Angels' Torah logoAngels' Torah

Shemot · All parshiot

באParshat Bo

Exodus 10:1-13:16

A note: this is a creative reading, a drash offered as a way into the text. It does not claim to be what the angels actually say.

Begin on the ground

Rung 1 of 8

The story

What happens, plainly.

Locusts cover Egypt and eat every green thing the hail left; then a darkness so thick it can be felt lies on the land for three days, while the Israelites have light where they live. Before the last plague, Hashem gives Israel its first commandment as a people: this month will be the first of months. Each household takes a lamb, slaughters it, paints its blood on the doorposts and lintel with a bundle of hyssop, and eats it roasted that night with matzah and bitter herbs, dressed to leave, staff in hand. At midnight every firstborn in Egypt dies, and the blood on the doors marks the houses Hashem passes over. Pharaoh drives them out in the night; they carry their unrisen dough on their shoulders and the silver and gold the Egyptians gave them. The parsha ends with the laws of the firstborn and a sign on the hand and between the eyes.

Rung 2 of 8

Ein Yaakov

What the sages of the Talmud saw.

Hashem told Moshe "at midnight", but Moshe told Pharaoh "about midnight". Did Moshe not know when midnight was? Rabbi Zera says he knew exactly. He said "about" because Pharaoh's astrologers might misjudge the hour and then say Moshe was a liar, as the saying goes: teach your tongue to say "I do not know", so you are never caught in a lie.

Berakhot 4aEin Yaakov (Glick Edition), Berakhot 1:8

"Speak, please, in the ears of the people": the word na means please. Hashem asked Moshe, as a favor, to have the people ask the Egyptians for silver and gold vessels, so that Avraham would not say the half of the promise about slavery came true and the half about leaving with great wealth did not. The people answered: if only we could just get out. They were like a prisoner told he would be freed tomorrow with a fortune, who says, let me out today and I want nothing more. In the end, says Rabbi Ami, they left Egypt like a trap with no grain in it; Reish Lakish says, like a deep sea with no fish.

Berakhot 9bEin Yaakov (Glick Edition), Berakhot 1:47

Rung 3 of 8

The Zohar

The mystical reading.

The Zohar asks why Hashem says "Come to Pharaoh" and not "Go". Its answer: Hashem led Moshe through a labyrinth, room after room, into the lair of a great dragon, Egypt's power on high, and Moshe was afraid. Seeing that none of the heavenly messengers could overcome it, Hashem said, I Myself am against you, Pharaoh, the great dragon. On the night of the plague, the Zohar reads midnight through , the sefirah of kingship, which it calls the Crown named "this": she rules the middle of the night, and in the same moment she is white to Israel and black to Egypt. The firstborn struck, of the maidservant behind the mill, of the captive and of the cattle, stand for three grades of impurity Pharaoh used to bind Israel so they would never go free. That night Hashem loosened every knot.

Touch a lit word to find it on the tree.

KeterChochmahBinahChesedGevurahTiferetNetzachHodYesodMalchut

Rung 4 of 8

The numbers

The letters stop being words.

  1. Arbeh, locusts

    ארבה

    Arbeh, locusts equals 208

    = 8 × 26, the Name 8 times

    The Name eight times over.

  2. Choshech, darkness

    חשך

    Choshech, darkness equals 328

    No confident match yet.

  3. Mezuzah, doorpost

    מזוזה

    Mezuzah, doorpost equals 65

    = אד־ני A‑donai, the Master

    Sefer Etz Chaim, Shaar HaKlalim 4:3

    The parsha says mezuzot, the two doorposts, in the plural; the singular is the word the kabbalists count.

  4. Pesach

    פסח

    Pesach equals 148

    No confident match yet.

  5. Matzah

    מצה

    Matzah equals 135

    No confident match yet.

    The parsha says matzot in the plural; this is the singular. Matzah and chametz differ by one letter: ה and ח look almost alike, and the ה keeps a small opening at the top that the ח closes.

  6. Chametz

    חמץ

    Chametz equals 138

    No confident match yet.

  7. Bechor, firstborn

    בכור

    Bechor, firstborn equals 228

    No confident match yet.

Every value is computed from the Hebrew letters by code: aleph is 1, yud is 10, kuf is 100, tav is 400, and final letters keep their ordinary value. A match appears only when it is well known. Nothing is invented.

Rung 5 of 8

The angel's telling

The story as the angels tell it.

1:10

The man who carried the Name was told, "Come in to the king." So he came, and he brought a cloud from beyond nature. It covered the face of the land until the land went dark, and it ate every green leaf the ice had left, until nothing green was left in the land.

Then a darkness came that you could touch. For three days no one could see his brother or get up from where he sat. But in the homes of the people there was light.

The Name gave the people the moon and said, "Start counting from here." Each house took a lamb. On the last evening they painted the Master's name on their doors in blood, with a little bundle of hyssop dipped in a basin, and they ate the lamb with their shoes on and their staffs in their hands.

At midnight the firstborn of the land died, from the king's son to the captive's son, and a cry went up from every house where there was no Master on the door. Where the Master was written, the Name stepped over and went on.

The king came out in the night and said, "Go." There was no time for the bread to rise. They tied the dough in their cloaks and carried it on their shoulders, and they walked out with the silver and gold their neighbors had handed them.

Later they were told to tie the story onto their arms and set it between their eyes. Before the Name was ever on their bodies, it was on their doors. That night the door was enough.

Rung 6 of 8

The angel sages debate

Four angels argue over their Torah.

Michael from kindness

“The doorpost is 65, A‑donai, the Master. All a family needed was a bundle of hyssop and a little blood, and the Master's name was on their house. Kindness asks for very little, and it asks for it tonight.”

Gavriel from strength

“Matzah is 135 and chametz is 138. Three apart, and what separates them is time: dough left a little too long. That night readiness was the whole commandment: shoes on, staff in hand, bread that was not allowed to wait.”

Raphael from healing

“The darkness is 328 and has nothing to match it, and Pesach is 148, also alone. The same night held both, darkness for one people and light for the other. The firstborn is 228; the same blow fell on every street, and the Name stepped over the doors marked 65. Judgment and mercy walked down one road together.”

Uriel from light

“The locusts are 208, the Name eight times over, from beyond nature, and still the king would not let go. What brought the people out was a door marked 65. The parsha is 106 verses long and ends with the Name bound on the hand and between the eyes. The house was the first place it was ever worn.”

They stand where the bedtime Shema places them: Michael on the right, Gavriel on the left, Uriel ahead, Raphael behind.

Rung 7 of 8

The spaces

Raziel reads the white.

Bo has seven open spaces and seven closed spaces in 106 verses.

  • Closed after Exodus 10:11
  • Open after Exodus 10:20
  • Open after Exodus 10:29
  • Closed after Exodus 11:3
  • Closed after Exodus 11:8
  • Closed after Exodus 11:10
  • Open after Exodus 12:20
  • Closed after Exodus 12:28
  • Open after Exodus 12:36
  • Open after Exodus 12:42
  • Closed after Exodus 12:50
  • Open after Exodus 12:51
  • Open after Exodus 13:10
  • Closed after Exodus 13:16, the end of the parsha

From Sefaria's text of the Torah according to the Masorah. An open space (petuchah) leaves the rest of the line empty; a closed space (setumah) is a gap inside the line.

ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו למען שתי אתתי אלה בקרבו ולמען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים ואת אתתי אשר שמתי בם וידעתם כי אני יהוה ויבא משה ואהרן אל פרעה ויאמרו אליו כה אמר יהוה אלהי העברים עד מתי מאנת לענת מפני שלח עמי ויעבדני כי אם מאן אתה לשלח את עמי הנני מביא מחר ארבה בגבלך וכסה את עין הארץ ולא יוכל לראת את הארץ ואכל את יתר הפלטה הנשארת לכם מן הברד ואכל את כל העץ הצמח לכם מן השדה ומלאו בתיך ובתי כל עבדיך ובתי כל מצרים אשר לא ראו אבתיך ואבות אבתיך מיום היותם על האדמה עד היום הזה ויפן ויצא מעם פרעה ויאמרו עבדי פרעה אליו עד מתי יהיה זה לנו למוקש שלח את האנשים ויעבדו את יהוה אלהיהם הטרם תדע כי אבדה מצרים ויושב את משה ואת אהרן אל פרעה ויאמר אלהם לכו עבדו את יהוה אלהיכם מי ומי ההלכים ויאמר משה בנערינו ובזקנינו נלך בבנינו ובבנותנו בצאננו ובבקרנו נלך כי חג יהוה לנו ויאמר אלהם יהי כן יהוה עמכם כאשר אשלח אתכם ואת טפכם ראו כי רעה נגד פניכם לא כן לכו נא הגברים ועבדו את יהוה כי אתה אתם מבקשים ויגרש אתם מאת פני פרעה ויאמר יהוה אל משה נטה ידך על ארץ מצרים בארבה ויעל על ארץ מצרים ויאכל את כל עשב הארץ את כל אשר השאיר הברד ויט משה את מטהו על ארץ מצרים ויהוה נהג רוח קדים בארץ כל היום ההוא וכל הלילה הבקר היה ורוח הקדים נשא את הארבה ויעל הארבה על כל ארץ מצרים וינח בכל גבול מצרים כבד מאד לפניו לא היה כן ארבה כמהו ואחריו לא יהיה כן ויכס את עין כל הארץ ותחשך הארץ ויאכל את כל עשב הארץ ואת כל פרי העץ אשר הותיר הברד ולא נותר כל ירק בעץ ובעשב השדה בכל ארץ מצרים וימהר פרעה לקרא למשה ולאהרן ויאמר חטאתי ליהוה אלהיכם ולכם ועתה שא נא חטאתי אך הפעם והעתירו ליהוה אלהיכם ויסר מעלי רק את המות הזה ויצא מעם פרעה ויעתר אל יהוה ויהפך יהוה רוח ים חזק מאד וישא את הארבה ויתקעהו ימה סוף לא נשאר ארבה אחד בכל גבול מצרים ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שלח את בני ישראל ויאמר יהוה אל משה נטה ידך על השמים ויהי חשך על ארץ מצרים וימש חשך ויט משה את ידו על השמים ויהי חשך אפלה בכל ארץ מצרים שלשת ימים לא ראו איש את אחיו ולא קמו איש מתחתיו שלשת ימים ולכל בני ישראל היה אור במושבתם ויקרא פרעה אל משה ויאמר לכו עבדו את יהוה רק צאנכם ובקרכם יצג גם טפכם ילך עמכם ויאמר משה גם אתה תתן בידנו זבחים ועלת ועשינו ליהוה אלהינו וגם מקננו ילך עמנו לא תשאר פרסה כי ממנו נקח לעבד את יהוה אלהינו ואנחנו לא נדע מה נעבד את יהוה עד באנו שמה ויחזק יהוה את לב פרעה ולא אבה לשלחם ויאמר לו פרעה לך מעלי השמר לך אל תסף ראות פני כי ביום ראתך פני תמות ויאמר משה כן דברת לא אסף עוד ראות פניך ויאמר יהוה אל משה עוד נגע אחד אביא על פרעה ועל מצרים אחרי כן ישלח אתכם מזה כשלחו כלה גרש יגרש אתכם מזה דבר נא באזני העם וישאלו איש מאת רעהו ואשה מאת רעותה כלי כסף וכלי זהב ויתן יהוה את חן העם בעיני מצרים גם האיש משה גדול מאד בארץ מצרים בעיני עבדי פרעה ובעיני העם ויאמר משה כה אמר יהוה כחצת הלילה אני יוצא בתוך מצרים ומת כל בכור בארץ מצרים מבכור פרעה הישב על כסאו עד בכור השפחה אשר אחר הרחים וכל בכור בהמה והיתה צעקה גדלה בכל ארץ מצרים אשר כמהו לא נהיתה וכמהו לא תסף ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשנו למאיש ועד בהמה למען תדעון אשר יפלה יהוה בין מצרים ובין ישראל וירדו כל עבדיך אלה אלי והשתחוו לי לאמר צא אתה וכל העם אשר ברגליך ואחרי כן אצא ויצא מעם פרעה בחרי אף ויאמר יהוה אל משה לא ישמע אליכם פרעה למען רבות מופתי בארץ מצרים ומשה ואהרן עשו את כל המפתים האלה לפני פרעה ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שלח את בני ישראל מארצו ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה דברו אל כל עדת ישראל לאמר בעשר לחדש הזה ויקחו להם איש שה לבית אבת שה לבית ואם ימעט הבית מהיות משה ולקח הוא ושכנו הקרב אל ביתו במכסת נפשת איש לפי אכלו תכסו על השה שה תמים זכר בן שנה יהיה לכם מן הכבשים ומן העזים תקחו והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחדש הזה ושחטו אתו כל קהל עדת ישראל בין הערבים ולקחו מן הדם ונתנו על שתי המזוזת ועל המשקוף על הבתים אשר יאכלו אתו בהם ואכלו את הבשר בלילה הזה צלי אש ומצות על מררים יאכלהו אל תאכלו ממנו נא ובשל מבשל במים כי אם צלי אש ראשו על כרעיו ועל קרבו ולא תותירו ממנו עד בקר והנתר ממנו עד בקר באש תשרפו וככה תאכלו אתו מתניכם חגרים נעליכם ברגליכם ומקלכם בידכם ואכלתם אתו בחפזון פסח הוא ליהוה ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה והכיתי כל בכור בארץ מצרים מאדם ועד בהמה ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים אני יהוה והיה הדם לכם לאת על הבתים אשר אתם שם וראיתי את הדם ופסחתי עלכם ולא יהיה בכם נגף למשחית בהכתי בארץ מצרים והיה היום הזה לכם לזכרון וחגתם אתו חג ליהוה לדרתיכם חקת עולם תחגהו שבעת ימים מצות תאכלו אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם כי כל אכל חמץ ונכרתה הנפש ההוא מישראל מיום הראשן עד יום השבעי וביום הראשון מקרא קדש וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכה לא יעשה בהם אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם ושמרתם את המצות כי בעצם היום הזה הוצאתי את צבאותיכם מארץ מצרים ושמרתם את היום הזה לדרתיכם חקת עולם בראשן בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצת עד יום האחד ועשרים לחדש בערב שבעת ימים שאר לא ימצא בבתיכם כי כל אכל מחמצת ונכרתה הנפש ההוא מעדת ישראל בגר ובאזרח הארץ כל מחמצת לא תאכלו בכל מושבתיכם תאכלו מצות ויקרא משה לכל זקני ישראל ויאמר אלהם משכו וקחו לכם צאן למשפחתיכם ושחטו הפסח ולקחתם אגדת אזוב וטבלתם בדם אשר בסף והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזת מן הדם אשר בסף ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר ועבר יהוה לנגף את מצרים וראה את הדם על המשקוף ועל שתי המזוזת ופסח יהוה על הפתח ולא יתן המשחית לבא אל בתיכם לנגף ושמרתם את הדבר הזה לחק לך ולבניך עד עולם והיה כי תבאו אל הארץ אשר יתן יהוה לכם כאשר דבר ושמרתם את העבדה הזאת והיה כי יאמרו אליכם בניכם מה העבדה הזאת לכם ואמרתם זבח פסח הוא ליהוה אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים בנגפו את מצרים ואת בתינו הציל ויקד העם וישתחוו וילכו ויעשו בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה ואהרן כן עשו ויהי בחצי הלילה ויהוה הכה כל בכור בארץ מצרים מבכר פרעה הישב על כסאו עד בכור השבי אשר בבית הבור וכל בכור בהמה ויקם פרעה לילה הוא וכל עבדיו וכל מצרים ותהי צעקה גדלה במצרים כי אין בית אשר אין שם מת ויקרא למשה ולאהרן לילה ויאמר קומו צאו מתוך עמי גם אתם גם בני ישראל ולכו עבדו את יהוה כדברכם גם צאנכם גם בקרכם קחו כאשר דברתם ולכו וברכתם גם אתי ותחזק מצרים על העם למהר לשלחם מן הארץ כי אמרו כלנו מתים וישא העם את בצקו טרם יחמץ משארתם צררת בשמלתם על שכמם ובני ישראל עשו כדבר משה וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלת ויהוה נתן את חן העם בעיני מצרים וישאלום וינצלו את מצרים ויסעו בני ישראל מרעמסס סכתה כשש מאות אלף רגלי הגברים לבד מטף וגם ערב רב עלה אתם וצאן ובקר מקנה כבד מאד ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים עגת מצות כי לא חמץ כי גרשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה וגם צדה לא עשו להם ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה ויהי מקץ שלשים שנה וארבע מאות שנה ויהי בעצם היום הזה יצאו כל צבאות יהוה מארץ מצרים ליל שמרים הוא ליהוה להוציאם מארץ מצרים הוא הלילה הזה ליהוה שמרים לכל בני ישראל לדרתם ויאמר יהוה אל משה ואהרן זאת חקת הפסח כל בן נכר לא יאכל בו וכל עבד איש מקנת כסף ומלתה אתו אז יאכל בו תושב ושכיר לא יאכל בו בבית אחד יאכל לא תוציא מן הבית מן הבשר חוצה ועצם לא תשברו בו כל עדת ישראל יעשו אתו וכי יגור אתך גר ועשה פסח ליהוה המול לו כל זכר ואז יקרב לעשתו והיה כאזרח הארץ וכל ערל לא יאכל בו תורה אחת יהיה לאזרח ולגר הגר בתוככם ויעשו כל בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה ואת אהרן כן עשו ויהי בעצם היום הזה הוציא יהוה את בני ישראל מארץ מצרים על צבאתם וידבר יהוה אל משה לאמר קדש לי כל בכור פטר כל רחם בבני ישראל באדם ובבהמה לי הוא ויאמר משה אל העם זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים מבית עבדים כי בחזק יד הוציא יהוה אתכם מזה ולא יאכל חמץ היום אתם יצאים בחדש האביב והיה כי יביאך יהוה אל ארץ הכנעני והחתי והאמרי והחוי והיבוסי אשר נשבע לאבתיך לתת לך ארץ זבת חלב ודבש ועבדת את העבדה הזאת בחדש הזה שבעת ימים תאכל מצת וביום השביעי חג ליהוה מצות יאכל את שבעת הימים ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאר בכל גבלך והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה יהוה לי בצאתי ממצרים והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך למען תהיה תורת יהוה בפיך כי ביד חזקה הוצאך יהוה ממצרים ושמרת את החקה הזאת למועדה מימים ימימה והיה כי יבאך יהוה אל ארץ הכנעני כאשר נשבע לך ולאבתיך ונתנה לך והעברת כל פטר רחם ליהוה וכל פטר שגר בהמה אשר יהיה לך הזכרים ליהוה וכל פטר חמר תפדה בשה ואם לא תפדה וערפתו וכל בכור אדם בבניך תפדה והיה כי ישאלך בנך מחר לאמר מה זאת ואמרת אליו בחזק יד הוציאנו יהוה ממצרים מבית עבדים ויהי כי הקשה פרעה לשלחנו ויהרג יהוה כל בכור בארץ מצרים מבכר אדם ועד בכור בהמה על כן אני זבח ליהוה כל פטר רחם הזכרים וכל בכור בני אפדה והיה לאות על ידכה ולטוטפת בין עיניך כי בחזק יד הוציאנו יהוה ממצרים

The scroll runs right to left. Touch a glowing gap.

Raziel רזיאל

Bo has fourteen spaces: seven open, seven closed. Half and half, like the night.

Three times in a short stretch I closed the line: after Moshe was esteemed in Egypt, after he walked out from Pharaoh in hot anger, and after the summing up, the marvels and the hard heart. Little sealed rooms, one after another. The last warning had been given. Everybody was waiting in their room.

But the night itself, the firstborn dying and the people leaving, the scribe wrote straight through. From midnight until the Egyptians handed over their silver and gold, not one break. Nobody got to stop that night. I didn't either.

Then I opened a line after the night of watching, the one that is Hashem's, watched for all generations. I left that white open on purpose. A watch has to have room in it.

Twice the people did exactly what they were told, and both times I closed the line around it, the way you close your hand around something you want to keep.

And then my favorite. One verse, all alone: that very day Hashem brought the children of Israel out of the land of Egypt, by their hosts. There is a closed space before it and an open space after it. Nothing else touches it. I set it there by itself, the way you set down the thing you have been carrying all night, to look at it. That's the day. It gets a room of its own.

Rung 8 of 8

The vessel

Sandalfon names what holds it all.

Sandalfon סנדלפון

I don't hold the light. I hold what holds it.

This parsha is packed for travel. A basin at the threshold with blood in it. A bundle of hyssop to carry the blood to the wood. Kneading bowls with dough still in them, bound up in cloaks and slung over shoulders. Silver vessels and gold vessels, asked for and given. A lamb roasted whole, its head and legs and insides together, eaten in one house with nothing left for morning.

And at the very end, a vessel for the body: a sign on the hand, a reminder between the eyes, so the story would ride on them wherever they went.

But that night there was one vessel that held everyone. The house, and the door of the house. Hashem said a lamb for each house, and if the house is too small for a lamb, share it with your neighbor. And no one goes out the door until morning.

So the families sat inside, shoes on, and the blood was on the posts, and the posts are the Master's number. Outside, death went down every street. Inside, the doorway held. A vessel can be two posts and a beam with a family behind them, and the Name written where anyone passing can see. The door held them through the night, and in the morning it let them out. That is the whole parsha: shut tight for one night, then opened for good.

The vesselThe doorway marked with blood

שבת שלוםYou've reached the top of the ladder.

The ladder, every Thursday

One short email before Shabbat: the week's parsha as the angels tell it, with a link to climb it and a sheet to print for the table.

Your email is used only for this note. Every email has a one-click unsubscribe.