ואראParshat Vaera

Exodus 6:2-9:35

A note: this is a creative reading, a drash offered as a way into the text. It does not claim to be what the angels actually say.

Begin on the ground

Rung 1 of 8

The story

What happens, plainly.

Hashem tells Moshe that He appeared to Avraham, Yitzchak and Yaakov as El Sha‑ddai, but His Name was not known to them, and He promises to bring Israel out, rescue them, redeem them and take them as His people. The people cannot listen, their spirits crushed by hard labor, and Moshe protests that his lips are blocked; Aharon is given to him as his mouth. Before Pharaoh, Aharon's staff becomes a serpent and swallows the magicians' staffs. Then come the plagues: the Nile turns to blood, frogs, lice, swarms of wild beasts, pestilence on the livestock, boils, and hail with fire running inside it. Again and again Pharaoh begs for relief, and each time it comes, his heart grows heavy and he will not let the people go.

Rung 2 of 8

Ein Yaakov

What the sages of the Talmud saw.

When Moshe complained, "Since I came to Pharaoh it has gone worse for this people," Hashem answered him: Woe for those who are gone and cannot be replaced. I appeared to Avraham, Yitzchak and Yaakov as El Sha‑ddai, and they never asked My Name. I promised Avraham the land, and he had to buy a grave for Sarah; I promised Yitzchak, and his servants had to quarrel for water; I promised Yaakov, and he had to pay to pitch his tent. They never questioned Me. You asked My Name first, and now you say I have not saved My people.

Sanhedrin 111aEin Yaakov (Glick Edition), Sanhedrin 11:134

The verse says "the frog came up", in the singular. Rabbi Akiva says it was one frog, and it multiplied until it filled all of Egypt. Rabbi Elazar ben Azariah tells him to leave aggadah alone: it was one frog that croaked, and all the frogs came when it called.

Sanhedrin 67bEin Yaakov (Glick Edition), Sanhedrin 7:10

Rung 3 of 8

The Zohar

The mystical reading.

The Zohar reads the parsha's first verse as two ways of seeing. El Sha‑ddai, the Name the fathers knew, is the mirror that does not shine: , which the Zohar calls the light that has no light of its own and reflects the others the way a lamp reflects the sun. The four-letter Name is the mirror that shines, the hidden colors that Moshe alone was given to see (the kabbalists place that mirror in , the center; that gloss is ours). The fathers were not blind to it; through the visible colors they sensed the hidden ones. "The closed eye sees the mirror of light; the open eye sees the mirror which is not luminous." The plagues, in the Zohar's reading, are the mighty hand pressing down on Egypt's powers above and below at once, confusing them until their wisdom failed.

Touch a lit word to find it on the tree.

Rung 4 of 8

The numbers

The letters stop being words.

Moshe
משה

Moshe equals 345

= א־ל ש־די El Sha‑ddai
Pri Etz Chaim, Gate of Conduct While Learning 1:46
The Name the parsha opens with, the one the fathers knew.
Kaved, heavy (Pharaoh's heart)
כבד

Kaved, heavy (Pharaoh's heart) equals 26

= 1 × 26, the Name 1 times
The heart is called heavy, and the hail and the pestilence are both called very heavy.
Lev, heart
לב

Lev, heart equals 32

No confident match yet.
Thirty-two, the paths of wisdom in Sefer Yetzirah.
Barad, hail
ברד

Barad, hail equals 206

No confident match yet.
Hail (barad) and the pestilence (dever) are spelled with the same three letters, so both come to 206; we have not found a source that pairs them.
Aharon
אהרן

Aharon equals 256

No confident match yet.
Pharaoh
פרעה

Pharaoh equals 355

No confident match yet.

Every value is computed from the Hebrew letters by code: aleph is 1, yud is 10, kuf is 100, tav is 400, and final letters keep their ordinary value. A match appears only when it is well known. Nothing is invented.

Rung 5 of 8

The angel's telling

The story as the angels tell it.

1:17

The Name spoke to the one who carried the fathers' Name and said, "Your fathers knew Me by this Name, the one you carry. They never knew the other. Now you will."

He went to the people with four promises, and they could not hear him. Their breath was too short from the work. So he said, "If my own people will not listen, how will the king? My lips are closed." And the Name gave him his brother to be his mouth.

In front of the king, the brother threw down his staff and it became a great serpent. The king's wise men did the same, and his staff swallowed all of theirs.

Then the river became blood, and the frogs came up into the ovens and the kneading bowls, and the dust turned to lice. Once the king even said, "Pray for me, and I will let them go." Each time the trouble lifted, and his heart grew heavy with the Name, and he forgot.

The beasts came, and the cattle sickened, and the ash from the kiln became sores. Then hail fell from heaven, with fire walking inside the ice and the ice not putting it out. Only the land where the people lived stayed clear.

The king said, "This time I have sinned." The one who carried the fathers' Name went out of the city and spread his hands, and the sky went quiet. And the heart grew heavy again. It was not finished. A heart that heavy with the Name cannot stay closed forever; it can only get heavier until it opens.

Rung 6 of 8

The angel sages debate

Four angels argue over their Torah.

Michael from kindness

“Moshe is 345, the same as El Sha‑ddai, the Name the fathers knew. He already carries what Avraham, Yitzchak and Yaakov carried. Why should the people wait for anything more?”

Gavriel from strength

“Because the heart is not ready. Pharaoh's heart is called heavy, and heavy is 26, the Name itself. Each plague laid more of the Name on that heart, and it cannot be let go until it holds the full weight.”

Raphael from healing

“Moshe is 345, El Sha‑ddai, and he says his lips are closed. Aharon is 256 and has no match, and he needs none, because he is his brother's mouth. One carries the Name and the other speaks it, and only the two of them together can stand in front of the king.”

Uriel from light

“Moshe is 345 and says his lips are closed; the heart is 32, every path of wisdom, and Pharaoh closes them one by one. The mouth that cannot speak and the heart that cannot hear are one problem seen from two sides. The parsha is 121 verses and ends with the heart still heavy with 26, and the Name is already working on both.”

They stand where the bedtime Shema places them: Michael on the right, Gavriel on the left, Uriel ahead, Raphael behind.

Rung 7 of 8

The spaces

Raziel reads the white.

Vaera has nine open spaces and seven closed spaces in 121 verses.

Open after Exodus 6:9
Open after Exodus 6:12
Closed after Exodus 6:13
Closed after Exodus 6:28
Open after Exodus 6:30
Open after Exodus 7:7
Closed after Exodus 7:13
Closed after Exodus 7:18
Open after Exodus 7:25
Closed after Exodus 8:11
Closed after Exodus 8:15
Open after Exodus 8:28
Open after Exodus 9:7
Closed after Exodus 9:12
Open after Exodus 9:21
Open after Exodus 9:35, the end of the parsha

From Sefaria's text of the Torah according to the Masorah. An open space (petuchah) leaves the rest of the line empty; a closed space (setumah) is a gap inside the line.

וידבר אלהים אל משה ויאמר אליו אני יהוה וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי יהוה לא נודעתי להם וגם הקמתי את בריתי אתם לתת להם את ארץ כנען את ארץ מגריהם אשר גרו בה וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל אשר מצרים מעבדים אתם ואזכר את בריתי לכן אמר לבני ישראל אני יהוה והוצאתי אתכם מתחת סבלת מצרים והצלתי אתכם מעבדתם וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדלים ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלהים וידעתם כי אני יהוה אלהיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אתה לאברהם ליצחק וליעקב ונתתי אתה לכם מורשה אני יהוה וידבר משה כן אל בני ישראל ולא שמעו אל משה מקצר רוח ומעבדה קשה וידבר יהוה אל משה לאמר בא דבר אל פרעה מלך מצרים וישלח את בני ישראל מארצו וידבר משה לפני יהוה לאמר הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה ואני ערל שפתים וידבר יהוה אל משה ואל אהרן ויצום אל בני ישראל ואל פרעה מלך מצרים להוציא את בני ישראל מארץ מצרים אלה ראשי בית אבתם בני ראובן בכר ישראל חנוך ופלוא חצרן וכרמי אלה משפחת ראובן ובני שמעון ימואל וימין ואהד ויכין וצחר ושאול בן הכנענית אלה משפחת שמעון ואלה שמות בני לוי לתלדתם גרשון וקהת ומררי ושני חיי לוי שבע ושלשים ומאת שנה בני גרשון לבני ושמעי למשפחתם ובני קהת עמרם ויצהר וחברון ועזיאל ושני חיי קהת שלש ושלשים ומאת שנה ובני מררי מחלי ומושי אלה משפחת הלוי לתלדתם ויקח עמרם את יוכבד דדתו לו לאשה ותלד לו את אהרן ואת משה ושני חיי עמרם שבע ושלשים ומאת שנה ובני יצהר קרח ונפג וזכרי ובני עזיאל מישאל ואלצפן וסתרי ויקח אהרן את אלישבע בת עמינדב אחות נחשון לו לאשה ותלד לו את נדב ואת אביהוא את אלעזר ואת איתמר ובני קרח אסיר ואלקנה ואביאסף אלה משפחת הקרחי ואלעזר בן אהרן לקח לו מבנות פוטיאל לו לאשה ותלד לו את פינחס אלה ראשי אבות הלוים למשפחתם הוא אהרן ומשה אשר אמר יהוה להם הוציאו את בני ישראל מארץ מצרים על צבאתם הם המדברים אל פרעה מלך מצרים להוציא את בני ישראל ממצרים הוא משה ואהרן ויהי ביום דבר יהוה אל משה בארץ מצרים וידבר יהוה אל משה לאמר אני יהוה דבר אל פרעה מלך מצרים את כל אשר אני דבר אליך ויאמר משה לפני יהוה הן אני ערל שפתים ואיך ישמע אלי פרעה ויאמר יהוה אל משה ראה נתתיך אלהים לפרעה ואהרן אחיך יהיה נביאך אתה תדבר את כל אשר אצוך ואהרן אחיך ידבר אל פרעה ושלח את בני ישראל מארצו ואני אקשה את לב פרעה והרביתי את אתתי ואת מופתי בארץ מצרים ולא ישמע אלכם פרעה ונתתי את ידי במצרים והוצאתי את צבאתי את עמי בני ישראל מארץ מצרים בשפטים גדלים וידעו מצרים כי אני יהוה בנטתי את ידי על מצרים והוצאתי את בני ישראל מתוכם ויעש משה ואהרן כאשר צוה יהוה אתם כן עשו ומשה בן שמנים שנה ואהרן בן שלש ושמנים שנה בדברם אל פרעה ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר כי ידבר אלכם פרעה לאמר תנו לכם מופת ואמרת אל אהרן קח את מטך והשלך לפני פרעה יהי לתנין ויבא משה ואהרן אל פרעה ויעשו כן כאשר צוה יהוה וישלך אהרן את מטהו לפני פרעה ולפני עבדיו ויהי לתנין ויקרא גם פרעה לחכמים ולמכשפים ויעשו גם הם חרטמי מצרים בלהטיהם כן וישליכו איש מטהו ויהיו לתנינם ויבלע מטה אהרן את מטתם ויחזק לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה ויאמר יהוה אל משה כבד לב פרעה מאן לשלח העם לך אל פרעה בבקר הנה יצא המימה ונצבת לקראתו על שפת היאר והמטה אשר נהפך לנחש תקח בידך ואמרת אליו יהוה אלהי העברים שלחני אליך לאמר שלח את עמי ויעבדני במדבר והנה לא שמעת עד כה כה אמר יהוה בזאת תדע כי אני יהוה הנה אנכי מכה במטה אשר בידי על המים אשר ביאר ונהפכו לדם והדגה אשר ביאר תמות ובאש היאר ונלאו מצרים לשתות מים מן היאר ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן קח מטך ונטה ידך על מימי מצרים על נהרתם על יאריהם ועל אגמיהם ועל כל מקוה מימיהם ויהיו דם והיה דם בכל ארץ מצרים ובעצים ובאבנים ויעשו כן משה ואהרן כאשר צוה יהוה וירם במטה ויך את המים אשר ביאר לעיני פרעה ולעיני עבדיו ויהפכו כל המים אשר ביאר לדם והדגה אשר ביאר מתה ויבאש היאר ולא יכלו מצרים לשתות מים מן היאר ויהי הדם בכל ארץ מצרים ויעשו כן חרטמי מצרים בלטיהם ויחזק לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה ויפן פרעה ויבא אל ביתו ולא שת לבו גם לזאת ויחפרו כל מצרים סביבת היאר מים לשתות כי לא יכלו לשתת ממימי היאר וימלא שבעת ימים אחרי הכות יהוה את היאר ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה ואמרת אליו כה אמר יהוה שלח את עמי ויעבדני ואם מאן אתה לשלח הנה אנכי נגף את כל גבולך בצפרדעים ושרץ היאר צפרדעים ועלו ובאו בביתך ובחדר משכבך ועל מטתך ובבית עבדיך ובעמך ובתנוריך ובמשארותיך ובכה ובעמך ובכל עבדיך יעלו הצפרדעים ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן נטה את ידך במטך על הנהרת על היארים ועל האגמים והעל את הצפרדעים על ארץ מצרים ויט אהרן את ידו על מימי מצרים ותעל הצפרדע ותכס את ארץ מצרים ויעשו כן החרטמים בלטיהם ויעלו את הצפרדעים על ארץ מצרים ויקרא פרעה למשה ולאהרן ויאמר העתירו אל יהוה ויסר הצפרדעים ממני ומעמי ואשלחה את העם ויזבחו ליהוה ויאמר משה לפרעה התפאר עלי למתי אעתיר לך ולעבדיך ולעמך להכרית הצפרדעים ממך ומבתיך רק ביאר תשארנה ויאמר למחר ויאמר כדברך למען תדע כי אין כיהוה אלהינו וסרו הצפרדעים ממך ומבתיך ומעבדיך ומעמך רק ביאר תשארנה ויצא משה ואהרן מעם פרעה ויצעק משה אל יהוה על דבר הצפרדעים אשר שם לפרעה ויעש יהוה כדבר משה וימתו הצפרדעים מן הבתים מן החצרת ומן השדת ויצברו אתם חמרם חמרם ותבאש הארץ וירא פרעה כי היתה הרוחה והכבד את לבו ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן נטה את מטך והך את עפר הארץ והיה לכנם בכל ארץ מצרים ויעשו כן ויט אהרן את ידו במטהו ויך את עפר הארץ ותהי הכנם באדם ובבהמה כל עפר הארץ היה כנים בכל ארץ מצרים ויעשו כן החרטמים בלטיהם להוציא את הכנים ולא יכלו ותהי הכנם באדם ובבהמה ויאמרו החרטמם אל פרעה אצבע אלהים הוא ויחזק לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה ויאמר יהוה אל משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה הנה יוצא המימה ואמרת אליו כה אמר יהוה שלח עמי ויעבדני כי אם אינך משלח את עמי הנני משליח בך ובעבדיך ובעמך ובבתיך את הערב ומלאו בתי מצרים את הערב וגם האדמה אשר הם עליה והפליתי ביום ההוא את ארץ גשן אשר עמי עמד עליה לבלתי היות שם ערב למען תדע כי אני יהוה בקרב הארץ ושמתי פדת בין עמי ובין עמך למחר יהיה האת הזה ויעש יהוה כן ויבא ערב כבד ביתה פרעה ובית עבדיו ובכל ארץ מצרים תשחת הארץ מפני הערב ויקרא פרעה אל משה ולאהרן ויאמר לכו זבחו לאלהיכם בארץ ויאמר משה לא נכון לעשות כן כי תועבת מצרים נזבח ליהוה אלהינו הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלנו דרך שלשת ימים נלך במדבר וזבחנו ליהוה אלהינו כאשר יאמר אלינו ויאמר פרעה אנכי אשלח אתכם וזבחתם ליהוה אלהיכם במדבר רק הרחק לא תרחיקו ללכת העתירו בעדי ויאמר משה הנה אנכי יוצא מעמך והעתרתי אל יהוה וסר הערב מפרעה מעבדיו ומעמו מחר רק אל יסף פרעה התל לבלתי שלח את העם לזבח ליהוה ויצא משה מעם פרעה ויעתר אל יהוה ויעש יהוה כדבר משה ויסר הערב מפרעה מעבדיו ומעמו לא נשאר אחד ויכבד פרעה את לבו גם בפעם הזאת ולא שלח את העם ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה ודברת אליו כה אמר יהוה אלהי העברים שלח את עמי ויעבדני כי אם מאן אתה לשלח ועודך מחזיק בם הנה יד יהוה הויה במקנך אשר בשדה בסוסים בחמרים בגמלים בבקר ובצאן דבר כבד מאד והפלה יהוה בין מקנה ישראל ובין מקנה מצרים ולא ימות מכל לבני ישראל דבר וישם יהוה מועד לאמר מחר יעשה יהוה הדבר הזה בארץ ויעש יהוה את הדבר הזה ממחרת וימת כל מקנה מצרים וממקנה בני ישראל לא מת אחד וישלח פרעה והנה לא מת ממקנה ישראל עד אחד ויכבד לב פרעה ולא שלח את העם ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן קחו לכם מלא חפניכם פיח כבשן וזרקו משה השמימה לעיני פרעה והיה לאבק על כל ארץ מצרים והיה על האדם ועל הבהמה לשחין פרח אבעבעת בכל ארץ מצרים ויקחו את פיח הכבשן ויעמדו לפני פרעה ויזרק אתו משה השמימה ויהי שחין אבעבעת פרח באדם ובבהמה ולא יכלו החרטמים לעמד לפני משה מפני השחין כי היה השחין בחרטמם ובכל מצרים ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה אל משה ויאמר יהוה אל משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה ואמרת אליו כה אמר יהוה אלהי העברים שלח את עמי ויעבדני כי בפעם הזאת אני שלח את כל מגפתי אל לבך ובעבדיך ובעמך בעבור תדע כי אין כמני בכל הארץ כי עתה שלחתי את ידי ואך אותך ואת עמך בדבר ותכחד מן הארץ ואולם בעבור זאת העמדתיך בעבור הראתך את כחי ולמען ספר שמי בכל הארץ עודך מסתולל בעמי לבלתי שלחם הנני ממטיר כעת מחר ברד כבד מאד אשר לא היה כמהו במצרים למן היום הוסדה ועד עתה ועתה שלח העז את מקנך ואת כל אשר לך בשדה כל האדם והבהמה אשר ימצא בשדה ולא יאסף הביתה וירד עלהם הברד ומתו הירא את דבר יהוה מעבדי פרעה הניס את עבדיו ואת מקנהו אל הבתים ואשר לא שם לבו אל דבר יהוה ויעזב את עבדיו ואת מקנהו בשדה ויאמר יהוה אל משה נטה את ידך על השמים ויהי ברד בכל ארץ מצרים על האדם ועל הבהמה ועל כל עשב השדה בארץ מצרים ויט משה את מטהו על השמים ויהוה נתן קלת וברד ותהלך אש ארצה וימטר יהוה ברד על ארץ מצרים ויהי ברד ואש מתלקחת בתוך הברד כבד מאד אשר לא היה כמהו בכל ארץ מצרים מאז היתה לגוי ויך הברד בכל ארץ מצרים את כל אשר בשדה מאדם ועד בהמה ואת כל עשב השדה הכה הברד ואת כל עץ השדה שבר רק בארץ גשן אשר שם בני ישראל לא היה ברד וישלח פרעה ויקרא למשה ולאהרן ויאמר אלהם חטאתי הפעם יהוה הצדיק ואני ועמי הרשעים העתירו אל יהוה ורב מהית קלת אלהים וברד ואשלחה אתכם ולא תספון לעמד ויאמר אליו משה כצאתי את העיר אפרש את כפי אל יהוה הקלות יחדלון והברד לא יהיה עוד למען תדע כי ליהוה הארץ ואתה ועבדיך ידעתי כי טרם תיראון מפני יהוה אלהים והפשתה והשערה נכתה כי השערה אביב והפשתה גבעל והחטה והכסמת לא נכו כי אפילת הנה ויצא משה מעם פרעה את העיר ויפרש כפיו אל יהוה ויחדלו הקלות והברד ומטר לא נתך ארצה וירא פרעה כי חדל המטר והברד והקלת ויסף לחטא ויכבד לבו הוא ועבדיו ויחזק לב פרעה ולא שלח את בני ישראל כאשר דבר יהוה ביד משה

The scroll runs right to left. Touch a glowing gap.

Raziel רזיאל

Vaera gave me sixteen spaces: nine open, seven closed. That is a lot of white for a parsha this angry.

The first two came close together. After the people could not listen, their breath too short from the work, I opened a line. Then Moshe said my lips are blocked, and I opened another. Two empty lines, one for people who could not hear and one for a man who could not speak.

Then I did something careful. The scribe wrote out the families, Reuven, Shimon, Levi, all the way down to Moshe and Aharon. I closed a space before that list and I closed a space after it. I sealed the names in on both sides, like a letter folded shut, because the plagues were about to begin and I wanted those names kept safe through all of them.

Then Moshe said it again: my lips are blocked. Another open line. He said it twice, so he got two.

And then the heart. Seven times the scribe stopped right after Pharaoh's heart went hard. After the staffs. After the frogs went away. After the magicians said this is the finger of G‑d. After the beasts. After the cattle. After the boils. And at the very end, after the hail stopped and the heart went hard one more time. Seven times I held a white space right next to that heart.

I kept a place beside it, empty, in case it wanted to soften. It didn't. Not yet. But the space was there every time, and I'll keep holding it until it does.

Rung 8 of 8

The vessel

Sandalfon names what holds it all.

Sandalfon סנדלפון

I don't hold the light. I hold what holds it.

In this parsha every vessel in Egypt is struck. The river, which held the country's life, turned to blood. The water in the vessels of wood and the vessels of stone turned to blood with it. Frogs climbed into the ovens and the kneading bowls, the very vessels that make bread. Moshe took handfuls of soot from a kiln and threw it at the sky, and it came down as sores.

There are good vessels too. Moshe's two hands, spread open outside the city, and the thunder stopped. And Aharon, who became his brother's mouth, a vessel for words that one man could not carry alone.

But one vessel holds this whole parsha together, and it is a broken one. Every plague ends in the same place: Pharaoh's heart. The letters call it heavy, and heavy is the same number as the Name. Every time the trouble lifted, the heart took in more weight and closed around it.

A heart is a vessel with every path of wisdom inside it. This one shut them one at a time. Still, look at what it was filling with. Every plague poured more of the Name into a heart that would not open, and a vessel can only hold so much before something gives. The parsha ends with the heart full and closed. Next week it gives way, and the people walk out through the opening.

The vesselPharaoh's heart

שבת שלוםYou've reached the top of the ladder.

The ladder, every Thursday

One short email before Shabbat: the week's parsha as the angels tell it, with a link to climb it and a sheet to print for the table.

Your email is used only for this note. Every email has a one-click unsubscribe.

ואראParshat Vaera

Moshe

Kaved, heavy (Pharaoh's heart)

Lev, heart

Barad, hail

Aharon

Pharaoh

Raziel רזיאל

Sandalfon סנדלפון

The ladder, every Thursday