Angels' Torah logoAngels' Torah

Bamidbar · All parshiot

בהעלתךParshat Beha'alotcha

Numbers 8:1-12:16

A note: this is a creative reading, a drash offered as a way into the text. It does not claim to be what the angels actually say.

Begin on the ground

Rung 1 of 8

The story

What happens, plainly.

Aharon lights the lamps of the menorah so that they shine toward its center, and the Levites are purified and given to the work of the Mishkan. Those who were impure at Pesach are given a second Pesach a month later, and the cloud over the Mishkan tells Israel when to camp and when to travel. Two silver trumpets are made, and the people set out from Sinai with the Ark of the covenant going before them. Soon they complain, first of hardship and then of the manna, crying for meat; Moshe tells Hashem he cannot carry the people alone, seventy elders receive some of his spirit, and quail fall until the craving ends in plague. Miriam and Aharon speak against Moshe because of the Kushite woman he married; Miriam is struck with tzara'at, Moshe prays, "G‑d, please, heal her, please," and the people do not travel until she is brought back in after seven days.

Rung 2 of 8

Ein Yaakov

What the sages of the Talmud saw.

The two verses "When the Ark set out" and "When it rested" are marked off with signs before and after. One teaching says the signs show this is not their proper place. Rabbi says they mark a book of its own, so that the Torah has seven books, as it says, "She has hewn out her seven pillars." Rabban Shimon ben Gamliel says the passage was set here to separate the first trouble, when they turned away from the mountain of Hashem, from the second, when the people began to complain.

Shabbat 115bEin Yaakov (Glick Edition), Shabbat 16:4

A student led the prayer before Rabbi Eliezer and kept it very short, and the other students complained. Rabbi Eliezer answered: is he any briefer than Moshe our teacher, who prayed, "G‑d, please, heal her, please"? The next teaching adds that whoever prays for a friend need not say the friend's name, because Moshe never said Miriam's.

Berakhot 34aEin Yaakov (Glick Edition), Berakhot 5:13-14

Was her name really "the Kushite"? Her name was Tzipporah. The sages explain that just as a Kushite stands out by the color of his skin, Tzipporah stood out by her kind deeds.

Moed Katan 16bEin Yaakov (Glick Edition), Moed Katan 3:2

Rung 3 of 8

The Zohar

The mystical reading.

The Zohar takes beha'alotcha at its plain meaning, "when you make ascend." The priest's two services, the oil of the lamps and the incense, are one act, and when the priest kindles the lamps below, the lights above are kindled too and joy runs through all the worlds. The dedication of the altar by the twelve chieftains, ranged on four sides under four standards, and the menorah with its seven lamps follow the pattern above. On the two upside-down letters nun that frame the verses of the Ark setting out, the Zohar says the nun is the , the indwelling presence (in the language of the sefirot, , the one closest to the world). As the Ark traveled ahead, the went with it but turned her face back toward Israel, like a young deer that looks back at the place it left; and Rabbi Shimon adds that even when the Ark rested she did not turn her face away from them.

Touch a lit word to find it on the tree.

KeterChochmahBinahChesedGevurahTiferetNetzachHodYesodMalchut

Rung 4 of 8

The numbers

The letters stop being words.

  1. Moshe

    משה

    Moshe equals 345

    = השם HaShem, the Name

    Midrash Lekach Tov, Exodus 3:14

    Lekach Tov reads Moshe as HaShem written backward: the same letters, so the same number.

  2. Kushit, the Kushite woman

    כושית

    Kushit, the Kushite woman equals 736

    = יפת מראה yefat mar'eh, beautiful to look at

    Rashi on Numbers 12:1

    Rashi writes the word in full, כושית, and counts it as yefat mar'eh. The scroll itself writes it without the vav, כשית, which comes to 730.

  3. Anav, humble

    ענו

    Anav, humble equals 126

    No confident match yet.

    Moshe was more humble than any person on the face of the earth.

  4. Menorah

    מנורה

    Menorah equals 301

    No confident match yet.

    Spelled this way in 8:2 and 8:3; in 8:4 the scroll writes it without the vav, מנרה, 295. Hammered from one piece of gold, base to flower.

  5. Miriam

    מרים

    Miriam equals 290

    No confident match yet.

  6. Man, manna

    מן

    Man, manna equals 90

    No confident match yet.

  7. Aharon

    אהרן

    Aharon equals 256

    No confident match yet.

Every value is computed from the Hebrew letters by code: aleph is 1, yud is 10, kuf is 100, tav is 400, and final letters keep their ordinary value. A match appears only when it is well known. Nothing is invented.

Rung 5 of 8

The angel's telling

The story as the angels tell it.

1:11

The priest lit the lamps, and every lamp turned its light toward the middle one.

A cloud sat on the Tent. When it lifted, they walked. When it settled, they stayed, for a night or for many days. Nobody argued with the cloud.

Then the chest of the covenant went ahead of them on the road. When it set out, the one whose name was the Name called, Rise up. When it rested, he called, Come back to the thousands of Israel.

Soon the people were hungry for things they used to have: fish that cost nothing, cucumbers, melons, leeks, onions, garlic. Bread fell from heaven around the camp every morning, and they said there was nothing at all.

The one whose name was the Name grew so tired he asked to die. "Did I give birth to them? Must I carry them in my arms like a nurse carries a baby?" So his spirit was shared out among the elders, and he was not any smaller for it.

His sister and brother talked about his wife, the Beautiful One. "Has the Name spoken only through him?" And his sister turned white as snow.

He did not argue with them. He said only: G‑d, please, heal her, please. And the whole camp waited for her outside. Nobody walked until she was brought back in. Light that leans toward the middle does not go on without one of its own.

Rung 6 of 8

The angel sages debate

Four angels argue over their Torah.

Michael from kindness

“Moshe is 345, the same as HaShem, and the Name in him was so large it could be shared. The elders took from his spirit and he was not one bit less. Kindness is a flame: you give it away and still have it.”

Gavriel from strength

“Then why does the same man ask to die? Anav, humble, is 126, and the scroll says no one on earth was humbler. Even a vessel that holds the Name needs a limit; carry a whole people alone and it cracks.”

Raphael from healing

“The Kushite woman is 736, the same as yefat mar'eh, beautiful to look at. His sister spoke against her and turned white, and he answered with the shortest prayer in the Torah, without even saying her name. The healing came from the one who had been spoken against.”

Uriel from light

“The menorah is 301, and no word we trust answers it. It is hammered from one piece of gold, and all its lamps face the middle. These 136 verses are full of people pulling apart, and they end with the whole camp standing still for one woman: that is the menorah, lit.”

They stand where the bedtime Shema places them: Michael on the right, Gavriel on the left, Uriel ahead, Raphael behind.

Rung 7 of 8

The spaces

Raziel reads the white.

Beha'alotcha has 11 open spaces and five closed spaces in 136 verses.

  • Open after Numbers 8:4
  • Closed after Numbers 8:22
  • Open after Numbers 8:26
  • Open after Numbers 9:8
  • Closed after Numbers 9:14
  • Open after Numbers 9:23
  • Open after Numbers 10:10
  • Closed after Numbers 10:28
  • Closed after Numbers 10:34
  • Open after Numbers 10:36
  • Open after Numbers 11:15
  • Open after Numbers 11:22
  • Open after Numbers 11:35
  • Closed after Numbers 12:3
  • Open after Numbers 12:13
  • Open after Numbers 12:16, the end of the parsha

From Sefaria's text of the Torah according to the Masorah. An open space (petuchah) leaves the rest of the line empty; a closed space (setumah) is a gap inside the line.

וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלתך את הנרת אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות ויעש כן אהרן אל מול פני המנורה העלה נרתיה כאשר צוה יהוה את משה וזה מעשה המנרה מקשה זהב עד ירכה עד פרחה מקשה הוא כמראה אשר הראה יהוה את משה כן עשה את המנרה וידבר יהוה אל משה לאמר קח את הלוים מתוך בני ישראל וטהרת אתם וכה תעשה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת והעבירו תער על כל בשרם וכבסו בגדיהם והטהרו ולקחו פר בן בקר ומנחתו סלת בלולה בשמן ופר שני בן בקר תקח לחטאת והקרבת את הלוים לפני אהל מועד והקהלת את כל עדת בני ישראל והקרבת את הלוים לפני יהוה וסמכו בני ישראל את ידיהם על הלוים והניף אהרן את הלוים תנופה לפני יהוה מאת בני ישראל והיו לעבד את עבדת יהוה והלוים יסמכו את ידיהם על ראש הפרים ועשה את האחד חטאת ואת האחד עלה ליהוה לכפר על הלוים והעמדת את הלוים לפני אהרן ולפני בניו והנפת אתם תנופה ליהוה והבדלת את הלוים מתוך בני ישראל והיו לי הלוים ואחרי כן יבאו הלוים לעבד את אהל מועד וטהרת אתם והנפת אתם תנופה כי נתנים נתנים המה לי מתוך בני ישראל תחת פטרת כל רחם בכור כל מבני ישראל לקחתי אתם לי כי לי כל בכור בבני ישראל באדם ובבהמה ביום הכתי כל בכור בארץ מצרים הקדשתי אתם לי ואקח את הלוים תחת כל בכור בבני ישראל ואתנה את הלוים נתנים לאהרן ולבניו מתוך בני ישראל לעבד את עבדת בני ישראל באהל מועד ולכפר על בני ישראל ולא יהיה בבני ישראל נגף בגשת בני ישראל אל הקדש ויעש משה ואהרן וכל עדת בני ישראל ללוים ככל אשר צוה יהוה את משה ללוים כן עשו להם בני ישראל ויתחטאו הלוים ויכבסו בגדיהם וינף אהרן אתם תנופה לפני יהוה ויכפר עליהם אהרן לטהרם ואחרי כן באו הלוים לעבד את עבדתם באהל מועד לפני אהרן ולפני בניו כאשר צוה יהוה את משה על הלוים כן עשו להם וידבר יהוה אל משה לאמר זאת אשר ללוים מבן חמש ועשרים שנה ומעלה יבוא לצבא צבא בעבדת אהל מועד ומבן חמשים שנה ישוב מצבא העבדה ולא יעבד עוד ושרת את אחיו באהל מועד לשמר משמרת ועבדה לא יעבד ככה תעשה ללוים במשמרתם וידבר יהוה אל משה במדבר סיני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים בחדש הראשון לאמר ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו בארבעה עשר יום בחדש הזה בין הערבים תעשו אתו במעדו ככל חקתיו וככל משפטיו תעשו אתו וידבר משה אל בני ישראל לעשת הפסח ויעשו את הפסח בראשון בארבעה עשר יום לחדש בין הערבים במדבר סיני ככל אשר צוה יהוה את משה כן עשו בני ישראל ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשת הפסח ביום ההוא ויקרבו לפני משה ולפני אהרן ביום ההוא ויאמרו האנשים ההמה אליו אנחנו טמאים לנפש אדם למה נגרע לבלתי הקריב את קרבן יהוה במעדו בתוך בני ישראל ויאמר אלהם משה עמדו ואשמעה מה יצוה יהוה לכם וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל לאמר איש איש כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחקה לכם או לדרתיכם ועשה פסח ליהוה בחדש השני בארבעה עשר יום בין הערבים יעשו אתו על מצות ומררים יאכלהו לא ישאירו ממנו עד בקר ועצם לא ישברו בו ככל חקת הפסח יעשו אתו והאיש אשר הוא טהור ובדרך לא היה וחדל לעשות הפסח ונכרתה הנפש ההוא מעמיה כי קרבן יהוה לא הקריב במעדו חטאו ישא האיש ההוא וכי יגור אתכם גר ועשה פסח ליהוה כחקת הפסח וכמשפטו כן יעשה חקה אחת יהיה לכם ולגר ולאזרח הארץ וביום הקים את המשכן כסה הענן את המשכן לאהל העדת ובערב יהיה על המשכן כמראה אש עד בקר כן יהיה תמיד הענן יכסנו ומראה אש לילה ולפי העלות הענן מעל האהל ואחרי כן יסעו בני ישראל ובמקום אשר ישכן שם הענן שם יחנו בני ישראל על פי יהוה יסעו בני ישראל ועל פי יהוה יחנו כל ימי אשר ישכן הענן על המשכן יחנו ובהאריך הענן על המשכן ימים רבים ושמרו בני ישראל את משמרת יהוה ולא יסעו ויש אשר יהיה הענן ימים מספר על המשכן על פי יהוה יחנו ועל פי יהוה יסעו ויש אשר יהיה הענן מערב עד בקר ונעלה הענן בבקר ונסעו או יומם ולילה ונעלה הענן ונסעו או ימים או חדש או ימים בהאריך הענן על המשכן לשכן עליו יחנו בני ישראל ולא יסעו ובהעלתו יסעו על פי יהוה יחנו ועל פי יהוה יסעו את משמרת יהוה שמרו על פי יהוה ביד משה וידבר יהוה אל משה לאמר עשה לך שתי חצוצרת כסף מקשה תעשה אתם והיו לך למקרא העדה ולמסע את המחנות ותקעו בהן ונועדו אליך כל העדה אל פתח אהל מועד ואם באחת יתקעו ונועדו אליך הנשיאים ראשי אלפי ישראל ותקעתם תרועה ונסעו המחנות החנים קדמה ותקעתם תרועה שנית ונסעו המחנות החנים תימנה תרועה יתקעו למסעיהם ובהקהיל את הקהל תתקעו ולא תריעו ובני אהרן הכהנים יתקעו בחצצרות והיו לכם לחקת עולם לדרתיכם וכי תבאו מלחמה בארצכם על הצר הצרר אתכם והרעתם בחצצרת ונזכרתם לפני יהוה אלהיכם ונושעתם מאיביכם וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם ותקעתם בחצצרת על עלתיכם ועל זבחי שלמיכם והיו לכם לזכרון לפני אלהיכם אני יהוה אלהיכם ויהי בשנה השנית בחדש השני בעשרים בחדש נעלה הענן מעל משכן העדת ויסעו בני ישראל למסעיהם ממדבר סיני וישכן הענן במדבר פארן ויסעו בראשנה על פי יהוה ביד משה ויסע דגל מחנה בני יהודה בראשנה לצבאתם ועל צבאו נחשון בן עמינדב ועל צבא מטה בני יששכר נתנאל בן צוער ועל צבא מטה בני זבולן אליאב בן חלן והורד המשכן ונסעו בני גרשון ובני מררי נשאי המשכן ונסע דגל מחנה ראובן לצבאתם ועל צבאו אליצור בן שדיאור ועל צבא מטה בני שמעון שלמיאל בן צורישדי ועל צבא מטה בני גד אליסף בן דעואל ונסעו הקהתים נשאי המקדש והקימו את המשכן עד באם ונסע דגל מחנה בני אפרים לצבאתם ועל צבאו אלישמע בן עמיהוד ועל צבא מטה בני מנשה גמליאל בן פדהצור ועל צבא מטה בני בנימן אבידן בן גדעוני ונסע דגל מחנה בני דן מאסף לכל המחנת לצבאתם ועל צבאו אחיעזר בן עמישדי ועל צבא מטה בני אשר פגעיאל בן עכרן ועל צבא מטה בני נפתלי אחירע בן עינן אלה מסעי בני ישראל לצבאתם ויסעו ויאמר משה לחבב בן רעואל המדיני חתן משה נסעים אנחנו אל המקום אשר אמר יהוה אתו אתן לכם לכה אתנו והטבנו לך כי יהוה דבר טוב על ישראל ויאמר אליו לא אלך כי אם אל ארצי ואל מולדתי אלך ויאמר אל נא תעזב אתנו כי על כן ידעת חנתנו במדבר והיית לנו לעינים והיה כי תלך עמנו והיה הטוב ההוא אשר ייטיב יהוה עמנו והטבנו לך ויסעו מהר יהוה דרך שלשת ימים וארון ברית יהוה נסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה וענן יהוה עליהם יומם בנסעם מן המחנה ויהי בנסע הארן ויאמר משה קומה יהוה ויפצו איביך וינסו משנאיך מפניך ובנחה יאמר שובה יהוה רבבות אלפי ישראל ויהי העם כמתאננים רע באזני יהוה וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה ותאכל בקצה המחנה ויצעק העם אל משה ויתפלל משה אל יהוה ותשקע האש ויקרא שם המקום ההוא תבערה כי בערה בם אש יהוה והאספסף אשר בקרבו התאוו תאוה וישבו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו מי יאכלנו בשר זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם את הקשאים ואת האבטחים ואת החציר ואת הבצלים ואת השומים ועתה נפשנו יבשה אין כל בלתי אל המן עינינו והמן כזרע גד הוא ועינו כעין הבדלח שטו העם ולקטו וטחנו ברחים או דכו במדכה ובשלו בפרור ועשו אתו עגות והיה טעמו כטעם לשד השמן וברדת הטל על המחנה לילה ירד המן עליו וישמע משה את העם בכה למשפחתיו איש לפתח אהלו ויחר אף יהוה מאד ובעיני משה רע ויאמר משה אל יהוה למה הרעת לעבדך ולמה לא מצתי חן בעיניך לשום את משא כל העם הזה עלי האנכי הריתי את כל העם הזה אם אנכי ילדתיהו כי תאמר אלי שאהו בחיקך כאשר ישא האמן את הינק על האדמה אשר נשבעת לאבתיו מאין לי בשר לתת לכל העם הזה כי יבכו עלי לאמר תנה לנו בשר ונאכלה לא אוכל אנכי לבדי לשאת את כל העם הזה כי כבד ממני ואם ככה את עשה לי הרגני נא הרג אם מצאתי חן בעיניך ואל אראה ברעתי ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש מזקני ישראל אשר ידעת כי הם זקני העם ושטריו ולקחת אתם אל אהל מועד והתיצבו שם עמך וירדתי ודברתי עמך שם ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם ונשאו אתך במשא העם ולא תשא אתה לבדך ואל העם תאמר התקדשו למחר ואכלתם בשר כי בכיתם באזני יהוה לאמר מי יאכלנו בשר כי טוב לנו במצרים ונתן יהוה לכם בשר ואכלתם לא יום אחד תאכלון ולא יומים ולא חמשה ימים ולא עשרה ימים ולא עשרים יום עד חדש ימים עד אשר יצא מאפכם והיה לכם לזרא יען כי מאסתם את יהוה אשר בקרבכם ותבכו לפניו לאמר למה זה יצאנו ממצרים ויאמר משה שש מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו ואתה אמרת בשר אתן להם ואכלו חדש ימים הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם אם את כל דגי הים יאסף להם ומצא להם ויאמר יהוה אל משה היד יהוה תקצר עתה תראה היקרך דברי אם לא ויצא משה וידבר אל העם את דברי יהוה ויאסף שבעים איש מזקני העם ויעמד אתם סביבת האהל וירד יהוה בענן וידבר אליו ויאצל מן הרוח אשר עליו ויתן על שבעים איש הזקנים ויהי כנוח עליהם הרוח ויתנבאו ולא יספו וישארו שני אנשים במחנה שם האחד אלדד ושם השני מידד ותנח עלהם הרוח והמה בכתבים ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה וירץ הנער ויגד למשה ויאמר אלדד ומידד מתנבאים במחנה ויען יהושע בן נון משרת משה מבחריו ויאמר אדני משה כלאם ויאמר לו משה המקנא אתה לי ומי יתן כל עם יהוה נביאים כי יתן יהוה את רוחו עליהם ויאסף משה אל המחנה הוא וזקני ישראל ורוח נסע מאת יהוה ויגז שלוים מן הים ויטש על המחנה כדרך יום כה וכדרך יום כה סביבות המחנה וכאמתים על פני הארץ ויקם העם כל היום ההוא וכל הלילה וכל יום המחרת ויאספו את השלו הממעיט אסף עשרה חמרים וישטחו להם שטוח סביבות המחנה הבשר עודנו בין שניהם טרם יכרת ואף יהוה חרה בעם ויך יהוה בעם מכה רבה מאד ויקרא את שם המקום ההוא קברות התאוה כי שם קברו את העם המתאוים מקברות התאוה נסעו העם חצרות ויהיו בחצרות ותדבר מרים ואהרן במשה על אדות האשה הכשית אשר לקח כי אשה כשית לקח ויאמרו הרק אך במשה דבר יהוה הלא גם בנו דבר וישמע יהוה והאיש משה ענו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה ויאמר יהוה פתאם אל משה ואל אהרן ואל מרים צאו שלשתכם אל אהל מועד ויצאו שלשתם וירד יהוה בעמוד ענן ויעמד פתח האהל ויקרא אהרן ומרים ויצאו שניהם ויאמר שמעו נא דברי אם יהיה נביאכם יהוה במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידת ותמנת יהוה יביט ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה ויחר אף יהוה בם וילך והענן סר מעל האהל והנה מרים מצרעת כשלג ויפן אהרן אל מרים והנה מצרעת ויאמר אהרן אל משה בי אדני אל נא תשת עלינו חטאת אשר נואלנו ואשר חטאנו אל נא תהי כמת אשר בצאתו מרחם אמו ויאכל חצי בשרו ויצעק משה אל יהוה לאמר אל נא רפא נא לה ויאמר יהוה אל משה ואביה ירק ירק בפניה הלא תכלם שבעת ימים תסגר שבעת ימים מחוץ למחנה ואחר תאסף ותסגר מרים מחוץ למחנה שבעת ימים והעם לא נסע עד האסף מרים ואחר נסעו העם מחצרות ויחנו במדבר פארן

The scroll runs right to left. Touch a glowing gap.

Raziel רזיאל

This week I held sixteen spaces, and two of them stand guard around a pair of verses.

The first open line comes right after the menorah is made, hammered of gold from its base to its flowers. I left the line empty the way you stand still for a moment after you light a lamp, just to see it.

Then the camp sets out. After the cloud rises over them by day, the scribe closes the line. Then two verses: when the Ark set out, Moshe said, Rise up; when it rested, he said, Return. Then a whole open line. The scroll sets signs around those two verses, and the sages said they might be a book of their own. I held the white on both sides of them like two hands around a cup.

After that the people began to complain, and the spaces start coming out of Moshe's mouth. An open line after he says, If this is how You deal with me, kill me now. An open line after he asks if all the fish in the sea could be enough for them. I didn't argue with him. I kept a whole empty line under each, so his words would have somewhere to fall.

A closed space after the verse that says Moshe was very humble, more than any person on the face of the earth. Closed, and small. The humble don't need a whole line. They need a little room that nobody notices.

An open line after his prayer: G‑d, please, heal her, please. Five words, then white. He didn't say her name. I held it for him. And the last white comes after the people leave Chatzerot. They had waited for her. That last space is the camp moving again with everyone in it.

Rung 8 of 8

The vessel

Sandalfon names what holds it all.

Sandalfon סנדלפון

I don't hold the light. I hold what holds it.

This parsha is full of my vessels. Two silver trumpets, hammered, to call the camp together and to sound the march. The Ark of the covenant walking three days ahead to find them a place to rest. The manna, which they gathered and ground in mills and pounded in mortars and boiled in pots and baked into cakes, and it tasted like cream of oil.

And one vessel that cracked. Moshe said, Did I conceive this people? Must I carry them in my bosom like a nurse carries a nursing child? So the Name took from the spirit on him and set it on seventy elders. A man can hold the Name and still be too small to hold a whole people alone.

You looked for the vessel in the Ark. Look at the menorah. It was not put together from parts. It was beaten out of one piece of gold, base and shaft and flowers, so there are no seams to come apart. And its lamps were turned to face the middle.

Everything in this parsha comes apart at the seams: the people from the manna, the elders from Moshe, the sister from the brother. The menorah shows what they were meant to be: many lights from one piece, all leaning toward the same center. The letters give it a number and no word to answer it, the same as Miriam. When she was outside the camp, nobody moved until she came back in. For seven days the camp was a menorah.

The vesselThe menorah, hammered from one piece

שבת שלוםYou've reached the top of the ladder.

The ladder, every Thursday

One short email before Shabbat: the week's parsha as the angels tell it, with a link to climb it and a sheet to print for the table.

Your email is used only for this note. Every email has a one-click unsubscribe.