Angels' Torah logoAngels' Torah

Vayikra · All parshiot

תזריעParshat Tazria

Leviticus 12:1-13:59

A note: this is a creative reading, a drash offered as a way into the text. It does not claim to be what the angels actually say.

Begin on the ground

Rung 1 of 8

The story

What happens, plainly.

A woman who gives birth to a son is impure for seven days; on the eighth day he is circumcised, and she waits thirty-three days more before she may touch holy things. For a daughter, she waits two weeks and then sixty-six days. Then she brings a lamb for an olah and a bird for a sin offering, or two birds if she cannot afford a lamb. The parsha then turns to tzara'at, a mark on the skin: a swelling, a scab or a bright spot. The kohen looks at it, and if he cannot tell, he shuts the person away for seven days and looks again. If the mark has covered the whole body and it has all turned white, the person is pure. One who is declared impure tears his clothes, lets his hair grow loose, covers his upper lip and calls out "Impure, impure," and lives alone outside the camp. The parsha ends with tzara'at in garments of wool or linen and in things made of leather.

Rung 2 of 8

Ein Yaakov

What the sages of the Talmud saw.

Rabbi Shimon bar Yochai teaches that a person should say his own praises quietly. A baraita reads the leper's cry, "Impure, impure," this way: he must let the public know his trouble, so that the public will pray for mercy for him. In the same passage the sages explain why the Amida is said silently: so that a person confessing his sins is never shamed in front of others.

Sotah 32bEin Yaakov (Glick Edition), Sotah 7:1

In a passage about the generation before Moshiach, Rabbi Yitzchak says the son of David will not come until the whole kingdom has turned to heresy. Rava asks where the Torah hints at this, and finds it in Tazria: "It has all turned white; he is pure." A mark that covers only part of the skin makes a person impure. When it has covered everything, he is pure again.

Sanhedrin 97aEin Yaakov (Glick Edition), Sanhedrin 11:43

Rung 3 of 8

The Zohar

The mystical reading.

The Zohar reads "when a woman conceives seed" as a picture of what happens above. When the Community of Israel, the (, in the kabbalists' map), is the first to draw the Holy One toward her in love, she is filled from the side of the right (, lovingkindness, in the usual gloss), and blessing multiplies in all the worlds. Of tzara'at it says: a plague, nega, is harsh judgment hanging over the world, and tzara'at is the shutting away of the light from above. The kohen is the one who can open what has been shut and kindle the lights again. Hashem strikes lovingly: first inside a person, then under his clothes, and only if he still does not return, on his face where all can see. Color is the sign. While any red still shows in the white, it is still a plague; when the whole has turned white, mercy is present and judgment is gone. And the Zohar ties the plague to speech: an evil word brings it, and so does holding back a good word one could have said.

Touch a lit word to find it on the tree.

KeterChochmahBinahChesedGevurahTiferetNetzachHodYesodMalchut

Rung 4 of 8

The numbers

The letters stop being words.

  1. Tazria, conceives

    תזריע

    Tazria, conceives equals 687

    No confident match yet.

  2. Nega, plague

    נגע

    Nega, plague equals 123

    = ענג oneg, delight

    Sefer Yetzirah 2:4

    The same three letters. Sefer Yetzirah sets them side by side: nothing in the good is higher than delight, nothing in the bad is lower than a plague.

  3. Tzara'at

    צרעת

    Tzara'at equals 760

    No confident match yet.

  4. Kohen, priest

    כהן

    Kohen, priest equals 75

    No confident match yet.

  5. Lavan, white

    לבן

    Lavan, white equals 82

    No confident match yet.

  6. Or, skin

    עור

    Or, skin equals 276

    No confident match yet.

Every value is computed from the Hebrew letters by code: aleph is 1, yud is 10, kuf is 100, tav is 400, and final letters keep their ordinary value. A match appears only when it is well known. Nothing is invented.

Rung 5 of 8

The angel's telling

The story as the angels tell it.

1:06

When a mother gives birth, she waits, and then she brings what she can: a lamb and a bird, or two birds if a lamb is too much. The one who looks makes atonement for her, and she is clean.

Sometimes a Delight comes up on a person's skin. It is Delight with one letter out of place, and so it shows as a swelling, a scab, a bright spot.

The person cannot judge it himself. He goes to the one who looks. The one who looks studies it, and if he cannot tell, he shuts the person away and waits, and looks again.

If the Delight has spread over the whole body and everything has turned white, the person is clean. If raw flesh shows in it, he is not.

One who is declared unclean tears his clothes, covers his lip, and calls out as he walks, Unclean, unclean, so that whoever hears him will ask for mercy on his behalf. He lives alone, outside the camp.

Even a garment can have it, wool or linen or leather. It is washed, and watched, and if it will not clear, it is burned.

The angels saw the whole thing from above. The Delight was there the entire time, trying to reach the surface. It came out wrong, and the one who looks was given the work of waiting with it until it came out right.

Rung 6 of 8

The angel sages debate

Four angels argue over their Torah.

Michael from kindness

“Nega, the plague, is 123, and so is oneg, delight; they are the same three letters. Hashem strikes out of love. Move the ayin to the front and the wound is a joy.”

Gavriel from strength

“And who may move the letter? Only the kohen, 75. The person cannot declare himself pure. He waits seven days, and the kohen looks again, and sometimes he waits seven more.”

Raphael from healing

“White is 82, and it heals. While raw flesh still shows in the mark, he is impure; when the whole body has turned white, he is pure. The plague and the cure are one color, spread all the way across.”

Uriel from light

“Skin is 276. Most of this parsha's 67 verses are about the skin, the one thing that stands between a person and everyone else. What was wrong inside comes up where it can be seen, so that someone can look at it and pray for him.”

They stand where the bedtime Shema places them: Michael on the right, Gavriel on the left, Uriel ahead, Raphael behind.

Rung 7 of 8

The spaces

Raziel reads the white.

Tazria has five open spaces and four closed spaces in 67 verses.

  • Open after Leviticus 12:8
  • Open after Leviticus 13:8
  • Open after Leviticus 13:17
  • Closed after Leviticus 13:23
  • Open after Leviticus 13:28
  • Closed after Leviticus 13:37
  • Closed after Leviticus 13:39
  • Closed after Leviticus 13:46
  • Open after Leviticus 13:59, the end of the parsha

From Sefaria's text of the Torah according to the Masorah. An open space (petuchah) leaves the rest of the line empty; a closed space (setumah) is a gap inside the line.

וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל לאמר אשה כי תזריע וילדה זכר וטמאה שבעת ימים כימי נדת דותה תטמא וביום השמיני ימול בשר ערלתו ושלשים יום ושלשת ימים תשב בדמי טהרה בכל קדש לא תגע ואל המקדש לא תבא עד מלאת ימי טהרה ואם נקבה תלד וטמאה שבעים כנדתה וששים יום וששת ימים תשב על דמי טהרה ובמלאת ימי טהרה לבן או לבת תביא כבש בן שנתו לעלה ובן יונה או תר לחטאת אל פתח אהל מועד אל הכהן והקריבו לפני יהוה וכפר עליה וטהרה ממקר דמיה זאת תורת הילדת לזכר או לנקבה ואם לא תמצא ידה די שה ולקחה שתי תרים או שני בני יונה אחד לעלה ואחד לחטאת וכפר עליה הכהן וטהרה וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר אדם כי יהיה בעור בשרו שאת או ספחת או בהרת והיה בעור בשרו לנגע צרעת והובא אל אהרן הכהן או אל אחד מבניו הכהנים וראה הכהן את הנגע בעור הבשר ושער בנגע הפך לבן ומראה הנגע עמק מעור בשרו נגע צרעת הוא וראהו הכהן וטמא אתו ואם בהרת לבנה הוא בעור בשרו ועמק אין מראה מן העור ושערה לא הפך לבן והסגיר הכהן את הנגע שבעת ימים וראהו הכהן ביום השביעי והנה הנגע עמד בעיניו לא פשה הנגע בעור והסגירו הכהן שבעת ימים שנית וראה הכהן אתו ביום השביעי שנית והנה כהה הנגע ולא פשה הנגע בעור וטהרו הכהן מספחת הוא וכבס בגדיו וטהר ואם פשה תפשה המספחת בעור אחרי הראתו אל הכהן לטהרתו ונראה שנית אל הכהן וראה הכהן והנה פשתה המספחת בעור וטמאו הכהן צרעת הוא נגע צרעת כי תהיה באדם והובא אל הכהן וראה הכהן והנה שאת לבנה בעור והיא הפכה שער לבן ומחית בשר חי בשאת צרעת נושנת הוא בעור בשרו וטמאו הכהן לא יסגרנו כי טמא הוא ואם פרוח תפרח הצרעת בעור וכסתה הצרעת את כל עור הנגע מראשו ועד רגליו לכל מראה עיני הכהן וראה הכהן והנה כסתה הצרעת את כל בשרו וטהר את הנגע כלו הפך לבן טהור הוא וביום הראות בו בשר חי יטמא וראה הכהן את הבשר החי וטמאו הבשר החי טמא הוא צרעת הוא או כי ישוב הבשר החי ונהפך ללבן ובא אל הכהן וראהו הכהן והנה נהפך הנגע ללבן וטהר הכהן את הנגע טהור הוא ובשר כי יהיה בו בערו שחין ונרפא והיה במקום השחין שאת לבנה או בהרת לבנה אדמדמת ונראה אל הכהן וראה הכהן והנה מראה שפל מן העור ושערה הפך לבן וטמאו הכהן נגע צרעת הוא בשחין פרחה ואם יראנה הכהן והנה אין בה שער לבן ושפלה איננה מן העור והיא כהה והסגירו הכהן שבעת ימים ואם פשה תפשה בעור וטמא הכהן אתו נגע הוא ואם תחתיה תעמד הבהרת לא פשתה צרבת השחין הוא וטהרו הכהן או בשר כי יהיה בערו מכות אש והיתה מחית המכוה בהרת לבנה אדמדמת או לבנה וראה אתה הכהן והנה נהפך שער לבן בבהרת ומראה עמק מן העור צרעת הוא במכוה פרחה וטמא אתו הכהן נגע צרעת הוא ואם יראנה הכהן והנה אין בבהרת שער לבן ושפלה איננה מן העור והוא כהה והסגירו הכהן שבעת ימים וראהו הכהן ביום השביעי אם פשה תפשה בעור וטמא הכהן אתו נגע צרעת הוא ואם תחתיה תעמד הבהרת לא פשתה בעור והוא כהה שאת המכוה הוא וטהרו הכהן כי צרבת המכוה הוא ואיש או אשה כי יהיה בו נגע בראש או בזקן וראה הכהן את הנגע והנה מראהו עמק מן העור ובו שער צהב דק וטמא אתו הכהן נתק הוא צרעת הראש או הזקן הוא וכי יראה הכהן את נגע הנתק והנה אין מראהו עמק מן העור ושער שחר אין בו והסגיר הכהן את נגע הנתק שבעת ימים וראה הכהן את הנגע ביום השביעי והנה לא פשה הנתק ולא היה בו שער צהב ומראה הנתק אין עמק מן העור והתגלח ואת הנתק לא יגלח והסגיר הכהן את הנתק שבעת ימים שנית וראה הכהן את הנתק ביום השביעי והנה לא פשה הנתק בעור ומראהו איננו עמק מן העור וטהר אתו הכהן וכבס בגדיו וטהר ואם פשה יפשה הנתק בעור אחרי טהרתו וראהו הכהן והנה פשה הנתק בעור לא יבקר הכהן לשער הצהב טמא הוא ואם בעיניו עמד הנתק ושער שחר צמח בו נרפא הנתק טהור הוא וטהרו הכהן ואיש או אשה כי יהיה בעור בשרם בהרת בהרת לבנת וראה הכהן והנה בעור בשרם בהרת כהות לבנת בהק הוא פרח בעור טהור הוא ואיש כי ימרט ראשו קרח הוא טהור הוא ואם מפאת פניו ימרט ראשו גבח הוא טהור הוא וכי יהיה בקרחת או בגבחת נגע לבן אדמדם צרעת פרחת הוא בקרחתו או בגבחתו וראה אתו הכהן והנה שאת הנגע לבנה אדמדמת בקרחתו או בגבחתו כמראה צרעת עור בשר איש צרוע הוא טמא הוא טמא יטמאנו הכהן בראשו נגעו והצרוע אשר בו הנגע בגדיו יהיו פרמים וראשו יהיה פרוע ועל שפם יעטה וטמא טמא יקרא כל ימי אשר הנגע בו יטמא טמא הוא בדד ישב מחוץ למחנה מושבו והבגד כי יהיה בו נגע צרעת בבגד צמר או בבגד פשתים או בשתי או בערב לפשתים ולצמר או בעור או בכל מלאכת עור והיה הנגע ירקרק או אדמדם בבגד או בעור או בשתי או בערב או בכל כלי עור נגע צרעת הוא והראה את הכהן וראה הכהן את הנגע והסגיר את הנגע שבעת ימים וראה את הנגע ביום השביעי כי פשה הנגע בבגד או בשתי או בערב או בעור לכל אשר יעשה העור למלאכה צרעת ממארת הנגע טמא הוא ושרף את הבגד או את השתי או את הערב בצמר או בפשתים או את כל כלי העור אשר יהיה בו הנגע כי צרעת ממארת הוא באש תשרף ואם יראה הכהן והנה לא פשה הנגע בבגד או בשתי או בערב או בכל כלי עור וצוה הכהן וכבסו את אשר בו הנגע והסגירו שבעת ימים שנית וראה הכהן אחרי הכבס את הנגע והנה לא הפך הנגע את עינו והנגע לא פשה טמא הוא באש תשרפנו פחתת הוא בקרחתו או בגבחתו ואם ראה הכהן והנה כהה הנגע אחרי הכבס אתו וקרע אתו מן הבגד או מן העור או מן השתי או מן הערב ואם תראה עוד בבגד או בשתי או בערב או בכל כלי עור פרחת הוא באש תשרפנו את אשר בו הנגע והבגד או השתי או הערב או כל כלי העור אשר תכבס וסר מהם הנגע וכבס שנית וטהר זאת תורת נגע צרעת בגד הצמר או הפשתים או השתי או הערב או כל כלי עור לטהרו או לטמאו

The scroll runs right to left. Touch a glowing gap.

Raziel רזיאל

Nine times in this parsha I hold the line. Look at where they fall.

The first comes after the mother brings her two birds, because a lamb was more than she had, and the kohen atones for her, and she is pure. I opened the whole line for her.

Then the marks. The kohen looks, and looks again, and says one word: pure, or impure. After "impure, it is tzara'at" I opened a line once. After "pure" I kept a space five times: after the mark that turned white, after the scar of the boil, after the scar of the burn, after the scall where black hair grew back, after the dull white spots. Some open, some closed, but every "pure" got its white.

I closed the line once more, after the hardest verse in the parsha: he shall dwell alone; his dwelling shall be outside the camp. I closed it around him the way you pull a blanket around someone who has to sleep outside.

The last line, after the garments, I left open. Wool, linen, leather: they can be washed, or they can be burned. I left room for either.

Rung 8 of 8

The vessel

Sandalfon names what holds it all.

Sandalfon סנדלפון

I don't hold the light. I hold what holds it.

The first vessel in this parsha is a womb, which holds a child and then lets him go. Then the garments: wool and linen, warp and woof, and anything made of leather, each of them able to carry a mark that has to be watched. Then the camp, which for a while cannot hold the one who calls out "impure".

And the kohen's eyes. Everything in this parsha has to pass through them.

But the vessel that holds this whole parsha is the skin. It holds a person in. It is the edge of him, the place where he ends and everyone else begins. The Zohar says Hashem strikes first inside, then under the clothes, and only last on the face. The skin is where what was hidden comes up to be seen.

The letters give skin no match. Its work isn't to mean something by itself. Its work is to show. Delight and plague are the same three letters, and the skin is where you can see that one of them has moved. Then the kohen comes, and waits, and looks again, until the whole of it turns white and the person can go home.

The vesselThe skin

שבת שלוםYou've reached the top of the ladder.

The ladder, every Thursday

One short email before Shabbat: the week's parsha as the angels tell it, with a link to climb it and a sheet to print for the table.

Your email is used only for this note. Every email has a one-click unsubscribe.