שלח־לךParshat Sh'lach

Numbers 13:1-15:41

A note: this is a creative reading, a drash offered as a way into the text. It does not claim to be what the angels actually say.

Begin on the ground

Rung 1 of 8

The story

What happens, plainly.

Hashem tells Moshe to send twelve men, a leader from each tribe, to scout the land of Canaan, and Moshe renames Hoshea son of Nun, Yehoshua. After forty days they come back carrying a cluster of grapes on a pole between two men, with pomegranates and figs, and report that the land flows with milk and honey but its people are giants and its cities walled; in their own eyes they were like grasshoppers. The people weep all night and talk of going back to Mitzrayim, and when Yehoshua and Kalev plead with them, the community threatens to stone them until the Presence appears at the Tent. Moshe pleads for the people, and Hashem forgives them but decrees that this generation will wander forty years, a year for each day of scouting, and die in the wilderness; the next morning a group goes up anyway and is beaten back as far as Chormah. The parsha closes with laws: the flour, oil and wine that go with offerings, the first of the dough given as challah, the man found gathering wood on Shabbat, and tzitzit on the corners of garments, so that the people will remember and not stray after their hearts and eyes.

Rung 2 of 8

Ein Yaakov

What the sages of the Talmud saw.

The verse says "they went up into the south, and he came to Chevron." Why "he"? Rava explains that Kalev separated himself from the plot, went alone to the graves of the patriarchs, and lay down there, saying: fathers of the world, ask mercy for me, that I be saved from the counsel of the spies. Yehoshua did not need to go, because Moshe had already prayed for him when he changed his name from Hoshea to Yehoshua: may Hashem save you from the plot of the spies.

Sotah 34bEin Yaakov (Glick Edition), Sotah 7:6

How did the spies know they looked like grasshoppers to the giants? They had climbed a cedar where mourners were being fed, and heard them say, We just saw people in this tree who look like grasshoppers. And on "the people wept that night," Rabbah bar bar Chana says in the name of Rabbi Yochanan that it was the ninth of Av. The Holy One said: they wept a groundless weeping, and I will set this night as a night of real weeping for generations.

Sotah 35aEin Yaakov (Glick Edition), Sotah 7:9

Rung 3 of 8

The Zohar

The mystical reading.

The Zohar says Moshe was the sun. The moon is held inside the sun's light, but the two cannot shine at the same time, and so Moshe would not enter the land; Yehoshua, the moon, would. That is why Moshe sent scouts: he knew he would not go in and wanted to know the land before he died. His question, whether there are trees in it, was really about the Tree of Life: if that tree is there, the land is joined to what is above. The scouts were all righteous men, misled by a fear that in the land they would no longer be leaders. When Moshe renamed Hoshea, it meant "may Kah save you from them," and with it he joined the , the Presence that dwells below (the sefirah called ), to Yehoshua; and in Kalev the herself went into the land to tell the patriarchs that their children were coming. Rabbi Shimon reads the whole chapter as the Torah speaking to a person: go and spy out the good world I am bringing you to, and learn it from the Torah; the evil report is the voice of those who will not believe it is there.

Touch a lit word to find it on the tree.

Rung 4 of 8

The numbers

The letters stop being words.

Sh'lach, send
שלח

Sh'lach, send equals 338

= 13 × 26, the Name 13 times
Thirteen measures of the Name: the parsha's first command.
Hoshea
הושע

Hoshea equals 381

No confident match yet.
His name before Moshe added the yud.
Yehoshua
יהושע

Yehoshua equals 391

No confident match yet.
Moshe added one letter, yud, the first letter of the Name: may Kah save you from the plot of the spies (Sotah 34b). Yeshuah, salvation, also comes to 391, with the same five letters in another order; we have not found a source that pairs them.
Kalev
כלב

Kalev equals 52

= 2 × 26, the Name 2 times
The Name twice over: the scout who went alone to pray.
Tarim, the scouts
תרים

Tarim, the scouts equals 650

= 25 × 26, the Name 25 times
The Torah's own word for them (14:6), from latur, to look over. The same root returns in the tzitzit: do not go looking after your hearts and eyes.
Eretz, land
ארץ

Eretz, land equals 291

No confident match yet.
Tzitzit
ציצית

Tzitzit equals 600

No confident match yet.
Rashi on 15:39, from Tanchuma: tzitzit is 600, and with its eight threads and five knots it comes to 613, the number of the commandments. Rashi counts the full spelling; the scroll writes ציצת, 590.

Every value is computed from the Hebrew letters by code: aleph is 1, yud is 10, kuf is 100, tav is 400, and final letters keep their ordinary value. A match appears only when it is well known. Nothing is invented.

Rung 5 of 8

The angel's telling

The story as the angels tell it.

1:26

The one who led them chose a man from every house and sent them ahead to look at the land they were walking toward. One of them already had a name that meant saving. The leader added the smallest letter to it, the first letter of the Name, so that the Name would keep him safe from the others.

They walked the land from end to end. One of them, the one who carried the Name in both hands, slipped away alone to the graves of the fathers and lay down there and asked for help.

They cut a cluster of grapes so heavy it hung from a pole between bearers, and brought it home with pomegranates and figs. "The land is good," they said. "It flows with milk and honey. But the people are giants. We looked like grasshoppers to ourselves, and so we must have looked to them."

That night the whole camp wept and wanted to go back. The one who had been given the letter and the one who carried the Name in both hands tore their clothes and said, The land is very, very good. Don't be afraid. The people talked of stoning them.

Then the Presence filled the Tent. The Name forgave them, and said: for every day you looked, a year you will walk. The night you cried for nothing will be a night of crying for a reason.

In the morning some of them ran up the mountain anyway, without the chest of the covenant and without their leader, and were beaten all the way back.

So the Name gave them threads. Tie them on the corners of what you wear, with a thread of blue among them. When your eyes go looking, the way the scouts' eyes went looking, see the thread and remember. Eyes that remember have nothing to fear in any land they see.

Rung 6 of 8

The angel sages debate

Four angels argue over their Torah.

Michael from kindness

“Sh'lach, send, is 338, the Name thirteen times over, and thirteen is the number of mercy's attributes. In this very parsha Moshe pleads in mercy's words, slow to anger and great in kindness, and the people are forgiven. Even the sending was mercy: they were allowed to see the land before they had to trust it.”

Gavriel from strength

“Hoshea is 381, and Moshe added the yud of the Name to make him Yehoshua, 391: may Kah save you from the plot of the spies. One letter of the Name was the wall he needed against the others. Strength is knowing you need the wall before you walk into the plot.”

Raphael from healing

“Kalev is 52, the Name twice, and he walked alone to the graves of the fathers to ask for help. Yehoshua was given the Name from above; Kalev reached for it from below. Between the one who was blessed and the one who asked, the land had its two witnesses.”

Uriel from light

“Tzitzit is 600, and with its threads and knots it holds every commandment, tied on the corners where a garment ends. The scouts looked with their eyes and lost the land. These 119 verses end with a thread you look at so that looking will never lead you away again.”

They stand where the bedtime Shema places them: Michael on the right, Gavriel on the left, Uriel ahead, Raphael behind.

Rung 7 of 8

The spaces

Raziel reads the white.

Sh'lach has seven open spaces and three closed spaces in 119 verses.

Open after Numbers 14:10
Open after Numbers 14:25
Open after Numbers 14:45
Open after Numbers 15:16
Closed after Numbers 15:21
Closed after Numbers 15:26
Open after Numbers 15:31
Closed after Numbers 15:34
Open after Numbers 15:36
Open after Numbers 15:41, the end of the parsha

From Sefaria's text of the Torah according to the Masorah. An open space (petuchah) leaves the rest of the line empty; a closed space (setumah) is a gap inside the line.

וידבר יהוה אל משה לאמר שלח לך אנשים ויתרו את ארץ כנען אשר אני נתן לבני ישראל איש אחד איש אחד למטה אבתיו תשלחו כל נשיא בהם וישלח אתם משה ממדבר פארן על פי יהוה כלם אנשים ראשי בני ישראל המה ואלה שמותם למטה ראובן שמוע בן זכור למטה שמעון שפט בן חורי למטה יהודה כלב בן יפנה למטה יששכר יגאל בן יוסף למטה אפרים הושע בן נון למטה בנימן פלטי בן רפוא למטה זבולן גדיאל בן סודי למטה יוסף למטה מנשה גדי בן סוסי למטה דן עמיאל בן גמלי למטה אשר סתור בן מיכאל למטה נפתלי נחבי בן ופסי למטה גד גאואל בן מכי אלה שמות האנשים אשר שלח משה לתור את הארץ ויקרא משה להושע בן נון יהושע וישלח אתם משה לתור את ארץ כנען ויאמר אלהם עלו זה בנגב ועליתם את ההר וראיתם את הארץ מה הוא ואת העם הישב עליה החזק הוא הרפה המעט הוא אם רב ומה הארץ אשר הוא ישב בה הטובה הוא אם רעה ומה הערים אשר הוא יושב בהנה הבמחנים אם במבצרים ומה הארץ השמנה הוא אם רזה היש בה עץ אם אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ והימים ימי בכורי ענבים ויעלו ויתרו את הארץ ממדבר צן עד רחב לבא חמת ויעלו בנגב ויבא עד חברון ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק וחברון שבע שנים נבנתה לפני צען מצרים ויבאו עד נחל אשכל ויכרתו משם זמורה ואשכול ענבים אחד וישאהו במוט בשנים ומן הרמנים ומן התאנים למקום ההוא קרא נחל אשכול על אדות האשכול אשר כרתו משם בני ישראל וישבו מתור הארץ מקץ ארבעים יום וילכו ויבאו אל משה ואל אהרן ואל כל עדת בני ישראל אל מדבר פארן קדשה וישיבו אתם דבר ואת כל העדה ויראום את פרי הארץ ויספרו לו ויאמרו באנו אל הארץ אשר שלחתנו וגם זבת חלב ודבש הוא וזה פריה אפס כי עז העם הישב בארץ והערים בצרות גדלת מאד וגם ילדי הענק ראינו שם עמלק יושב בארץ הנגב והחתי והיבוסי והאמרי יושב בהר והכנעני יושב על הים ועל יד הירדן ויהס כלב את העם אל משה ויאמר עלה נעלה וירשנו אתה כי יכול נוכל לה והאנשים אשר עלו עמו אמרו לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא ממנו ויציאו דבת הארץ אשר תרו אתה אל בני ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה ארץ אכלת יושביה הוא וכל העם אשר ראינו בתוכה אנשי מדות ושם ראינו את הנפילים בני ענק מן הנפלים ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא וילנו על משה ועל אהרן כל בני ישראל ויאמרו אלהם כל העדה לו מתנו בארץ מצרים או במדבר הזה לו מתנו ולמה יהוה מביא אתנו אל הארץ הזאת לנפל בחרב נשינו וטפנו יהיו לבז הלוא טוב לנו שוב מצרימה ויאמרו איש אל אחיו נתנה ראש ונשובה מצרימה ויפל משה ואהרן על פניהם לפני כל קהל עדת בני ישראל ויהושע בן נון וכלב בן יפנה מן התרים את הארץ קרעו בגדיהם ויאמרו אל כל עדת בני ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה טובה הארץ מאד מאד אם חפץ בנו יהוה והביא אתנו אל הארץ הזאת ונתנה לנו ארץ אשר הוא זבת חלב ודבש אך ביהוה אל תמרדו ואתם אל תיראו את עם הארץ כי לחמנו הם סר צלם מעליהם ויהוה אתנו אל תיראם ויאמרו כל העדה לרגום אתם באבנים וכבוד יהוה נראה באהל מועד אל כל בני ישראל ויאמר יהוה אל משה עד אנה ינאצני העם הזה ועד אנה לא יאמינו בי בכל האתות אשר עשיתי בקרבו אכנו בדבר ואורשנו ואעשה אתך לגוי גדול ועצום ממנו ויאמר משה אל יהוה ושמעו מצרים כי העלית בכחך את העם הזה מקרבו ואמרו אל יושב הארץ הזאת שמעו כי אתה יהוה בקרב העם הזה אשר עין בעין נראה אתה יהוה ועננך עמד עלהם ובעמד ענן אתה הלך לפניהם יומם ובעמוד אש לילה והמתה את העם הזה כאיש אחד ואמרו הגוים אשר שמעו את שמעך לאמר מבלתי יכלת יהוה להביא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע להם וישחטם במדבר ועתה יגדל נא כח אדני כאשר דברת לאמר יהוה ארך אפים ורב חסד נשא עון ופשע ונקה לא ינקה פקד עון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים סלח נא לעון העם הזה כגדל חסדך וכאשר נשאתה לעם הזה ממצרים ועד הנה ויאמר יהוה סלחתי כדברך ואולם חי אני וימלא כבוד יהוה את כל הארץ כי כל האנשים הראים את כבדי ואת אתתי אשר עשיתי במצרים ובמדבר וינסו אתי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי אם יראו את הארץ אשר נשבעתי לאבתם וכל מנאצי לא יראוה ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו וימלא אחרי והביאתיו אל הארץ אשר בא שמה וזרעו יורשנה והעמלקי והכנעני יושב בעמק מחר פנו וסעו לכם המדבר דרך ים סוף וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר עד מתי לעדה הרעה הזאת אשר המה מלינים עלי את תלנות בני ישראל אשר המה מלינים עלי שמעתי אמר אלהם חי אני נאם יהוה אם לא כאשר דברתם באזני כן אעשה לכם במדבר הזה יפלו פגריכם וכל פקדיכם לכל מספרכם מבן עשרים שנה ומעלה אשר הלינתם עלי אם אתם תבאו אל הארץ אשר נשאתי את ידי לשכן אתכם בה כי אם כלב בן יפנה ויהושע בן נון וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה והביאתי אתם וידעו את הארץ אשר מאסתם בה ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה ובניכם יהיו רעים במדבר ארבעים שנה ונשאו את זנותיכם עד תם פגריכם במדבר במספר הימים אשר תרתם את הארץ ארבעים יום יום לשנה יום לשנה תשאו את עונתיכם ארבעים שנה וידעתם את תנואתי אני יהוה דברתי אם לא זאת אעשה לכל העדה הרעה הזאת הנועדים עלי במדבר הזה יתמו ושם ימתו והאנשים אשר שלח משה לתור את הארץ וישבו וילונו [וילינו] עליו את כל העדה להוציא דבה על הארץ וימתו האנשים מוצאי דבת הארץ רעה במגפה לפני יהוה ויהושע בן נון וכלב בן יפנה חיו מן האנשים ההם ההלכים לתור את הארץ וידבר משה את הדברים האלה אל כל בני ישראל ויתאבלו העם מאד וישכמו בבקר ויעלו אל ראש ההר לאמר הננו ועלינו אל המקום אשר אמר יהוה כי חטאנו ויאמר משה למה זה אתם עברים את פי יהוה והוא לא תצלח אל תעלו כי אין יהוה בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם כי העמלקי והכנעני שם לפניכם ונפלתם בחרב כי על כן שבתם מאחרי יהוה ולא יהיה יהוה עמכם ויעפלו לעלות אל ראש ההר וארון ברית יהוה ומשה לא משו מקרב המחנה וירד העמלקי והכנעני הישב בהר ההוא ויכום ויכתום עד החרמה וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל ארץ מושבתיכם אשר אני נתן לכם ועשיתם אשה ליהוה עלה או זבח לפלא נדר או בנדבה או במעדיכם לעשות ריח ניחח ליהוה מן הבקר או מן הצאן והקריב המקריב קרבנו ליהוה מנחה סלת עשרון בלול ברבעית ההין שמן ויין לנסך רביעית ההין תעשה על העלה או לזבח לכבש האחד או לאיל תעשה מנחה סלת שני עשרנים בלולה בשמן שלשית ההין ויין לנסך שלשית ההין תקריב ריח ניחח ליהוה וכי תעשה בן בקר עלה או זבח לפלא נדר או שלמים ליהוה והקריב על בן הבקר מנחה סלת שלשה עשרנים בלול בשמן חצי ההין ויין תקריב לנסך חצי ההין אשה ריח ניחח ליהוה ככה יעשה לשור האחד או לאיל האחד או לשה בכבשים או בעזים כמספר אשר תעשו ככה תעשו לאחד כמספרם כל האזרח יעשה ככה את אלה להקריב אשה ריח ניחח ליהוה וכי יגור אתכם גר או אשר בתוככם לדרתיכם ועשה אשה ריח ניחח ליהוה כאשר תעשו כן יעשה הקהל חקה אחת לכם ולגר הגר חקת עולם לדרתיכם ככם כגר יהיה לפני יהוה תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכם ולגר הגר אתכם וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם בבאכם אל הארץ אשר אני מביא אתכם שמה והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה ליהוה ראשית ערסתכם חלה תרימו תרומה כתרומת גרן כן תרימו אתה מראשית ערסתיכם תתנו ליהוה תרומה לדרתיכם וכי תשגו ולא תעשו את כל המצות האלה אשר דבר יהוה אל משה את כל אשר צוה יהוה אליכם ביד משה מן היום אשר צוה יהוה והלאה לדרתיכם והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה ועשו כל העדה פר בן בקר אחד לעלה לריח ניחח ליהוה ומנחתו ונסכו כמשפט ושעיר עזים אחד לחטת וכפר הכהן על כל עדת בני ישראל ונסלח להם כי שגגה הוא והם הביאו את קרבנם אשה ליהוה וחטאתם לפני יהוה על שגגתם ונסלח לכל עדת בני ישראל ולגר הגר בתוכם כי לכל העם בשגגה ואם נפש אחת תחטא בשגגה והקריבה עז בת שנתה לחטאת וכפר הכהן על הנפש השגגת בחטאה בשגגה לפני יהוה לכפר עליו ונסלח לו האזרח בבני ישראל ולגר הגר בתוכם תורה אחת יהיה לכם לעשה בשגגה והנפש אשר תעשה ביד רמה מן האזרח ומן הגר את יהוה הוא מגדף ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמה כי דבר יהוה בזה ואת מצותו הפר הכרת תכרת הנפש ההוא עונה בה ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו איש מקשש עצים ביום השבת ויקריבו אתו המצאים אתו מקשש עצים אל משה ואל אהרן ואל כל העדה ויניחו אתו במשמר כי לא פרש מה יעשה לו ויאמר יהוה אל משה מות יומת האיש רגום אתו באבנים כל העדה מחוץ למחנה ויציאו אתו כל העדה אל מחוץ למחנה וירגמו אתו באבנים וימת כאשר צוה יהוה את משה ויאמר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם ועשו להם ציצת על כנפי בגדיהם לדרתם ונתנו על ציצת הכנף פתיל תכלת והיה לכם לציצת וראיתם אתו וזכרתם את כל מצות יהוה ועשיתם אתם ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זנים אחריהם למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי והייתם קדשים לאלהיכם אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה אלהיכם

The scroll runs right to left. Touch a glowing gap.

Raziel רזיאל

From the day Moshe sent them to the moment the people spoke of stoning, the scribe didn't stop once. Forty-three verses, and not one white space.

I wanted one after the grapes. I wanted one after they said grasshoppers. I wanted one when the people wept. The story ran on: the report, the weeping, the wish to go back, the talk of stones. A bad report doesn't leave room. It runs from mouth to mouth with no breath in between.

The first white came when the Presence appeared in the Tent, at the very moment the people spoke of stoning. I opened the whole line. That is what stopped them, and I gave it a whole line of quiet.

Two more open lines in the story: after the Name told them to turn back toward the sea, and after the ones who went up anyway were beaten at Chormah. Then the laws begin, and the spaces get smaller.

One closed space I keep close. The man gathering wood on Shabbat was put in custody, because it had not yet been made clear what should be done to him. The scroll closes the line right there. Nobody knew yet. I held the waiting.

Ten spaces in all. The last one comes after the tzitzit, after "I am Hashem your G‑d, who brought you out of the land of Mitzrayim." The first white stopped a stoning. The last one sits under a thread you can look at.

Rung 8 of 8

The vessel

Sandalfon names what holds it all.

Sandalfon סנדלפון

I don't hold the light. I hold what holds it.

The first vessel in this parsha is a pole. They hung one cluster of grapes from it and it took two men to carry it home. The Talmud says Yehoshua and Kalev carried nothing, and one reason it gives is that they had not joined the plot. Then the land itself, which the scouts called a land that eats its people, a vessel they were afraid to step into.

Then the laws, and they are full of my vessels. Flour mixed with oil and wine poured out with every offering. The first of the dough, set aside from the kneading trough as a gift. And the place where they held the man who gathered wood, until they knew what to do.

You looked for the vessel in the land. Look at the corner of a garment. It is the place where the cloth stops, the edge of what a person wears. That is where the Name told them to tie the threads, with one of blue among them, so that they will not go spying after their hearts and their eyes. The same word that sent the scouts out to look over the land is the word that tells you not to wander after your eyes.

The scouts went to the edge of the land and came back afraid. The corner is an edge you carry with you. The letters give the threads their number, and with the knots it holds every commandment. That small edge of cloth holds the whole parsha: what you look at, what you remember, and whether your eyes lead you or you lead them.

The vesselThe corner of the garment, holding the tzitzit

שבת שלוםYou've reached the top of the ladder.

The ladder, every Thursday

One short email before Shabbat: the week's parsha as the angels tell it, with a link to climb it and a sheet to print for the table.

Your email is used only for this note. Every email has a one-click unsubscribe.

שלח־לךParshat Sh'lach

Sh'lach, send

Hoshea

Yehoshua

Kalev

Tarim, the scouts

Eretz, land

Tzitzit

Raziel רזיאל

Sandalfon סנדלפון

The ladder, every Thursday