times

    The bread Yosef gives his father's house and all of Egypt in the famine.

  4. Agalot, wagons

    עגלות

    Agalot, wagons equals 509

    No confident match yet.

    The wagons that revive Yaakov's spirit.

  5. Yaakov

    יעקב

    Yaakov equals 182

    = 7 × 26, the Name 7 times

    The Name across the seven days.

  6. Goshen

    גשן

    Goshen equals 353

    No confident match yet.

Every value is computed from the Hebrew letters by code: aleph is 1, yud is 10, kuf is 100, tav is 400, and final letters keep their ordinary value. A match appears only when it is well known. Nothing is invented.

Rung 5 of 8

The angel's telling

The story as the angels tell it.

1:20

The brother whose name holds the Name stepped up close to Zion and said: let me stay here as your slave instead of the boy. If we go home without him, our father will die. How can I go up to my father if the boy is not with me?

Zion could not hold it in any longer. He sent everyone out of the room and said: I am Zion. Is my father still alive? His brothers could not answer him.

"Don't be sad," he said, "and don't be angry with yourselves for selling me here. G‑d sent me ahead of you to keep you alive." He fell on his youngest brother's neck and wept, and kissed them all and wept over them, and after that his brothers talked with him.

He sent wagons up to Canaan for his father. When they told the father that Zion was alive, his heart went numb, because he did not believe them. Then he saw the wagons, and his spirit came back to life.

On the road G‑d spoke to him in the night: don't be afraid to go down. I will go down with you, and I will bring you up again, and Zion's hand will close your eyes.

So the whole household went down. Zion harnessed his chariot and went up to meet his father, and fell on his neck and wept a long time. "Now I can die," said the father, "since I have seen your face."

Through the years of hunger Zion fed his father and his brothers and their little ones, and all of Egypt, with bread full of the Name. Up here we call that the end of a quarrel: the one who was sold feeds the ones who sold him, and calls it G‑d's doing.

Rung 6 of 8

The angel sages debate

Four angels argue over their Torah.

Michael from kindness

“Bread is 78, the Name three times over. Yosef fed his father's house and all of Egypt with it, and he never asked his brothers to earn a crumb. Give the bread first. The repentance can come later.”

Gavriel from strength

“Yehudah is 30, the four letters of the Name with a door set among them. He went surety for the boy and then offered himself as a slave in his place. That is the Name with a limit drawn around it: take me, and leave him.”

Raphael from healing

“Yosef is 156, Tzion. When he fell on his brother's neck he wept for Temples that had not been built yet. The brothers had just been healed, and the tears went ahead to the place that would need them most.”

Uriel from light

“Yaakov is 182, the Name across the seven days, and his spirit had been dead inside him until he saw the wagons. Two kings drew near each other, Yehudah and Yosef, and the Name came back to life in their father. From up here the whole parsha is that one breath.”

They stand where the bedtime Shema places them: Michael on the right, Gavriel on the left, Uriel ahead, Raphael behind.

Rung 7 of 8

The spaces

Raziel reads the white.

Vayigash has no open spaces and two closed spaces in 106 verses.

  • Closed after Genesis 46:7
  • Closed after Genesis 46:27

From Sefaria's text of the Torah according to the Masorah. An open space (petuchah) leaves the rest of the line empty; a closed space (setumah) is a gap inside the line.

ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני ידבר נא עבדך דבר באזני אדני ואל יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה אדני שאל את עבדיו לאמר היש לכם אב או אח ונאמר אל אדני יש לנו אב זקן וילד זקנים קטן ואחיו מת ויותר הוא לבדו לאמו ואביו אהבו ותאמר אל עבדיך הורדהו אלי ואשימה עיני עליו ונאמר אל אדני לא יוכל הנער לעזב את אביו ועזב את אביו ומת ותאמר אל עבדיך אם לא ירד אחיכם הקטן אתכם לא תספון לראות פני ויהי כי עלינו אל עבדך אבי ונגד לו את דברי אדני ויאמר אבינו שבו שברו לנו מעט אכל ונאמר לא נוכל לרדת אם יש אחינו הקטן אתנו וירדנו כי לא נוכל לראות פני האיש ואחינו הקטן איננו אתנו ויאמר עבדך אבי אלינו אתם ידעתם כי שנים ילדה לי אשתי ויצא האחד מאתי ואמר אך טרף טרף ולא ראיתיו עד הנה ולקחתם גם את זה מעם פני וקרהו אסון והורדתם את שיבתי ברעה שאלה ועתה כבאי אל עבדך אבי והנער איננו אתנו ונפשו קשורה בנפשו והיה כראותו כי אין הנער ומת והורידו עבדיך את שיבת עבדך אבינו ביגון שאלה כי עבדך ערב את הנער מעם אבי לאמר אם לא אביאנו אליך וחטאתי לאבי כל הימים ועתה ישב נא עבדך תחת הנער עבד לאדני והנער יעל עם אחיו כי איך אעלה אל אבי והנער איננו אתי פן אראה ברע אשר ימצא את אבי ולא יכל יוסף להתאפק לכל הנצבים עליו ויקרא הוציאו כל איש מעלי ולא עמד איש אתו בהתודע יוסף אל אחיו ויתן את קלו בבכי וישמעו מצרים וישמע בית פרעה ויאמר יוסף אל אחיו אני יוסף העוד אבי חי ולא יכלו אחיו לענות אתו כי נבהלו מפניו ויאמר יוסף אל אחיו גשו נא אלי ויגשו ויאמר אני יוסף אחיכם אשר מכרתם אתי מצרימה ועתה אל תעצבו ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אתי הנה כי למחיה שלחני אלהים לפניכם כי זה שנתים הרעב בקרב הארץ ועוד חמש שנים אשר אין חריש וקציר וישלחני אלהים לפניכם לשום לכם שארית בארץ ולהחיות לכם לפליטה גדלה ועתה לא אתם שלחתם אתי הנה כי האלהים וישימני לאב לפרעה ולאדון לכל ביתו ומשל בכל ארץ מצרים מהרו ועלו אל אבי ואמרתם אליו כה אמר בנך יוסף שמני אלהים לאדון לכל מצרים רדה אלי אל תעמד וישבת בארץ גשן והיית קרוב אלי אתה ובניך ובני בניך וצאנך ובקרך וכל אשר לך וכלכלתי אתך שם כי עוד חמש שנים רעב פן תורש אתה וביתך וכל אשר לך והנה עיניכם ראות ועיני אחי בנימין כי פי המדבר אליכם והגדתם לאבי את כל כבודי במצרים ואת כל אשר ראיתם ומהרתם והורדתם את אבי הנה ויפל על צוארי בנימן אחיו ויבך ובנימן בכה על צואריו וינשק לכל אחיו ויבך עלהם ואחרי כן דברו אחיו אתו והקל נשמע בית פרעה לאמר באו אחי יוסף וייטב בעיני פרעה ובעיני עבדיו ויאמר פרעה אל יוסף אמר אל אחיך זאת עשו טענו את בעירכם ולכו באו ארצה כנען וקחו את אביכם ואת בתיכם ובאו אלי ואתנה לכם את טוב ארץ מצרים ואכלו את חלב הארץ ואתה צויתה זאת עשו קחו לכם מארץ מצרים עגלות לטפכם ולנשיכם ונשאתם את אביכם ובאתם ועינכם אל תחס על כליכם כי טוב כל ארץ מצרים לכם הוא ויעשו כן בני ישראל ויתן להם יוסף עגלות על פי פרעה ויתן להם צדה לדרך לכלם נתן לאיש חלפות שמלת ולבנימן נתן שלש מאות כסף וחמש חלפת שמלת ולאביו שלח כזאת עשרה חמרים נשאים מטוב מצרים ועשר אתנת נשאת בר ולחם ומזון לאביו לדרך וישלח את אחיו וילכו ויאמר אלהם אל תרגזו בדרך ויעלו ממצרים ויבאו ארץ כנען אל יעקב אביהם ויגדו לו לאמר עוד יוסף חי וכי הוא משל בכל ארץ מצרים ויפג לבו כי לא האמין להם וידברו אליו את כל דברי יוסף אשר דבר אלהם וירא את העגלות אשר שלח יוסף לשאת אתו ותחי רוח יעקב אביהם ויאמר ישראל רב עוד יוסף בני חי אלכה ואראנו בטרם אמות ויסע ישראל וכל אשר לו ויבא בארה שבע ויזבח זבחים לאלהי אביו יצחק ויאמר אלהים לישראל במראת הלילה ויאמר יעקב יעקב ויאמר הנני ויאמר אנכי האל אלהי אביך אל תירא מרדה מצרימה כי לגוי גדול אשימך שם אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה ויוסף ישית ידו על עיניך ויקם יעקב מבאר שבע וישאו בני ישראל את יעקב אביהם ואת טפם ואת נשיהם בעגלות אשר שלח פרעה לשאת אתו ויקחו את מקניהם ואת רכושם אשר רכשו בארץ כנען ויבאו מצרימה יעקב וכל זרעו אתו בניו ובני בניו אתו בנתיו ובנות בניו וכל זרעו הביא אתו מצרימה ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה יעקב ובניו בכר יעקב ראובן ובני ראובן חנוך ופלוא וחצרן וכרמי ובני שמעון ימואל וימין ואהד ויכין וצחר ושאול בן הכנענית ובני לוי גרשון קהת ומררי ובני יהודה ער ואונן ושלה ופרץ וזרח וימת ער ואונן בארץ כנען ויהיו בני פרץ חצרן וחמול ובני יששכר תולע ופוה ויוב ושמרן ובני זבלון סרד ואלון ויחלאל אלה בני לאה אשר ילדה ליעקב בפדן ארם ואת דינה בתו כל נפש בניו ובנותיו שלשים ושלש ובני גד צפיון וחגי שוני ואצבן ערי וארודי ואראלי ובני אשר ימנה וישוה וישוי ובריעה ושרח אחתם ובני בריעה חבר ומלכיאל אלה בני זלפה אשר נתן לבן ללאה בתו ותלד את אלה ליעקב שש עשרה נפש בני רחל אשת יעקב יוסף ובנימן ויולד ליוסף בארץ מצרים אשר ילדה לו אסנת בת פוטי פרע כהן אן את מנשה ואת אפרים ובני בנימן בלע ובכר ואשבל גרא ונעמן אחי וראש מפים וחפים וארד אלה בני רחל אשר ילד ליעקב כל נפש ארבעה עשר ובני דן חשים ובני נפתלי יחצאל וגוני ויצר ושלם אלה בני בלהה אשר נתן לבן לרחל בתו ותלד את אלה ליעקב כל נפש שבעה כל הנפש הבאה ליעקב מצרימה יצאי ירכו מלבד נשי בני יעקב כל נפש ששים ושש ובני יוסף אשר ילד לו במצרים נפש שנים כל הנפש לבית יעקב הבאה מצרימה שבעים ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורת לפניו גשנה ויבאו ארצה גשן ויאסר יוסף מרכבתו ויעל לקראת ישראל אביו גשנה וירא אליו ויפל על צואריו ויבך על צואריו עוד ויאמר ישראל אל יוסף אמותה הפעם אחרי ראותי את פניך כי עודך חי ויאמר יוסף אל אחיו ואל בית אביו אעלה ואגידה לפרעה ואמרה אליו אחי ובית אבי אשר בארץ כנען באו אלי והאנשים רעי צאן כי אנשי מקנה היו וצאנם ובקרם וכל אשר להם הביאו והיה כי יקרא לכם פרעה ואמר מה מעשיכם ואמרתם אנשי מקנה היו עבדיך מנעורינו ועד עתה גם אנחנו גם אבתינו בעבור תשבו בארץ גשן כי תועבת מצרים כל רעה צאן ויבא יוסף ויגד לפרעה ויאמר אבי ואחי וצאנם ובקרם וכל אשר להם באו מארץ כנען והנם בארץ גשן ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים ויצגם לפני פרעה ויאמר פרעה אל אחיו מה מעשיכם ויאמרו אל פרעה רעה צאן עבדיך גם אנחנו גם אבותינו ויאמרו אל פרעה לגור בארץ באנו כי אין מרעה לצאן אשר לעבדיך כי כבד הרעב בארץ כנען ועתה ישבו נא עבדיך בארץ גשן ויאמר פרעה אל יוסף לאמר אביך ואחיך באו אליך ארץ מצרים לפניך הוא במיטב הארץ הושב את אביך ואת אחיך ישבו בארץ גשן ואם ידעת ויש בם אנשי חיל ושמתם שרי מקנה על אשר לי ויבא יוסף את יעקב אביו ויעמדהו לפני פרעה ויברך יעקב את פרעה ויאמר פרעה אל יעקב כמה ימי שני חייך ויאמר יעקב אל פרעה ימי שני מגורי שלשים ומאת שנה מעט ורעים היו ימי שני חיי ולא השיגו את ימי שני חיי אבתי בימי מגוריהם ויברך יעקב את פרעה ויצא מלפני פרעה ויושב יוסף את אביו ואת אחיו ויתן להם אחזה בארץ מצרים במיטב הארץ בארץ רעמסס כאשר צוה פרעה ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו ואת כל בית אביו לחם לפי הטף ולחם אין בכל הארץ כי כבד הרעב מאד ותלה ארץ מצרים וארץ כנען מפני הרעב וילקט יוסף את כל הכסף הנמצא בארץ מצרים ובארץ כנען בשבר אשר הם שברים ויבא יוסף את הכסף ביתה פרעה ויתם הכסף מארץ מצרים ומארץ כנען ויבאו כל מצרים אל יוסף לאמר הבה לנו לחם ולמה נמות נגדך כי אפס כסף ויאמר יוסף הבו מקניכם ואתנה לכם במקניכם אם אפס כסף ויביאו את מקניהם אל יוסף ויתן להם יוסף לחם בסוסים ובמקנה הצאן ובמקנה הבקר ובחמרים וינהלם בלחם בכל מקנהם בשנה ההוא ותתם השנה ההוא ויבאו אליו בשנה השנית ויאמרו לו לא נכחד מאדני כי אם תם הכסף ומקנה הבהמה אל אדני לא נשאר לפני אדני בלתי אם גויתנו ואדמתנו למה נמות לעיניך גם אנחנו גם אדמתנו קנה אתנו ואת אדמתנו בלחם ונהיה אנחנו ואדמתנו עבדים לפרעה ותן זרע ונחיה ולא נמות והאדמה לא תשם ויקן יוסף את כל אדמת מצרים לפרעה כי מכרו מצרים איש שדהו כי חזק עלהם הרעב ותהי הארץ לפרעה ואת העם העביר אתו לערים מקצה גבול מצרים ועד קצהו רק אדמת הכהנים לא קנה כי חק לכהנים מאת פרעה ואכלו את חקם אשר נתן להם פרעה על כן לא מכרו את אדמתם ויאמר יוסף אל העם הן קניתי אתכם היום ואת אדמתכם לפרעה הא לכם זרע וזרעתם את האדמה והיה בתבואת ונתתם חמישית לפרעה וארבע הידת יהיה לכם לזרע השדה ולאכלכם ולאשר בבתיכם ולאכל לטפכם ויאמרו החיתנו נמצא חן בעיני אדני והיינו עבדים לפרעה וישם אתה יוסף לחק עד היום הזה על אדמת מצרים לפרעה לחמש רק אדמת הכהנים לבדם לא היתה לפרעה וישב ישראל בארץ מצרים בארץ גשן ויאחזו בה ויפרו וירבו מאד

The scroll runs right to left. Touch a glowing gap.

Raziel רזיאל

This week I closed the line twice, and both times I did it to make a small room.

Yehudah spoke, Yosef broke, the brothers heard I am Yosef, the wagons went up, the father's spirit came back, G‑d spoke to him in the night at Be'er Sheva. The scribe did not stop for any of it. When something that large finally happens, you don't interrupt it.

Then the household set out: his sons and his sons' sons, his daughters and his sons' daughters, all his offspring he brought with him to Egypt. There I closed the line.

After it came the names. Reuven and his sons, Shimon and his, each of Leah's, each of Zilpah's, each of Rachel's, each of Bilhah's, down to the last grandson. When the list reached its end, all the souls of Yaakov's house who came to Egypt, seventy, I closed the line again.

So the names sit between two closed spaces, in a little room of their own. That was my gift to them. Before Egypt got its hands on them, I wanted each one written down and kept, the way a mother counts her children at the door before a long trip.

After that I held nothing else, all the way to the end of the parsha, and past it. Next week you will see why.

Rung 8 of 8

The vessel

Sandalfon names what holds it all.

Sandalfon סנדלפון

I don't hold the light. I hold what holds it.

This parsha is full of my vessels. Five changes of clothing for the youngest. Ten donkeys loaded with the best of Egypt, and ten more carrying grain and bread for the road. Bread measured out to every household by the number of its little ones. A neck to weep on, and then another.

Then the land itself, sold field by field for bread, until it all belonged to Pharaoh. A field can be a vessel too. It holds the seed and gives it back.

You looked for the vessel in the sacks. Look at the wagons. The brothers told their father that Yosef was alive and ruled Egypt, and his heart went numb. Words could not reach him. Then he saw the wagons, and his spirit revived. The Zohar says the agalot carried a message only he could read: the last thing the two of them studied together, on the day they parted, was the law of the heifer, the eglah.

The letters give the wagons a number, and nothing I trust stands beside it. They did not need one. Their whole job was to carry an old man down to his son and to carry one lesson back up to him, so he would know it was truly Yosef who sent them. Everything in this parsha moves down toward Egypt. The wagons went up to Canaan to fetch him, and they held the father all the way down to his son. That is the whole parsha.

The vesselThe wagons

שבת שלוםYou've reached the top of the ladder.

The ladder, every Thursday

One short email before Shabbat: the week's parsha as the angels tell it, with a link to climb it and a sheet to print for the table.

Your email is used only for this note. Every email has a one-click unsubscribe.