וישבParshat Vayeshev

Genesis 37:1-40:23

A note: this is a creative reading, a drash offered as a way into the text. It does not claim to be what the angels actually say.

Begin on the ground

Rung 1 of 8

The story

What happens, plainly.

Yaakov settles in Canaan and loves Yosef more than his other sons, and makes him a coat of many colors. Yosef dreams that his brothers' sheaves bow to his sheaf, and then that the sun, the moon and eleven stars bow to him, and his brothers hate him for it. When he comes to find them in the fields, they strip off his coat, throw him into an empty pit, and sell him to traders bound for Egypt; they dip the coat in goat's blood, and Yaakov mourns him as dead. Yehudah leaves his brothers, loses two sons, and is tricked by his widowed daughter-in-law Tamar, who bears him twins, Peretz and Zerach. In Egypt Yosef rises in Potiphar's house, refuses Potiphar's wife, and is thrown into prison on her word. There he reads the dreams of Pharaoh's cupbearer and baker; the cupbearer is restored to his post and forgets him.

Rung 2 of 8

Ein Yaakov

What the sages of the Talmud saw.

Rav teaches that a parent must never favor one child over the others. Because of two sela's weight of silk, the extra that Yaakov gave Yosef and not his brothers, the brothers grew jealous of him, and in the end our ancestors went down into Egypt.

Shabbat 10bEin Yaakov (Glick Edition), Shabbat 1:7

The verse says the pit was empty, there was no water in it. If it was empty, why add that there was no water? Rabbi Tanchum explains: there was no water in it, but there were snakes and scorpions.

Shabbat 22aEin Yaakov (Glick Edition), Shabbat 2:4

It is better to be thrown into a fiery furnace than to put another person to shame in public. The sages learn it from Tamar. As she was led out to be burned, she did not name Yehudah. She sent him his own seal, cord and staff with the words, by the man who owns these I am with child, and left it to him to say so. And Yehudah said: she is more righteous than I.

Berakhot 43bEin Yaakov (Glick Edition), Berakhot 6:6

Rung 3 of 8

The Zohar

The mystical reading.

The Zohar reads "These are the generations of Yaakov: Yosef" as a statement about the sefirot. When Yaakov came to rest in Yosef, the sun was joined to the moon and offspring began. But the sun cannot make anything grow, even when it draws near the moon, without the grade called Tzaddik, the Righteous One, the stream that waters the earth, and that grade is Yosef. In the language of the sefirot (our gloss) the sun is , the harmony at the center; the moon is , the , the presence that receives; and the Righteous One is , the foundation, the channel through which the flow from above reaches the world. So when Yosef goes down, the flow goes down with him. The Zohar says the coat of many colors was the near cause of an exile in which the son, then the father, and with them the herself went down to Egypt, and that as long as Yosef lived, the covenant of the stayed with Israel in harmony. It also reads Reuven kindly: better a pit of snakes and scorpions, where a righteous man might still see a miracle, than the hands of brothers who would show him no mercy.

Touch a lit word to find it on the tree.

Rung 4 of 8

The numbers

The letters stop being words.

Yaakov
יעקב

Yaakov equals 182

= 7 × 26, the Name 7 times
The Name across the seven days.
Yosef
יוסף

Yosef equals 156

= ציון Tzion, Zion
Kedushat Levi, Genesis, Vayeshev 14
= 6 × 26, the Name 6 times
Also six measures of the Name.
Bor, pit
בור

Bor, pit equals 208

= 8 × 26, the Name 8 times
The pit his brothers throw him into. In prison Yosef uses the same word: they put me in the pit.
Kos, cup
כוס

Kos, cup equals 86

= אלקים Elokim, the Name of judgment
Shenei Luchot HaBerit, Shaar HaOtiyot, Kedushat HaAchilah, Maachalot Asurot 8:24
The cup the cupbearer puts back into Pharaoh's hand.
Yehudah
יהודה

Yehudah equals 30

No confident match yet.
His name holds the four letters of the Name, with a dalet set among them. No confident match for the number itself.
Tamar
תמר

Tamar equals 640

No confident match yet.

Every value is computed from the Hebrew letters by code: aleph is 1, yud is 10, kuf is 100, tav is 400, and final letters keep their ordinary value. A match appears only when it is well known. Nothing is invented.

Rung 5 of 8

The angel's telling

The story as the angels tell it.

1:34

A father who carried the Name into every day of the week had many sons, and he loved Zion most. He made Zion a coat of every color, and the brothers could not say a peaceful word to him.

Zion dreamed that their sheaves bowed down to his sheaf, and then that the sun and the moon and the stars bowed down to him. His brothers hated him more. His father kept the thing in mind.

One day the father sent Zion out to see how his brothers were doing. They saw him coming from far off. They stripped off his coat and threw him into a pit. It had no water in it, only snakes and scorpions, and under them the Name, waiting.

They sold him to traders going down to Egypt. They dipped his coat in a goat's blood and brought it home, and the father said a wild beast has torn him, and would not be comforted.

The brother whose name holds the Name went down from his brothers. He lost two sons, and he held his last son back from the young widow. She sat by the road with her face covered, and he left her his seal, his cord and his staff. When they brought her out to be burned, she sent them back to him and said only, Do you recognize these? And he said: she is more righteous than I. She bore twins, and the one who first put out his hand was not the one who came out first.

In Egypt everything Zion touched went well, because the Name was with him. His master's wife caught hold of his garment, and he left it in her hand and ran. Then he was in a pit again. He called it that himself.

There he read the dreams of the king's cupbearer and the king's baker. The cupbearer went back and put G‑d's cup into the king's hand again, and he forgot Zion. Up here nobody forgot. G‑d's cup was back in a king's hand, and sooner or later a king would dream.

Rung 6 of 8

The angel sages debate

Four angels argue over their Torah.

Michael from kindness

“Yosef is 156, Tzion, the Name six times over. A father who sees Zion in his son gives him a coat of every color. Hiding a love that large would have been the lie.”

Gavriel from strength

“The pit is 208, the Name eight times over, and it was empty of water. The Name was waiting in that pit before the boy ever reached it. Zion has to go down into the dry hole and come up ready, or the coat is only cloth.”

Raphael from healing

“Yehudah is 30, and inside his name stand the four letters of the Name with one dalet, a door, set among them. He was the one who said sell him, and he was the one who said she is more righteous than I. Through that same door the brothers will find their way back.”

Uriel from light

“The cup is 86, Elokim, the Name that judges. The man who held it forgot Yosef, and the cup stayed in Pharaoh's hand all the same. Judgment keeps what people forget, and it waits for the king to dream.”

They stand where the bedtime Shema places them: Michael on the right, Gavriel on the left, Uriel ahead, Raphael behind.

Rung 7 of 8

The spaces

Raziel reads the white.

Vayeshev has three open spaces and one closed space in 112 verses.

Open after Genesis 37:36
Closed after Genesis 38:30
Open after Genesis 39:23
Open after Genesis 40:23, the end of the parsha

From Sefaria's text of the Torah according to the Masorah. An open space (petuchah) leaves the rest of the line empty; a closed space (setumah) is a gap inside the line.

וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען אלה תלדות יעקב יוסף בן שבע עשרה שנה היה רעה את אחיו בצאן והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה נשי אביו ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקנים הוא לו ועשה לו כתנת פסים ויראו אחיו כי אתו אהב אביהם מכל אחיו וישנאו אתו ולא יכלו דברו לשלם ויחלם יוסף חלום ויגד לאחיו ויוספו עוד שנא אתו ויאמר אליהם שמעו נא החלום הזה אשר חלמתי והנה אנחנו מאלמים אלמים בתוך השדה והנה קמה אלמתי וגם נצבה והנה תסבינה אלמתיכם ותשתחוין לאלמתי ויאמרו לו אחיו המלך תמלך עלינו אם משול תמשל בנו ויוספו עוד שנא אתו על חלמתיו ועל דבריו ויחלם עוד חלום אחר ויספר אתו לאחיו ויאמר הנה חלמתי חלום עוד והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי ויספר אל אביו ואל אחיו ויגער בו אביו ויאמר לו מה החלום הזה אשר חלמת הבוא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחות לך ארצה ויקנאו בו אחיו ואביו שמר את הדבר וילכו אחיו לרעות את צאן אביהם בשכם ויאמר ישראל אל יוסף הלוא אחיך רעים בשכם לכה ואשלחך אליהם ויאמר לו הנני ויאמר לו לך נא ראה את שלום אחיך ואת שלום הצאן והשבני דבר וישלחהו מעמק חברון ויבא שכמה וימצאהו איש והנה תעה בשדה וישאלהו האיש לאמר מה תבקש ויאמר את אחי אנכי מבקש הגידה נא לי איפה הם רעים ויאמר האיש נסעו מזה כי שמעתי אמרים נלכה דתינה וילך יוסף אחר אחיו וימצאם בדתן ויראו אתו מרחק ובטרם יקרב אליהם ויתנכלו אתו להמיתו ויאמרו איש אל אחיו הנה בעל החלמות הלזה בא ועתה לכו ונהרגהו ונשלכהו באחד הברות ואמרנו חיה רעה אכלתהו ונראה מה יהיו חלמתיו וישמע ראובן ויצלהו מידם ויאמר לא נכנו נפש ויאמר אלהם ראובן אל תשפכו דם השליכו אתו אל הבור הזה אשר במדבר ויד אל תשלחו בו למען הציל אתו מידם להשיבו אל אביו ויהי כאשר בא יוסף אל אחיו ויפשיטו את יוסף את כתנתו את כתנת הפסים אשר עליו ויקחהו וישלכו אתו הברה והבור רק אין בו מים וישבו לאכל לחם וישאו עיניהם ויראו והנה ארחת ישמעאלים באה מגלעד וגמליהם נשאים נכאת וצרי ולט הולכים להוריד מצרימה ויאמר יהודה אל אחיו מה בצע כי נהרג את אחינו וכסינו את דמו לכו ונמכרנו לישמעאלים וידנו אל תהי בו כי אחינו בשרנו הוא וישמעו אחיו ויעברו אנשים מדינים סחרים וימשכו ויעלו את יוסף מן הבור וימכרו את יוסף לישמעאלים בעשרים כסף ויביאו את יוסף מצרימה וישב ראובן אל הבור והנה אין יוסף בבור ויקרע את בגדיו וישב אל אחיו ויאמר הילד איננו ואני אנה אני בא ויקחו את כתנת יוסף וישחטו שעיר עזים ויטבלו את הכתנת בדם וישלחו את כתנת הפסים ויביאו אל אביהם ויאמרו זאת מצאנו הכר נא הכתנת בנך הוא אם לא ויכירה ויאמר כתנת בני חיה רעה אכלתהו טרף טרף יוסף ויקרע יעקב שמלתיו וישם שק במתניו ויתאבל על בנו ימים רבים ויקמו כל בניו וכל בנתיו לנחמו וימאן להתנחם ויאמר כי ארד אל בני אבל שאלה ויבך אתו אביו והמדנים מכרו אתו אל מצרים לפוטיפר סריס פרעה שר הטבחים ויהי בעת ההוא וירד יהודה מאת אחיו ויט עד איש עדלמי ושמו חירה וירא שם יהודה בת איש כנעני ושמו שוע ויקחה ויבא אליה ותהר ותלד בן ויקרא את שמו ער ותהר עוד ותלד בן ותקרא את שמו אונן ותסף עוד ותלד בן ותקרא את שמו שלה והיה בכזיב בלדתה אתו ויקח יהודה אשה לער בכורו ושמה תמר ויהי ער בכור יהודה רע בעיני יהוה וימתהו יהוה ויאמר יהודה לאונן בא אל אשת אחיך ויבם אתה והקם זרע לאחיך וידע אונן כי לא לו יהיה הזרע והיה אם בא אל אשת אחיו ושחת ארצה לבלתי נתן זרע לאחיו וירע בעיני יהוה אשר עשה וימת גם אתו ויאמר יהודה לתמר כלתו שבי אלמנה בית אביך עד יגדל שלה בני כי אמר פן ימות גם הוא כאחיו ותלך תמר ותשב בית אביה וירבו הימים ותמת בת שוע אשת יהודה וינחם יהודה ויעל על גזזי צאנו הוא וחירה רעהו העדלמי תמנתה ויגד לתמר לאמר הנה חמיך עלה תמנתה לגז צאנו ותסר בגדי אלמנותה מעליה ותכס בצעיף ותתעלף ותשב בפתח עינים אשר על דרך תמנתה כי ראתה כי גדל שלה והוא לא נתנה לו לאשה ויראה יהודה ויחשבה לזונה כי כסתה פניה ויט אליה אל הדרך ויאמר הבה נא אבוא אליך כי לא ידע כי כלתו הוא ותאמר מה תתן לי כי תבוא אלי ויאמר אנכי אשלח גדי עזים מן הצאן ותאמר אם תתן ערבון עד שלחך ויאמר מה הערבון אשר אתן לך ותאמר חתמך ופתילך ומטך אשר בידך ויתן לה ויבא אליה ותהר לו ותקם ותלך ותסר צעיפה מעליה ותלבש בגדי אלמנותה וישלח יהודה את גדי העזים ביד רעהו העדלמי לקחת הערבון מיד האשה ולא מצאה וישאל את אנשי מקמה לאמר איה הקדשה הוא בעינים על הדרך ויאמרו לא היתה בזה קדשה וישב אל יהודה ויאמר לא מצאתיה וגם אנשי המקום אמרו לא היתה בזה קדשה ויאמר יהודה תקח לה פן נהיה לבוז הנה שלחתי הגדי הזה ואתה לא מצאתה ויהי כמשלש חדשים ויגד ליהודה לאמר זנתה תמר כלתך וגם הנה הרה לזנונים ויאמר יהודה הוציאוה ותשרף הוא מוצאת והיא שלחה אל חמיה לאמר לאיש אשר אלה לו אנכי הרה ותאמר הכר נא למי החתמת והפתילים והמטה האלה ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני כי על כן לא נתתיה לשלה בני ולא יסף עוד לדעתה ויהי בעת לדתה והנה תאומים בבטנה ויהי בלדתה ויתן יד ותקח המילדת ותקשר על ידו שני לאמר זה יצא ראשנה ויהי כמשיב ידו והנה יצא אחיו ותאמר מה פרצת עליך פרץ ויקרא שמו פרץ ואחר יצא אחיו אשר על ידו השני ויקרא שמו זרח ויוסף הורד מצרימה ויקנהו פוטיפר סריס פרעה שר הטבחים איש מצרי מיד הישמעאלים אשר הורדהו שמה ויהי יהוה את יוסף ויהי איש מצליח ויהי בבית אדניו המצרי וירא אדניו כי יהוה אתו וכל אשר הוא עשה יהוה מצליח בידו וימצא יוסף חן בעיניו וישרת אתו ויפקדהו על ביתו וכל יש לו נתן בידו ויהי מאז הפקיד אתו בביתו ועל כל אשר יש לו ויברך יהוה את בית המצרי בגלל יוסף ויהי ברכת יהוה בכל אשר יש לו בבית ובשדה ויעזב כל אשר לו ביד יוסף ולא ידע אתו מאומה כי אם הלחם אשר הוא אוכל ויהי יוסף יפה תאר ויפה מראה ויהי אחר הדברים האלה ותשא אשת אדניו את עיניה אל יוסף ותאמר שכבה עמי וימאן ויאמר אל אשת אדניו הן אדני לא ידע אתי מה בבית וכל אשר יש לו נתן בידי איננו גדול בבית הזה ממני ולא חשך ממני מאומה כי אם אותך באשר את אשתו ואיך אעשה הרעה הגדלה הזאת וחטאתי לאלהים ויהי כדברה אל יוסף יום יום ולא שמע אליה לשכב אצלה להיות עמה ויהי כהיום הזה ויבא הביתה לעשות מלאכתו ואין איש מאנשי הבית שם בבית ותתפשהו בבגדו לאמר שכבה עמי ויעזב בגדו בידה וינס ויצא החוצה ויהי כראותה כי עזב בגדו בידה וינס החוצה ותקרא לאנשי ביתה ותאמר להם לאמר ראו הביא לנו איש עברי לצחק בנו בא אלי לשכב עמי ואקרא בקול גדול ויהי כשמעו כי הרימתי קולי ואקרא ויעזב בגדו אצלי וינס ויצא החוצה ותנח בגדו אצלה עד בוא אדניו אל ביתו ותדבר אליו כדברים האלה לאמר בא אלי העבד העברי אשר הבאת לנו לצחק בי ויהי כהרימי קולי ואקרא ויעזב בגדו אצלי וינס החוצה ויהי כשמע אדניו את דברי אשתו אשר דברה אליו לאמר כדברים האלה עשה לי עבדך ויחר אפו ויקח אדני יוסף אתו ויתנהו אל בית הסהר מקום אשר [אסירי] אסורי המלך אסורים ויהי שם בבית הסהר ויהי יהוה את יוסף ויט אליו חסד ויתן חנו בעיני שר בית הסהר ויתן שר בית הסהר ביד יוסף את כל האסירם אשר בבית הסהר ואת כל אשר עשים שם הוא היה עשה אין שר בית הסהר ראה את כל מאומה בידו באשר יהוה אתו ואשר הוא עשה יהוה מצליח ויהי אחר הדברים האלה חטאו משקה מלך מצרים והאפה לאדניהם למלך מצרים ויקצף פרעה על שני סריסיו על שר המשקים ועל שר האופים ויתן אתם במשמר בית שר הטבחים אל בית הסהר מקום אשר יוסף אסור שם ויפקד שר הטבחים את יוסף אתם וישרת אתם ויהיו ימים במשמר ויחלמו חלום שניהם איש חלמו בלילה אחד איש כפתרון חלמו המשקה והאפה אשר למלך מצרים אשר אסורים בבית הסהר ויבא אליהם יוסף בבקר וירא אתם והנם זעפים וישאל את סריסי פרעה אשר אתו במשמר בית אדניו לאמר מדוע פניכם רעים היום ויאמרו אליו חלום חלמנו ופתר אין אתו ויאמר אלהם יוסף הלוא לאלהים פתרנים ספרו נא לי ויספר שר המשקים את חלמו ליוסף ויאמר לו בחלומי והנה גפן לפני ובגפן שלשה שריגם והוא כפרחת עלתה נצה הבשילו אשכלתיה ענבים וכוס פרעה בידי ואקח את הענבים ואשחט אתם אל כוס פרעה ואתן את הכוס על כף פרעה ויאמר לו יוסף זה פתרנו שלשת השרגים שלשת ימים הם בעוד שלשת ימים ישא פרעה את ראשך והשיבך על כנך ונתת כוס פרעה בידו כמשפט הראשון אשר היית משקהו כי אם זכרתני אתך כאשר ייטב לך ועשית נא עמדי חסד והזכרתני אל פרעה והוצאתני מן הבית הזה כי גנב גנבתי מארץ העברים וגם פה לא עשיתי מאומה כי שמו אתי בבור וירא שר האפים כי טוב פתר ויאמר אל יוסף אף אני בחלומי והנה שלשה סלי חרי על ראשי ובסל העליון מכל מאכל פרעה מעשה אפה והעוף אכל אתם מן הסל מעל ראשי ויען יוסף ויאמר זה פתרנו שלשת הסלים שלשת ימים הם בעוד שלשת ימים ישא פרעה את ראשך מעליך ותלה אותך על עץ ואכל העוף את בשרך מעליך ויהי ביום השלישי יום הלדת את פרעה ויעש משתה לכל עבדיו וישא את ראש שר המשקים ואת ראש שר האפים בתוך עבדיו וישב את שר המשקים על משקהו ויתן הכוס על כף פרעה ואת שר האפים תלה כאשר פתר להם יוסף ולא זכר שר המשקים את יוסף וישכחהו

The scroll runs right to left. Touch a glowing gap.

Raziel רזיאל

Four times this week I held the white, and I can tell you where each one fell.

The first was a whole open line. The brothers sold him, the traders sold him again, and he landed in an Egyptian officer's house. Nobody at home knew where he was. His father was weeping over a coat. For that line I was the only one holding the boy, so I held him.

The second I closed. Tamar's twins were born, one with the scarlet thread on his wrist and one who broke out ahead of him. Yehudah's part of the story ends there, with a man who said I was wrong out loud. I closed the line behind him the way you close a door behind someone who has finally come home.

The third came in prison. The verse says Hashem was with him, and whatever he did Hashem made it succeed. Then I opened the line. I wanted him to have one whole line where nothing was taken from him.

And the last is the end of the parsha. The cupbearer did not remember Yosef; he forgot him. Then nothing, an open line, and two years before anyone speaks his name again. Somebody had to remember him in the meantime, so I did.

Rung 8 of 8

The vessel

Sandalfon names what holds it all.

Sandalfon סנדלפון

I don't hold the light. I hold what holds it.

This parsha is full of my vessels. A coat of many colors, and then the same coat filled with a goat's blood. Camels carrying gum and balm and resin down to Egypt. A womb that held twins who were already pushing to be first. A seal, a cord and a staff, left as a pledge and kept by the one person who would not use them to shame him. A garment left in a hand. Three baskets on a baker's head, and a cup.

The cup is the one everyone remembers. It went back into Pharaoh's hand. But a cup only holds what someone pours into it.

You looked for the vessel in the coat. Look at the pit. His brothers threw him into one, and it was empty, no water in it, and the sages say it held snakes and scorpions. A pit like that has nothing to give a boy. Then at the end of the parsha he is sitting in Pharaoh's prison, and he tells the cupbearer: I did nothing to be put in this pit. He uses the same word. The whole parsha runs from one pit to the other.

The letters count the pit as the Name eight times over, one past the days of the week, past what nature can do. That is what it held. It looked empty, and the Name was in it before he was, and the Name was in the second pit too. A vessel that looks empty can be the fullest one in the story. The pit held Yosef between his brothers' hands and Pharaoh's throne, and it never once let go.

The vesselThe pit

שבת שלוםYou've reached the top of the ladder.

The ladder, every Thursday

One short email before Shabbat: the week's parsha as the angels tell it, with a link to climb it and a sheet to print for the table.

Your email is used only for this note. Every email has a one-click unsubscribe.

וישבParshat Vayeshev

Yaakov

Yosef

Bor, pit

Kos, cup

Yehudah

Tamar

Raziel רזיאל

Sandalfon סנדלפון

The ladder, every Thursday