Angels' Torah logoAngels' Torah

Bereishit · All parshiot

ויחיParshat Vayechi

Genesis 47:28-50:26

A note: this is a creative reading, a drash offered as a way into the text. It does not claim to be what the angels actually say.

Begin on the ground

Rung 1 of 8

The story

What happens, plainly.

Yaakov lives seventeen years in Egypt. As death nears he makes Yosef swear to bury him with his fathers in Canaan, and he blesses Yosef's sons, Ephraim and Menashe, crossing his hands to put the younger first. He gathers all his sons and speaks to each in turn, calling Yehudah a lion's cub from whom the scepter will not depart, and then he dies. Yosef and his brothers, with a great escort from Egypt, carry him to the cave of Machpelah. Afterwards the brothers fear that Yosef will now take revenge, and he tells them: you meant it for evil, G‑d meant it for good. Yosef lives to see his great-grandchildren, makes his brothers swear to carry his bones up when G‑d remembers them, and dies at a hundred and ten; he is embalmed and placed in a coffin in Egypt.

Rung 2 of 8

Ein Yaakov

What the sages of the Talmud saw.

After a meal together, Rabbi Yitzchak said in the name of Rabbi Yochanan: Yaakov our father did not die. Rav Nachman objected: was it for nothing that they eulogized him, embalmed him and buried him? Rabbi Yitzchak answered from the verse in Yirmeyahu, Do not fear, Yaakov my servant, for I will save your children from the land of their captivity. Yaakov is joined to his children: just as his children are alive, so is he.

Taanit 5bEin Yaakov (Glick Edition), Taanit 1:15

When the funeral reached the cave of Machpelah, Esav stood in the way and claimed the last place in the cave was his. The brothers sent Naftali, swift as a hind, back to Egypt for the deed. Chushim the son of Dan, who could not hear, asked what the delay was; when he understood that his grandfather lay waiting in disgrace until Naftali came back, he took a club and struck Esav down. Yaakov opened his eyes and smiled. So Rivka's fear came true, "why should I lose you both in one day": her two sons were buried on the same day.

Sotah 13aEin Yaakov (Glick Edition), Sotah 1:48

Rung 3 of 8

The Zohar

The mystical reading.

The Zohar begins with the scroll itself. Vayechi is a closed parsha: no space is left between its first word and the end of Vayigash. One reason given is that when Yaakov died the eyes of Israel were closed, because then the real exile began. Another is that "and Yaakov lived" belongs with the verse before it, Israel settled and prospering in Goshen: after a life of trouble, these last years were real life. The Zohar says the seventeen years in Egypt repaid the seventeen years he had raised Yosef, and that the rested on him through all of them. When Israel bows at the head of the bed, the bed is the , , the presence that receives, and its head is , the foundation. He bows because he knows he is about to rise and become a complete throne, the completion of the great tree that is called by his name (, the trunk of the tree, in our gloss).

Touch a lit word to find it on the tree.

KeterChochmahBinahChesedGevurahTiferetNetzachHodYesodMalchut

Rung 4 of 8

The numbers

The letters stop being words.

  1. Vayechi, and he lived

    ויחי

    Vayechi, and he lived equals 34

    No confident match yet.

    The Baal HaTurim (Kitzur Baal HaTurim on Genesis 47:28) counts it as Yaakov's good years: seventeen from Yosef's birth until he was sold, and seventeen in Egypt. The parsha opens with vayechi Yaakov and nears its end with vayechi Yosef.

  2. Tov, good

    טוב

    Tov, good equals 17

    No confident match yet.

    Yaakov lives seventeen years in Egypt. Yissachar sees that rest is tov.

  3. Yaakov

    יעקב

    Yaakov equals 182

    = 7 × 26, the Name 7 times

    The Name across the seven days.

  4. Yosef

    יוסף

    Yosef equals 156

    = ציון Tzion, Zion

    Kedushat Levi, Genesis, Vayeshev 14

    = 6 × 26, the Name 6 times

    Also six measures of the Name.

  5. Aryeh, lion

    אריה

    Aryeh, lion equals 216

    = גבורה gevurah, strength

    Ra'avad on Sefer Yetzirah 1:12:6

    Yehudah is a lion's cub. The Ra'avad: aryeh is gevurah by gematria, because the lion was given strength.

  6. Yavo Shiloh, until Shiloh comes

    יבא שילה

    Yavo Shiloh, until Shiloh comes equals 358

    = משיח Moshiach

    Kitzur Baal HaTurim on Genesis 49:10

  7. Aron, coffin

    ארון

    Aron, coffin equals 257

    No confident match yet.

    The last word but one of Bereishit: they placed him in a coffin in Egypt.

Every value is computed from the Hebrew letters by code: aleph is 1, yud is 10, kuf is 100, tav is 400, and final letters keep their ordinary value. A match appears only when it is well known. Nothing is invented.

Rung 5 of 8

The angel's telling

The story as the angels tell it.

1:30

The one who carried the Name into every day of the week lived his last years in Egypt, and they were good years, as good as the years when Zion was a boy at home.

When he knew he was going to die, he called Zion and said: put your hand under my thigh. Don't bury me in Egypt. Carry me to my fathers. Zion swore it, and the father bowed at the head of his bed.

He blessed Zion's two sons. He crossed his hands and laid his right hand on the younger. Zion reached to move it. "I know, my son," said the father. "I know."

Then he gathered all his sons. He spoke to each one by name, hard words to some and sweet words to others. To the brother whose name holds the Name he said: you are Strength, a lion's cub. The scepter will not leave you until the Anointed comes. In the middle of it all he stopped and said: for Your salvation I wait, Hashem.

Then he drew his feet up into the bed and was gathered to his people. Zion fell on his father's face and wept and kissed him. Egypt wept for him too. His sons carried him up to the cave in Canaan, as he had asked.

After that the brothers were afraid. Maybe now he will pay us back. Zion wept and said: am I in place of G‑d? You meant evil against me. G‑d meant it for good, to keep many people alive.

Zion lived to hold his great-grandchildren on his knees. Before he died he made his brothers swear: G‑d will surely remember you, and when He does, carry my bones up from here. They laid him in a box in Egypt, and the book closed. Up here nobody was sad about the box. A box is how you carry something home.

Rung 6 of 8

The angel sages debate

Four angels argue over their Torah.

Michael from kindness

“Yavo Shiloh is 358, Moshiach. Yaakov gathered his sons to tell them what would happen at the end of days, and the Anointed was already in his mouth. Let him say it plainly, now, while they are all in the room.”

Gavriel from strength

“The lion is 216, gevurah, strength. Yehudah gets the scepter, and the blessing draws its border in the same breath: until Shiloh comes. Strength is handed over with its end already written into it.”

Raphael from healing

“Vayechi is 34, which is 17 twice, and 17 is tov, good. Seventeen good years raising Yosef, then the long grief, then seventeen good years with him in Egypt. The healing came in exactly the size of the first gift.”

Uriel from light

“Yaakov is 182, the Name across all seven days, and the sages say Yaakov our father did not die. A Name that fills every day of the week has no last day. That is why the parsha that holds two deaths is called and he lived.”

They stand where the bedtime Shema places them: Michael on the right, Gavriel on the left, Uriel ahead, Raphael behind.

Rung 7 of 8

The spaces

Raziel reads the white.

Vayechi has seven open spaces and five closed spaces in 85 verses.

  • Open after Genesis 47:31
  • Open after Genesis 48:22
  • Open after Genesis 49:4
  • Open after Genesis 49:7
  • Open after Genesis 49:12
  • Open after Genesis 49:13
  • Closed after Genesis 49:15
  • Closed after Genesis 49:18
  • Closed after Genesis 49:19
  • Closed after Genesis 49:20
  • Closed after Genesis 49:21
  • Open after Genesis 49:26

From Sefaria's text of the Torah according to the Masorah. An open space (petuchah) leaves the rest of the line empty; a closed space (setumah) is a gap inside the line.

ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה ויהי ימי יעקב שני חייו שבע שנים וארבעים ומאת שנה ויקרבו ימי ישראל למות ויקרא לבנו ליוסף ויאמר לו אם נא מצאתי חן בעיניך שים נא ידך תחת ירכי ועשית עמדי חסד ואמת אל נא תקברני במצרים ושכבתי עם אבתי ונשאתני ממצרים וקברתני בקברתם ויאמר אנכי אעשה כדברך ויאמר השבעה לי וישבע לו וישתחו ישראל על ראש המטה ויהי אחרי הדברים האלה ויאמר ליוסף הנה אביך חלה ויקח את שני בניו עמו את מנשה ואת אפרים ויגד ליעקב ויאמר הנה בנך יוסף בא אליך ויתחזק ישראל וישב על המטה ויאמר יעקב אל יוסף אל שדי נראה אלי בלוז בארץ כנען ויברך אתי ויאמר אלי הנני מפרך והרביתך ונתתיך לקהל עמים ונתתי את הארץ הזאת לזרעך אחריך אחזת עולם ועתה שני בניך הנולדים לך בארץ מצרים עד באי אליך מצרימה לי הם אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי ומולדתך אשר הולדת אחריהם לך יהיו על שם אחיהם יקראו בנחלתם ואני בבאי מפדן מתה עלי רחל בארץ כנען בדרך בעוד כברת ארץ לבא אפרתה ואקברה שם בדרך אפרת הוא בית לחם וירא ישראל את בני יוסף ויאמר מי אלה ויאמר יוסף אל אביו בני הם אשר נתן לי אלהים בזה ויאמר קחם נא אלי ואברכם ועיני ישראל כבדו מזקן לא יוכל לראות ויגש אתם אליו וישק להם ויחבק להם ויאמר ישראל אל יוסף ראה פניך לא פללתי והנה הראה אתי אלהים גם את זרעך ויוצא יוסף אתם מעם ברכיו וישתחו לאפיו ארצה ויקח יוסף את שניהם את אפרים בימינו משמאל ישראל ואת מנשה בשמאלו מימין ישראל ויגש אליו וישלח ישראל את ימינו וישת על ראש אפרים והוא הצעיר ואת שמאלו על ראש מנשה שכל את ידיו כי מנשה הבכור ויברך את יוסף ויאמר האלהים אשר התהלכו אבתי לפניו אברהם ויצחק האלהים הרעה אתי מעודי עד היום הזה המלאך הגאל אתי מכל רע יברך את הנערים ויקרא בהם שמי ושם אבתי אברהם ויצחק וידגו לרב בקרב הארץ וירא יוסף כי ישית אביו יד ימינו על ראש אפרים וירע בעיניו ויתמך יד אביו להסיר אתה מעל ראש אפרים על ראש מנשה ויאמר יוסף אל אביו לא כן אבי כי זה הבכר שים ימינך על ראשו וימאן אביו ויאמר ידעתי בני ידעתי גם הוא יהיה לעם וגם הוא יגדל ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו וזרעו יהיה מלא הגוים ויברכם ביום ההוא לאמור בך יברך ישראל לאמר ישמך אלהים כאפרים וכמנשה וישם את אפרים לפני מנשה ויאמר ישראל אל יוסף הנה אנכי מת והיה אלהים עמכם והשיב אתכם אל ארץ אבתיכם ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך אשר לקחתי מיד האמרי בחרבי ובקשתי ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים הקבצו ושמעו בני יעקב ושמעו אל ישראל אביכם ראובן בכרי אתה כחי וראשית אוני יתר שאת ויתר עז פחז כמים אל תותר כי עלית משכבי אביך אז חללת יצועי עלה שמעון ולוי אחים כלי חמס מכרתיהם בסדם אל תבא נפשי בקהלם אל תחד כבדי כי באפם הרגו איש וברצנם עקרו שור ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל יהודה אתה יודוך אחיך ידך בערף איביך ישתחוו לך בני אביך גור אריה יהודה מטרף בני עלית כרע רבץ כאריה וכלביא מי יקימנו לא יסור שבט מיהודה ומחקק מבין רגליו עד כי יבא שילה ולו יקהת עמים אסרי לגפן עירה ולשרקה בני אתנו כבס ביין לבשו ובדם ענבים סותה חכלילי עינים מיין ולבן שנים מחלב זבולן לחוף ימים ישכן והוא לחוף אנית וירכתו על צידן יששכר חמר גרם רבץ בין המשפתים וירא מנחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה ויט שכמו לסבל ויהי למס עבד דן ידין עמו כאחד שבטי ישראל יהי דן נחש עלי דרך שפיפן עלי ארח הנשך עקבי סוס ויפל רכבו אחור לישועתך קויתי יהוה גד גדוד יגודנו והוא יגד עקב מאשר שמנה לחמו והוא יתן מעדני מלך נפתלי אילה שלחה הנתן אמרי שפר בן פרת יוסף בן פרת עלי עין בנות צעדה עלי שור וימררהו ורבו וישטמהו בעלי חצים ותשב באיתן קשתו ויפזו זרעי ידיו מידי אביר יעקב משם רעה אבן ישראל מאל אביך ויעזרך ואת שדי ויברכך ברכת שמים מעל ברכת תהום רבצת תחת ברכת שדים ורחם ברכת אביך גברו על ברכת הורי עד תאות גבעת עולם תהיין לראש יוסף ולקדקד נזיר אחיו בנימין זאב יטרף בבקר יאכל עד ולערב יחלק שלל כל אלה שבטי ישראל שנים עשר וזאת אשר דבר להם אביהם ויברך אותם איש אשר כברכתו ברך אתם ויצו אותם ויאמר אלהם אני נאסף אל עמי קברו אתי אל אבתי אל המערה אשר בשדה עפרון החתי במערה אשר בשדה המכפלה אשר על פני ממרא בארץ כנען אשר קנה אברהם את השדה מאת עפרן החתי לאחזת קבר שמה קברו את אברהם ואת שרה אשתו שמה קברו את יצחק ואת רבקה אשתו ושמה קברתי את לאה מקנה השדה והמערה אשר בו מאת בני חת ויכל יעקב לצות את בניו ויאסף רגליו אל המטה ויגוע ויאסף אל עמיו ויפל יוסף על פני אביו ויבך עליו וישק לו ויצו יוסף את עבדיו את הרפאים לחנט את אביו ויחנטו הרפאים את ישראל וימלאו לו ארבעים יום כי כן ימלאו ימי החנטים ויבכו אתו מצרים שבעים יום ויעברו ימי בכיתו וידבר יוסף אל בית פרעה לאמר אם נא מצאתי חן בעיניכם דברו נא באזני פרעה לאמר אבי השביעני לאמר הנה אנכי מת בקברי אשר כריתי לי בארץ כנען שמה תקברני ועתה אעלה נא ואקברה את אבי ואשובה ויאמר פרעה עלה וקבר את אביך כאשר השביעך ויעל יוסף לקבר את אביו ויעלו אתו כל עבדי פרעה זקני ביתו וכל זקני ארץ מצרים וכל בית יוסף ואחיו ובית אביו רק טפם וצאנם ובקרם עזבו בארץ גשן ויעל עמו גם רכב גם פרשים ויהי המחנה כבד מאד ויבאו עד גרן האטד אשר בעבר הירדן ויספדו שם מספד גדול וכבד מאד ויעש לאביו אבל שבעת ימים וירא יושב הארץ הכנעני את האבל בגרן האטד ויאמרו אבל כבד זה למצרים על כן קרא שמה אבל מצרים אשר בעבר הירדן ויעשו בניו לו כן כאשר צום וישאו אתו בניו ארצה כנען ויקברו אתו במערת שדה המכפלה אשר קנה אברהם את השדה לאחזת קבר מאת עפרן החתי על פני ממרא וישב יוסף מצרימה הוא ואחיו וכל העלים אתו לקבר את אביו אחרי קברו את אביו ויראו אחי יוסף כי מת אביהם ויאמרו לו ישטמנו יוסף והשב ישיב לנו את כל הרעה אשר גמלנו אתו ויצוו אל יוסף לאמר אביך צוה לפני מותו לאמר כה תאמרו ליוסף אנא שא נא פשע אחיך וחטאתם כי רעה גמלוך ועתה שא נא לפשע עבדי אלהי אביך ויבך יוסף בדברם אליו וילכו גם אחיו ויפלו לפניו ויאמרו הננו לך לעבדים ויאמר אלהם יוסף אל תיראו כי התחת אלהים אני ואתם חשבתם עלי רעה אלהים חשבה לטבה למען עשה כיום הזה להחית עם רב ועתה אל תיראו אנכי אכלכל אתכם ואת טפכם וינחם אותם וידבר על לבם וישב יוסף במצרים הוא ובית אביו ויחי יוסף מאה ועשר שנים וירא יוסף לאפרים בני שלשים גם בני מכיר בן מנשה ילדו על ברכי יוסף ויאמר יוסף אל אחיו אנכי מת ואלהים פקד יפקד אתכם והעלה אתכם מן הארץ הזאת אל הארץ אשר נשבע לאברהם ליצחק וליעקב וישבע יוסף את בני ישראל לאמר פקד יפקד אלהים אתכם והעלתם את עצמתי מזה וימת יוסף בן מאה ועשר שנים ויחנטו אתו ויישם בארון במצרים

The scroll runs right to left. Touch a glowing gap.

Raziel רזיאל

People notice what I didn't do this week before they notice what I did. Between the last word of Vayigash and the first word of this parsha there is no space at all. The scribe ran straight from Israel growing many in Goshen into and Yaakov lived. I left it that way. When a father's last years are good, you don't cut them off from the good that came before.

Then I went to work, twelve times. The first white came after Yosef swore and his father bowed at the head of his bed, and I opened the whole line. The second, after Yaakov gave Yosef one portion more than his brothers. Two open lines for a father settling his affairs.

Then the sons stood in front of him, one at a time, and I gave each blessing its own white. After Reuven, an open line. After Shimon and Levi together, an open line. After Yehudah the lion, open. After Zevulun by the shore, open.

Then the lines got shorter. Yissachar, closed. Dan, and then the father's own cry, for Your salvation I wait, Hashem, and only then I closed the line. Gad, closed. Asher, closed. Naftali, closed. Short breaths, one after another, the way an old man catches his breath between sons.

After Yosef I opened the line one last time.

Then came Binyamin, the youngest, the wolf, and after him I held nothing. His blessing runs straight on into his father drawing up his feet and dying, and on through the funeral and the brothers' fear and Yosef's own death and his coffin, with no white anywhere. I don't know how to hold a father's death. So I held his sons instead, every blessing but the last.

Rung 8 of 8

The vessel

Sandalfon names what holds it all.

Sandalfon סנדלפון

I don't hold the light. I hold what holds it.

This parsha is full of my vessels. A bed, with an old man bowing at its head. A cave in a field at Machpelah, bought from Efron, already holding Avraham and Sarah, Yitzchak and Rivka, and Leah. Garments washed in wine. A haven for ships at Zevulun's shore. Bread rich with fat at Asher's table. The breasts and the womb in Yosef's blessing.

The Zohar says the bed is the Shekhinah herself. I believe it. A bed holds a man at the beginning of his life and at the end of it, and in this parsha he blesses everyone from it.

You looked for the vessel in the cave. Look at the last line of the book. Yosef dies, they embalm him, and they put him in a coffin, an aron, in Egypt. The sages say the Egyptians later sank it in the Nile so the river would be blessed, and that when the time came, Moshe stood on the bank and called, and the coffin rose.

The letters give the coffin a number, and nothing I trust stands beside it. It doesn't need one. It holds Yosef, and Yosef holds the oath, G‑d will surely remember you, and the oath holds every one of his brothers' children through the years in Egypt. Bereishit ends with a man in a box, far from home. A box is how you keep something safe until you can carry it back where it belongs.

The vesselYosef's coffin in Egypt

שבת שלוםYou've reached the top of the ladder.

The ladder, every Thursday

One short email before Shabbat: the week's parsha as the angels tell it, with a link to climb it and a sheet to print for the table.

Your email is used only for this note. Every email has a one-click unsubscribe.