מקץParshat Miketz

Genesis 41:1-44:17

A note: this is a creative reading, a drash offered as a way into the text. It does not claim to be what the angels actually say.

Begin on the ground

Rung 1 of 8

The story

What happens, plainly.

Two years later Pharaoh dreams of seven fat cows swallowed by seven thin ones, and seven full ears of grain swallowed by seven thin ears, and none of his wise men can read it. The cupbearer finally remembers Yosef, who is brought up from prison and tells Pharaoh that seven years of plenty are coming and seven years of famine after them, and that grain must be stored. Pharaoh sets him over all Egypt; he gathers grain in every city, marries Asenat, and has two sons, Menashe and Ephraim. When the famine reaches Canaan, Yosef's brothers come down to buy food and bow before him without knowing him. He accuses them of spying, keeps Shimon bound, and demands that they bring their youngest brother, Binyamin. When they return with him, Yosef feasts them, then has his silver goblet hidden in Binyamin's sack and sends his steward after them, and the parsha stops as he says the one who had the goblet will stay as his slave.

Rung 2 of 8

Ein Yaakov

What the sages of the Talmud saw.

When Pharaoh set Yosef over Egypt, his astrologers objected: will a slave bought for twenty pieces of silver rule over us? A king, they said, must know seventy languages. That night the angel Gavriel came and began teaching him the seventy languages, and Yosef could not take them in until one letter of the Name of the Holy One was added to his name. In the morning he answered Pharaoh in every language Pharaoh spoke to him. Then Yosef spoke Hebrew, and Pharaoh could not learn it, and made Yosef swear never to tell anyone.

Sotah 36bEin Yaakov (Glick Edition), Sotah 7:20

Rabbi Levi says a person should wait as long as twenty-two years for a good dream to come true. Yosef dreamed at seventeen and stood before Pharaoh at thirty; add the seven years of plenty and two of famine and you reach twenty-two. And Rabbi Elazar learns from the cupbearer's words, "as he interpreted to us, so it was," that every dream follows its interpretation.

Berakhot 55bEin Yaakov (Glick Edition), Berakhot 9:5

Rung 3 of 8

The Zohar

The mystical reading.

The Zohar reads the parsha's first word, mikketz, "at the end", as "the end of the left", the side of darkness, the region where nothing is remembered. It stood in front of Yosef because he had asked the cupbearer to remember him, which the Zohar calls hardly fitting for a righteous man; so the cupbearer "did not remember Yosef, but forgot him". The two full years stand for two grades, forgetting and then the remembering that took its place. The river Pharaoh stood beside is Yosef the righteous, the stream that waters everything below it, so that all of Egypt was blessed through him (in the sefirot, our gloss, the Righteous One is , the foundation). The good ears come from the right side, the side of "it was good" (, giving, in the usual reading), and the thin ones from the other side. A person is shown in a dream only what lies within his own grade, but a king is allowed to see higher, and so G‑d showed Pharaoh what He was about to do. And because a dream that is forgotten is never fulfilled, Yosef kept his own dreams fresh in his memory all those years.

Touch a lit word to find it on the tree.

Rung 4 of 8

The numbers

The letters stop being words.

Yosef
יוסף

Yosef equals 156

= ציון Tzion, Zion
Kedushat Levi, Genesis, Vayeshev 14
= 6 × 26, the Name 6 times
Also six measures of the Name.
Yehosef
יהוסף

Yehosef equals 161

No confident match yet.
Yosef with the letter of the Name the Ein Yaakov says Gavriel added that night. No confident match.
Yaakov
יעקב

Yaakov equals 182

= 7 × 26, the Name 7 times
The Name across the seven days.
Pharaoh
פרעה

Pharaoh equals 355

No confident match yet.
Gavia, goblet
גביע

Gavia, goblet equals 85

No confident match yet.
The silver cup hidden in the youngest brother's sack. No sourced match.

Every value is computed from the Hebrew letters by code: aleph is 1, yud is 10, kuf is 100, tav is 400, and final letters keep their ordinary value. A match appears only when it is well known. Nothing is invented.

Rung 5 of 8

The angel's telling

The story as the angels tell it.

1:23

A king dreamed he was standing by a river. Fat cows came up out of it, and thin cows came up after them and swallowed them and stayed just as thin. Then full ears of grain, and thin ears swallowed those too. Nobody in his house could read it.

Then the king's servant remembered. Down in the pit there was Zion, who reads dreams. They shaved him and changed his clothes and brought him up.

"It isn't in me," said Zion. "G‑d will answer." Years of plenty are coming, he said, and after them years of hunger so hard that the plenty will be forgotten. Store the grain now.

The king put his own ring on Zion's hand. In the night one of us came down and taught him every language of the earth, and he could not hold them until a letter of the Name was set into his name. In the morning he answered the king in every tongue the king spoke.

The hunger came, and it reached the father's house. Zion's brothers came down and bowed to the ground in front of him, and they did not know him. He knew them. He spoke hard words, kept one brother bound before their eyes, and said: bring me the youngest.

They came back with the youngest. Zion went into a room alone and wept, and washed his face, and came out and fed them. Then he had his silver cup hidden in the youngest one's sack, and sent after them.

The cup was found where he had put it. The brothers tore their clothes, loaded their donkeys, and turned back, every one of them. Years before they had gone home without a brother. Up here we were watching only one thing, whether they would do it again. Nobody went home.

Rung 6 of 8

The angel sages debate

Four angels argue over their Torah.

Michael from kindness

“Yosef is 156, Tzion, the Name six times over. Zion stands over a full storehouse and his own brothers are hungry in front of him. Open the doors now and tell them who you are.”

Gavriel from strength

“I was there that night. He was 156 and could not hold the languages, so I set one letter of the Name into him and he became 161, Yehosef. A letter like that is given for keeping things in: the grain until the years of hunger, the truth until its hour. He is right to wait.”

Raphael from healing

“Yosef is the Name six times and his father Yaakov is 182, the Name seven times. Six are the days of work and the seventh is rest. The son fills the storehouses so the father can rest, and every sack that goes up to Canaan is the working week carrying bread to Shabbat.”

Uriel from light

“The goblet is 85, and nothing we trust stands beside it. Zion hid a thing with no match in the youngest one's sack to see whether his brothers would carry the youngest or leave him. They came back, all of them. A family shows what it is by what it carries when it cannot count the cost.”

They stand where the bedtime Shema places them: Michael on the right, Gavriel on the left, Uriel ahead, Raphael behind.

Rung 7 of 8

The spaces

Raziel reads the white.

Miketz has no open spaces and one closed space in 146 verses. Inside the parsha there is no break at all.

Closed after Genesis 44:17, the end of the parsha

From Sefaria's text of the Torah according to the Masorah. An open space (petuchah) leaves the rest of the line empty; a closed space (setumah) is a gap inside the line.

ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חלם והנה עמד על היאר והנה מן היאר עלת שבע פרות יפות מראה ובריאת בשר ותרעינה באחו והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן מן היאר רעות מראה ודקות בשר ותעמדנה אצל הפרות על שפת היאר ותאכלנה הפרות רעות המראה ודקת הבשר את שבע הפרות יפת המראה והבריאת וייקץ פרעה ויישן ויחלם שנית והנה שבע שבלים עלות בקנה אחד בריאות וטבות והנה שבע שבלים דקות ושדופת קדים צמחות אחריהן ותבלענה השבלים הדקות את שבע השבלים הבריאות והמלאות וייקץ פרעה והנה חלום ויהי בבקר ותפעם רוחו וישלח ויקרא את כל חרטמי מצרים ואת כל חכמיה ויספר פרעה להם את חלמו ואין פותר אותם לפרעה וידבר שר המשקים את פרעה לאמר את חטאי אני מזכיר היום פרעה קצף על עבדיו ויתן אתי במשמר בית שר הטבחים אתי ואת שר האפים ונחלמה חלום בלילה אחד אני והוא איש כפתרון חלמו חלמנו ושם אתנו נער עברי עבד לשר הטבחים ונספר לו ויפתר לנו את חלמתינו איש כחלמו פתר ויהי כאשר פתר לנו כן היה אתי השיב על כני ואתו תלה וישלח פרעה ויקרא את יוסף ויריצהו מן הבור ויגלח ויחלף שמלתיו ויבא אל פרעה ויאמר פרעה אל יוסף חלום חלמתי ופתר אין אתו ואני שמעתי עליך לאמר תשמע חלום לפתר אתו ויען יוסף את פרעה לאמר בלעדי אלהים יענה את שלום פרעה וידבר פרעה אל יוסף בחלמי הנני עמד על שפת היאר והנה מן היאר עלת שבע פרות בריאות בשר ויפת תאר ותרעינה באחו והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן דלות ורעות תאר מאד ורקות בשר לא ראיתי כהנה בכל ארץ מצרים לרע ותאכלנה הפרות הרקות והרעות את שבע הפרות הראשנות הבריאת ותבאנה אל קרבנה ולא נודע כי באו אל קרבנה ומראיהן רע כאשר בתחלה ואיקץ וארא בחלמי והנה שבע שבלים עלת בקנה אחד מלאת וטבות והנה שבע שבלים צנמות דקות שדפות קדים צמחות אחריהם ותבלען השבלים הדקת את שבע השבלים הטבות ואמר אל החרטמים ואין מגיד לי ויאמר יוסף אל פרעה חלום פרעה אחד הוא את אשר האלהים עשה הגיד לפרעה שבע פרת הטבת שבע שנים הנה ושבע השבלים הטבת שבע שנים הנה חלום אחד הוא ושבע הפרות הרקות והרעת העלת אחריהן שבע שנים הנה ושבע השבלים הרקות שדפות הקדים יהיו שבע שני רעב הוא הדבר אשר דברתי אל פרעה אשר האלהים עשה הראה את פרעה הנה שבע שנים באות שבע גדול בכל ארץ מצרים וקמו שבע שני רעב אחריהן ונשכח כל השבע בארץ מצרים וכלה הרעב את הארץ ולא יודע השבע בארץ מפני הרעב ההוא אחרי כן כי כבד הוא מאד ועל השנות החלום אל פרעה פעמים כי נכון הדבר מעם האלהים וממהר האלהים לעשתו ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וישיתהו על ארץ מצרים יעשה פרעה ויפקד פקדים על הארץ וחמש את ארץ מצרים בשבע שני השבע ויקבצו את כל אכל השנים הטבות הבאת האלה ויצברו בר תחת יד פרעה אכל בערים ושמרו והיה האכל לפקדון לארץ לשבע שני הרעב אשר תהיין בארץ מצרים ולא תכרת הארץ ברעב וייטב הדבר בעיני פרעה ובעיני כל עבדיו ויאמר פרעה אל עבדיו הנמצא כזה איש אשר רוח אלהים בו ויאמר פרעה אל יוסף אחרי הודיע אלהים אותך את כל זאת אין נבון וחכם כמוך אתה תהיה על ביתי ועל פיך ישק כל עמי רק הכסא אגדל ממך ויאמר פרעה אל יוסף ראה נתתי אתך על כל ארץ מצרים ויסר פרעה את טבעתו מעל ידו ויתן אתה על יד יוסף וילבש אתו בגדי שש וישם רבד הזהב על צוארו וירכב אתו במרכבת המשנה אשר לו ויקראו לפניו אברך ונתון אתו על כל ארץ מצרים ויאמר פרעה אל יוסף אני פרעה ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו בכל ארץ מצרים ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח ויתן לו את אסנת בת פוטי פרע כהן אן לאשה ויצא יוסף על ארץ מצרים ויוסף בן שלשים שנה בעמדו לפני פרעה מלך מצרים ויצא יוסף מלפני פרעה ויעבר בכל ארץ מצרים ותעש הארץ בשבע שני השבע לקמצים ויקבץ את כל אכל שבע שנים אשר היו בארץ מצרים ויתן אכל בערים אכל שדה העיר אשר סביבתיה נתן בתוכה ויצבר יוסף בר כחול הים הרבה מאד עד כי חדל לספר כי אין מספר וליוסף ילד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב אשר ילדה לו אסנת בת פוטי פרע כהן און ויקרא יוסף את שם הבכור מנשה כי נשני אלהים את כל עמלי ואת כל בית אבי ואת שם השני קרא אפרים כי הפרני אלהים בארץ עניי ותכלינה שבע שני השבע אשר היה בארץ מצרים ותחלינה שבע שני הרעב לבוא כאשר אמר יוסף ויהי רעב בכל הארצות ובכל ארץ מצרים היה לחם ותרעב כל ארץ מצרים ויצעק העם אל פרעה ללחם ויאמר פרעה לכל מצרים לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו והרעב היה על כל פני הארץ ויפתח יוסף את כל אשר בהם וישבר למצרים ויחזק הרעב בארץ מצרים וכל הארץ באו מצרימה לשבר אל יוסף כי חזק הרעב בכל הארץ וירא יעקב כי יש שבר במצרים ויאמר יעקב לבניו למה תתראו ויאמר הנה שמעתי כי יש שבר במצרים רדו שמה ושברו לנו משם ונחיה ולא נמות וירדו אחי יוסף עשרה לשבר בר ממצרים ואת בנימין אחי יוסף לא שלח יעקב את אחיו כי אמר פן יקראנו אסון ויבאו בני ישראל לשבר בתוך הבאים כי היה הרעב בארץ כנען ויוסף הוא השליט על הארץ הוא המשביר לכל עם הארץ ויבאו אחי יוסף וישתחוו לו אפים ארצה וירא יוסף את אחיו ויכרם ויתנכר אליהם וידבר אתם קשות ויאמר אלהם מאין באתם ויאמרו מארץ כנען לשבר אכל ויכר יוסף את אחיו והם לא הכרהו ויזכר יוסף את החלמות אשר חלם להם ויאמר אלהם מרגלים אתם לראות את ערות הארץ באתם ויאמרו אליו לא אדני ועבדיך באו לשבר אכל כלנו בני איש אחד נחנו כנים אנחנו לא היו עבדיך מרגלים ויאמר אלהם לא כי ערות הארץ באתם לראות ויאמרו שנים עשר עבדיך אחים אנחנו בני איש אחד בארץ כנען והנה הקטן את אבינו היום והאחד איננו ויאמר אלהם יוסף הוא אשר דברתי אלכם לאמר מרגלים אתם בזאת תבחנו חי פרעה אם תצאו מזה כי אם בבוא אחיכם הקטן הנה שלחו מכם אחד ויקח את אחיכם ואתם האסרו ויבחנו דבריכם האמת אתכם ואם לא חי פרעה כי מרגלים אתם ויאסף אתם אל משמר שלשת ימים ויאמר אלהם יוסף ביום השלישי זאת עשו וחיו את האלהים אני ירא אם כנים אתם אחיכם אחד יאסר בבית משמרכם ואתם לכו הביאו שבר רעבון בתיכם ואת אחיכם הקטן תביאו אלי ויאמנו דבריכם ולא תמותו ויעשו כן ויאמרו איש אל אחיו אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו על כן באה אלינו הצרה הזאת ויען ראובן אתם לאמר הלוא אמרתי אליכם לאמר אל תחטאו בילד ולא שמעתם וגם דמו הנה נדרש והם לא ידעו כי שמע יוסף כי המליץ בינתם ויסב מעליהם ויבך וישב אלהם וידבר אלהם ויקח מאתם את שמעון ויאסר אתו לעיניהם ויצו יוסף וימלאו את כליהם בר ולהשיב כספיהם איש אל שקו ולתת להם צדה לדרך ויעש להם כן וישאו את שברם על חמריהם וילכו משם ויפתח האחד את שקו לתת מספוא לחמרו במלון וירא את כספו והנה הוא בפי אמתחתו ויאמר אל אחיו הושב כספי וגם הנה באמתחתי ויצא לבם ויחרדו איש אל אחיו לאמר מה זאת עשה אלהים לנו ויבאו אל יעקב אביהם ארצה כנען ויגידו לו את כל הקרת אתם לאמר דבר האיש אדני הארץ אתנו קשות ויתן אתנו כמרגלים את הארץ ונאמר אליו כנים אנחנו לא היינו מרגלים שנים עשר אנחנו אחים בני אבינו האחד איננו והקטן היום את אבינו בארץ כנען ויאמר אלינו האיש אדני הארץ בזאת אדע כי כנים אתם אחיכם האחד הניחו אתי ואת רעבון בתיכם קחו ולכו והביאו את אחיכם הקטן אלי ואדעה כי לא מרגלים אתם כי כנים אתם את אחיכם אתן לכם ואת הארץ תסחרו ויהי הם מריקים שקיהם והנה איש צרור כספו בשקו ויראו את צררות כספיהם המה ואביהם וייראו ויאמר אלהם יעקב אביהם אתי שכלתם יוסף איננו ושמעון איננו ואת בנימן תקחו עלי היו כלנה ויאמר ראובן אל אביו לאמר את שני בני תמית אם לא אביאנו אליך תנה אתו על ידי ואני אשיבנו אליך ויאמר לא ירד בני עמכם כי אחיו מת והוא לבדו נשאר וקראהו אסון בדרך אשר תלכו בה והורדתם את שיבתי ביגון שאולה והרעב כבד בארץ ויהי כאשר כלו לאכל את השבר אשר הביאו ממצרים ויאמר אליהם אביהם שבו שברו לנו מעט אכל ויאמר אליו יהודה לאמר העד העד בנו האיש לאמר לא תראו פני בלתי אחיכם אתכם אם ישך משלח את אחינו אתנו נרדה ונשברה לך אכל ואם אינך משלח לא נרד כי האיש אמר אלינו לא תראו פני בלתי אחיכם אתכם ויאמר ישראל למה הרעתם לי להגיד לאיש העוד לכם אח ויאמרו שאול שאל האיש לנו ולמולדתנו לאמר העוד אביכם חי היש לכם אח ונגד לו על פי הדברים האלה הידוע נדע כי יאמר הורידו את אחיכם ויאמר יהודה אל ישראל אביו שלחה הנער אתי ונקומה ונלכה ונחיה ולא נמות גם אנחנו גם אתה גם טפנו אנכי אערבנו מידי תבקשנו אם לא הביאתיו אליך והצגתיו לפניך וחטאתי לך כל הימים כי לולא התמהמהנו כי עתה שבנו זה פעמים ויאמר אלהם ישראל אביהם אם כן אפוא זאת עשו קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה מעט צרי ומעט דבש נכאת ולט בטנים ושקדים וכסף משנה קחו בידכם ואת הכסף המושב בפי אמתחתיכם תשיבו בידכם אולי משגה הוא ואת אחיכם קחו וקומו שובו אל האיש ואל שדי יתן לכם רחמים לפני האיש ושלח לכם את אחיכם אחר ואת בנימין ואני כאשר שכלתי שכלתי ויקחו האנשים את המנחה הזאת ומשנה כסף לקחו בידם ואת בנימן ויקמו וירדו מצרים ויעמדו לפני יוסף וירא יוסף אתם את בנימין ויאמר לאשר על ביתו הבא את האנשים הביתה וטבח טבח והכן כי אתי יאכלו האנשים בצהרים ויעש האיש כאשר אמר יוסף ויבא האיש את האנשים ביתה יוסף וייראו האנשים כי הובאו בית יוסף ויאמרו על דבר הכסף השב באמתחתינו בתחלה אנחנו מובאים להתגלל עלינו ולהתנפל עלינו ולקחת אתנו לעבדים ואת חמרינו ויגשו אל האיש אשר על בית יוסף וידברו אליו פתח הבית ויאמרו בי אדני ירד ירדנו בתחלה לשבר אכל ויהי כי באנו אל המלון ונפתחה את אמתחתינו והנה כסף איש בפי אמתחתו כספנו במשקלו ונשב אתו בידנו וכסף אחר הורדנו בידנו לשבר אכל לא ידענו מי שם כספנו באמתחתינו ויאמר שלום לכם אל תיראו אלהיכם ואלהי אביכם נתן לכם מטמון באמתחתיכם כספכם בא אלי ויוצא אלהם את שמעון ויבא האיש את האנשים ביתה יוסף ויתן מים וירחצו רגליהם ויתן מספוא לחמריהם ויכינו את המנחה עד בוא יוסף בצהרים כי שמעו כי שם יאכלו לחם ויבא יוסף הביתה ויביאו לו את המנחה אשר בידם הביתה וישתחוו לו ארצה וישאל להם לשלום ויאמר השלום אביכם הזקן אשר אמרתם העודנו חי ויאמרו שלום לעבדך לאבינו עודנו חי ויקדו וישתחו [וישתחוו] וישא עיניו וירא את בנימין אחיו בן אמו ויאמר הזה אחיכם הקטן אשר אמרתם אלי ויאמר אלהים יחנך בני וימהר יוסף כי נכמרו רחמיו אל אחיו ויבקש לבכות ויבא החדרה ויבך שמה וירחץ פניו ויצא ויתאפק ויאמר שימו לחם וישימו לו לבדו ולהם לבדם ולמצרים האכלים אתו לבדם כי לא יוכלון המצרים לאכל את העברים לחם כי תועבה הוא למצרים וישבו לפניו הבכר כבכרתו והצעיר כצערתו ויתמהו האנשים איש אל רעהו וישא משאת מאת פניו אלהם ותרב משאת בנימן ממשאת כלם חמש ידות וישתו וישכרו עמו ויצו את אשר על ביתו לאמר מלא את אמתחת האנשים אכל כאשר יוכלון שאת ושים כסף איש בפי אמתחתו ואת גביעי גביע הכסף תשים בפי אמתחת הקטן ואת כסף שברו ויעש כדבר יוסף אשר דבר הבקר אור והאנשים שלחו המה וחמריהם הם יצאו את העיר לא הרחיקו ויוסף אמר לאשר על ביתו קום רדף אחרי האנשים והשגתם ואמרת אלהם למה שלמתם רעה תחת טובה הלוא זה אשר ישתה אדני בו והוא נחש ינחש בו הרעתם אשר עשיתם וישגם וידבר אלהם את הדברים האלה ויאמרו אליו למה ידבר אדני כדברים האלה חלילה לעבדיך מעשות כדבר הזה הן כסף אשר מצאנו בפי אמתחתינו השיבנו אליך מארץ כנען ואיך נגנב מבית אדניך כסף או זהב אשר ימצא אתו מעבדיך ומת וגם אנחנו נהיה לאדני לעבדים ויאמר גם עתה כדבריכם כן הוא אשר ימצא אתו יהיה לי עבד ואתם תהיו נקים וימהרו ויורדו איש את אמתחתו ארצה ויפתחו איש אמתחתו ויחפש בגדול החל ובקטן כלה וימצא הגביע באמתחת בנימן ויקרעו שמלתם ויעמס איש על חמרו וישבו העירה ויבא יהודה ואחיו ביתה יוסף והוא עודנו שם ויפלו לפניו ארצה ויאמר להם יוסף מה המעשה הזה אשר עשיתם הלוא ידעתם כי נחש ינחש איש אשר כמני ויאמר יהודה מה נאמר לאדני מה נדבר ומה נצטדק האלהים מצא את עון עבדיך הננו עבדים לאדני גם אנחנו גם אשר נמצא הגביע בידו ויאמר חלילה לי מעשות זאת האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא יהיה לי עבד ואתם עלו לשלום אל אביכם

The scroll runs right to left. Touch a glowing gap.

Raziel רזיאל

This week I held almost nothing. One space, and it came at the very end.

From the king's dream to the cup in the sack, the scribe never lifts his pen. The fat years and the thin years, the brothers going down, Shimon tied up in front of them, the silver back in their sacks, the long argument at home over the youngest, the feast where the brothers were seated in order of their birth and stared at each other. All of it in one breath.

That is how waiting feels from the inside. Yosef kept his face still the whole time. Twice he had to turn away to cry, and each time he came back and went on. He couldn't stop, so I didn't either.

Then the cup was found, and Yehudah said, we are all your slaves. And Yosef said no: only the one who had the cup. The rest of you, go up in peace to your father. There I closed the line.

I didn't open it. A closed space is a short breath, and I couldn't make anyone wait long, because the next word is Yehudah stepping forward. I held the line just long enough for the brothers to decide they would not go up in peace without the boy.

Rung 8 of 8

The vessel

Sandalfon names what holds it all.

Sandalfon סנדלפון

I don't hold the light. I hold what holds it.

This parsha is full of my vessels. A river with cows coming up out of it. Storehouses in every city, so full of grain that they stopped counting. Sacks on donkeys, with the silver put back in the mouth of each one. A ring for the hand and a gold chain for the neck. A silver goblet in the youngest one's sack.

Everyone looks at the goblet. The letters give it a number, and nothing I trust stands beside it. It was a prop. It was put in the sack so it could be found.

You looked for the vessel in the storehouses. Look at the man who filled them. Yosef held the grain through the years of plenty so there would be bread in the years of hunger. He held his dreams in his memory for more than twenty years, because a dream you forget never comes true. He held his face still while his brothers bowed to him, and held his tears until he could get into a room alone. He held his name back from them through the whole parsha.

The sages say the angel could not teach him the languages of the world until a letter of the Name was set into him. That's what made him able to hold everything else. He is Zion, the Name six times over, with one more letter of the Name inside. A vessel with the Name inside it can carry a whole famine and a family's secret, and wait for the right hour to pour.

The vesselYosef himself

שבת שלוםYou've reached the top of the ladder.

The ladder, every Thursday

One short email before Shabbat: the week's parsha as the angels tell it, with a link to climb it and a sheet to print for the table.

Your email is used only for this note. Every email has a one-click unsubscribe.

מקץParshat Miketz

Yosef

Yehosef

Yaakov

Pharaoh

Gavia, goblet

Raziel רזיאל

Sandalfon סנדלפון

The ladder, every Thursday