מטותParshat Matot

Numbers 30:2-32:42

A note: this is a creative reading, a drash offered as a way into the text. It does not claim to be what the angels actually say.

Begin on the ground

Rung 1 of 8

The story

What happens, plainly.

Moshe teaches the heads of the tribes the law of vows: a man who makes a vow must do everything that comes out of his mouth, while a young woman's vow may be canceled by her father, or a wife's by her husband, on the day he hears it. Then Israel goes to war against Midian, a thousand from each tribe, with Pinchas carrying the holy vessels and the trumpets; they kill the five kings of Midian and Bilaam, and bring back captives and spoil. Moshe is angry with the officers for sparing the women who had led Israel to sin at Peor, and the soldiers must purify themselves for seven days; Elazar teaches that metal vessels must pass through fire and water, and everything else through water. The spoil is divided between the soldiers and the community, with a share for the Name, and the officers, finding not one man missing, bring their gold ornaments to the Tent as a memorial. Reuven and Gad, who have very many cattle, ask to settle in the land of Gilead east of the Jordan; Moshe compares them to the spies, and they promise to build pens and towns here and cross armed ahead of their brothers until the land is won. Moshe agrees, and gives Gilead to them and to half of Menashe.

Rung 2 of 8

Ein Yaakov

What the sages of the Talmud saw.

Reish Lakish says that a man who loses his temper, if he is a sage, his wisdom leaves him. The proof is Moshe: it is written that Moshe was angry with the officers of the army, and right after it, Elazar the priest is the one who teaches the soldiers the law of purifying the vessels. The law had slipped from Moshe's memory in his anger, so Elazar had to say it.

Pesachim 66bEin Yaakov (Glick Edition), Pesakhim 6:2

On the verse "her husband has canceled them, and the Name will forgive her", the sages say it speaks of a woman whose husband canceled her vow without her knowing it, and still the verse says she needs forgiveness. When Rabbi Akiva reached this verse he would weep: if one who meant to do wrong and in fact did nothing wrong still needs forgiveness, how much more one who meant to do wrong and did it.

Nazir 23aEin Yaakov (Glick Edition), Nazir 4:1

Rung 3 of 8

The Zohar

The mystical reading.

The Zohar's section on Matot is short, and Sefaria has it only in Aramaic, so this summary is our own reading of that text. It opens on the verse about the young girls spared among the captives of Midian. Rabbi Yehudah says the world is run by two colors, judgment and mercy, and ties them to the wise-hearted women who spun the blue and the purple for the Mishkan: they spun in judgment and spun in mercy, and Rabbi Yitzchak says a woman is called ishah because she holds both. There is a right and a left, the Zohar says: Israel stands toward mercy and the other nations toward judgment. That is its reason the verse spares only the girls: one who has been joined to that judgment stays bound to it, while one who has not can be joined to Israel, where mercy prevails. It closes on the verse "the world is built by ": , kindness, is one of the King's upper crowns (one of the sefirot), and the Holy One calls the soul of Israel . Whoever wipes kindness out of the world is wiped out of the world to come. That is why a man marries his brother's childless widow: to do kindness with the dead, so that something is built.

Touch a lit word to find it on the tree.

Rung 4 of 8

The numbers

The letters stop being words.

Neder, vow
נדר

Neder, vow equals 254

No confident match yet.
Ve-hayotzei, "and what comes out"
והיצא

Ve-hayotzei, "and what comes out" equals 112

= the number of verses in this parsha
From Moshe's words to Reuven and Gad: what has come out of your mouth, do. It echoes the vow law at the start of the parsha. The parsha has 112 verses.
Ha-Gilad, the Gilead
הגלעד

Ha-Gilad, the Gilead equals 112

= the number of verses in this parsha
The land Reuven and Gad asked for. Also 112, the parsha's verse count.
Midian
מדין

Midian equals 104

= 4 × 26, the Name 4 times
Mikneh, cattle
מקנה

Mikneh, cattle equals 195

No confident match yet.
Zahav, gold
זהב

Zahav, gold equals 14

No confident match yet.

Every value is computed from the Hebrew letters by code: aleph is 1, yud is 10, kuf is 100, tav is 400, and final letters keep their ordinary value. A match appears only when it is well known. Nothing is invented.

Rung 5 of 8

The angel's telling

The story as the angels tell it.

1:42

First the Name taught about words. When a man makes a vow, he must not break it: whatever comes out of his mouth, he must do. When a girl in her father's house makes a vow, or a wife, the father or the husband may undo it, but only on the day he hears. If he says nothing, the word stands.

Then the Name said: go out against the people who led you astray at the place of the idol, and after that you will be gathered to your people. The same number went from every tribe, and the priest's son, the one who had stopped the plague, went with them carrying the holy vessels and the trumpets.

They came back with captives and spoil, and the leader was angry with the officers. Then it was the priest who taught the law of the vessels: whatever can go through fire must go through fire, and everything must also go through water. Then you may come into the camp.

The officers counted their men, and not one was missing. So they brought their gold, armlets and bracelets and rings and earrings, and gave it to be kept in the Tent as a reminder before the Name.

Then two tribes with very many cattle looked at the land on the east side, good grazing land, and said: let this be ours, don't take us across the river. The leader heard the old story starting again, the one about the spies, and he was afraid for them. They came close and said: we will build pens for our sheep here and towns for our children, and we will cross armed ahead of our brothers until each one has his share. He said: build towns for your children, and pens for your sheep. And what has come out of your mouth, do.

The angels say the parsha opens and closes with the same words. A man's word comes out of his mouth and he must keep it. Two tribes spoke a word over a piece of land, and the leader gave them the land on the strength of that word. Nothing was signed. The word was enough, and the land waits for them to keep it.

Rung 6 of 8

The angel sages debate

Four angels argue over their Torah.

Michael from kindness

“Gold is 14, and the officers brought it without being asked, because not one of their men was missing. Give out of what you have while you still have it. That gold was kept in the Tent as a reminder before the Name.”

Gavriel from strength

“Cattle is 195 and a vow is 254, and neither lands on anything. Reuven and Gad saw the grass first and their brothers second, so a limit had to be put on them: cross first, then come home. A word with no meaning in its number is only as heavy as the man who keeps it.”

Raphael from healing

“Then hear this. The Gilead is 112, what comes out of your mouth is 112, and the parsha is 112 verses long. The land on the far side of the river is held by a sentence, and Moshe joined the cattle to the vow so that both were kept.”

Uriel from light

“Midian is 104, the Name four times over, and still it led Israel to Peor and still it had to be fought. From above, a thing can carry the Name in its number and be used for harm. What was taken from it had to pass through fire and water before it could be used again.”

They stand where the bedtime Shema places them: Michael on the right, Gavriel on the left, Uriel ahead, Raphael behind.

Rung 7 of 8

The spaces

Raziel reads the white.

Matot has four open spaces and five closed spaces in 112 verses.

Open after Numbers 30:17
Closed after Numbers 31:12
Closed after Numbers 31:20
Closed after Numbers 31:24
Open after Numbers 31:54
Closed after Numbers 32:4
Closed after Numbers 32:15
Open after Numbers 32:19
Open after Numbers 32:42, the end of the parsha

From Sefaria's text of the Torah according to the Masorah. An open space (petuchah) leaves the rest of the line empty; a closed space (setumah) is a gap inside the line.

וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל לאמר זה הדבר אשר צוה יהוה איש כי ידר נדר ליהוה או השבע שבעה לאסר אסר על נפשו לא יחל דברו ככל היצא מפיו יעשה ואשה כי תדר נדר ליהוה ואסרה אסר בבית אביה בנעריה ושמע אביה את נדרה ואסרה אשר אסרה על נפשה והחריש לה אביה וקמו כל נדריה וכל אסר אשר אסרה על נפשה יקום ואם הניא אביה אתה ביום שמעו כל נדריה ואסריה אשר אסרה על נפשה לא יקום ויהוה יסלח לה כי הניא אביה אתה ואם היו תהיה לאיש ונדריה עליה או מבטא שפתיה אשר אסרה על נפשה ושמע אישה ביום שמעו והחריש לה וקמו נדריה ואסרה אשר אסרה על נפשה יקמו ואם ביום שמע אישה יניא אותה והפר את נדרה אשר עליה ואת מבטא שפתיה אשר אסרה על נפשה ויהוה יסלח לה ונדר אלמנה וגרושה כל אשר אסרה על נפשה יקום עליה ואם בית אישה נדרה או אסרה אסר על נפשה בשבעה ושמע אישה והחרש לה לא הניא אתה וקמו כל נדריה וכל אסר אשר אסרה על נפשה יקום ואם הפר יפר אתם אישה ביום שמעו כל מוצא שפתיה לנדריה ולאסר נפשה לא יקום אישה הפרם ויהוה יסלח לה כל נדר וכל שבעת אסר לענת נפש אישה יקימנו ואישה יפרנו ואם החרש יחריש לה אישה מיום אל יום והקים את כל נדריה או את כל אסריה אשר עליה הקים אתם כי החרש לה ביום שמעו ואם הפר יפר אתם אחרי שמעו ונשא את עונה אלה החקים אשר צוה יהוה את משה בין איש לאשתו בין אב לבתו בנעריה בית אביה וידבר יהוה אל משה לאמר נקם נקמת בני ישראל מאת המדינים אחר תאסף אל עמיך וידבר משה אל העם לאמר החלצו מאתכם אנשים לצבא ויהיו על מדין לתת נקמת יהוה במדין אלף למטה אלף למטה לכל מטות ישראל תשלחו לצבא וימסרו מאלפי ישראל אלף למטה שנים עשר אלף חלוצי צבא וישלח אתם משה אלף למטה לצבא אתם ואת פינחס בן אלעזר הכהן לצבא וכלי הקדש וחצצרות התרועה בידו ויצבאו על מדין כאשר צוה יהוה את משה ויהרגו כל זכר ואת מלכי מדין הרגו על חלליהם את אוי ואת רקם ואת צור ואת חור ואת רבע חמשת מלכי מדין ואת בלעם בן בעור הרגו בחרב וישבו בני ישראל את נשי מדין ואת טפם ואת כל בהמתם ואת כל מקנהם ואת כל חילם בזזו ואת כל עריהם במושבתם ואת כל טירתם שרפו באש ויקחו את כל השלל ואת כל המלקוח באדם ובבהמה ויבאו אל משה ואל אלעזר הכהן ואל עדת בני ישראל את השבי ואת המלקוח ואת השלל אל המחנה אל ערבת מואב אשר על ירדן ירחו ויצאו משה ואלעזר הכהן וכל נשיאי העדה לקראתם אל מחוץ למחנה ויקצף משה על פקודי החיל שרי האלפים ושרי המאות הבאים מצבא המלחמה ויאמר אליהם משה החייתם כל נקבה הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם למסר מעל ביהוה על דבר פעור ותהי המגפה בעדת יהוה ועתה הרגו כל זכר בטף וכל אשה ידעת איש למשכב זכר הרגו וכל הטף בנשים אשר לא ידעו משכב זכר החיו לכם ואתם חנו מחוץ למחנה שבעת ימים כל הרג נפש וכל נגע בחלל תתחטאו ביום השלישי וביום השביעי אתם ושביכם וכל בגד וכל כלי עור וכל מעשה עזים וכל כלי עץ תתחטאו ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא הבאים למלחמה זאת חקת התורה אשר צוה יהוה את משה אך את הזהב ואת הכסף את הנחשת את הברזל את הבדיל ואת העפרת כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש וטהר אך במי נדה יתחטא וכל אשר לא יבא באש תעבירו במים וכבסתם בגדיכם ביום השביעי וטהרתם ואחר תבאו אל המחנה ויאמר יהוה אל משה לאמר שא את ראש מלקוח השבי באדם ובבהמה אתה ואלעזר הכהן וראשי אבות העדה וחצית את המלקוח בין תפשי המלחמה היצאים לצבא ובין כל העדה והרמת מכס ליהוה מאת אנשי המלחמה היצאים לצבא אחד נפש מחמש המאות מן האדם ומן הבקר ומן החמרים ומן הצאן ממחציתם תקחו ונתתה לאלעזר הכהן תרומת יהוה וממחצת בני ישראל תקח אחד אחז מן החמשים מן האדם מן הבקר מן החמרים ומן הצאן מכל הבהמה ונתתה אתם ללוים שמרי משמרת משכן יהוה ויעש משה ואלעזר הכהן כאשר צוה יהוה את משה ויהי המלקוח יתר הבז אשר בזזו עם הצבא צאן שש מאות אלף ושבעים אלף וחמשת אלפים ובקר שנים ושבעים אלף וחמרים אחד וששים אלף ונפש אדם מן הנשים אשר לא ידעו משכב זכר כל נפש שנים ושלשים אלף ותהי המחצה חלק היצאים בצבא מספר הצאן שלש מאות אלף ושלשים אלף ושבעת אלפים וחמש מאות ויהי המכס ליהוה מן הצאן שש מאות חמש ושבעים והבקר ששה ושלשים אלף ומכסם ליהוה שנים ושבעים וחמרים שלשים אלף וחמש מאות ומכסם ליהוה אחד וששים ונפש אדם ששה עשר אלף ומכסם ליהוה שנים ושלשים נפש ויתן משה את מכס תרומת יהוה לאלעזר הכהן כאשר צוה יהוה את משה וממחצית בני ישראל אשר חצה משה מן האנשים הצבאים ותהי מחצת העדה מן הצאן שלש מאות אלף ושלשים אלף שבעת אלפים וחמש מאות ובקר ששה ושלשים אלף וחמרים שלשים אלף וחמש מאות ונפש אדם ששה עשר אלף ויקח משה ממחצת בני ישראל את האחז אחד מן החמשים מן האדם ומן הבהמה ויתן אתם ללוים שמרי משמרת משכן יהוה כאשר צוה יהוה את משה ויקרבו אל משה הפקדים אשר לאלפי הצבא שרי האלפים ושרי המאות ויאמרו אל משה עבדיך נשאו את ראש אנשי המלחמה אשר בידנו ולא נפקד ממנו איש ונקרב את קרבן יהוה איש אשר מצא כלי זהב אצעדה וצמיד טבעת עגיל וכומז לכפר על נפשתינו לפני יהוה ויקח משה ואלעזר הכהן את הזהב מאתם כל כלי מעשה ויהי כל זהב התרומה אשר הרימו ליהוה ששה עשר אלף שבע מאות וחמשים שקל מאת שרי האלפים ומאת שרי המאות אנשי הצבא בזזו איש לו ויקח משה ואלעזר הכהן את הזהב מאת שרי האלפים והמאות ויבאו אתו אל אהל מועד זכרון לבני ישראל לפני יהוה ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד עצום מאד ויראו את ארץ יעזר ואת ארץ גלעד והנה המקום מקום מקנה ויבאו בני גד ובני ראובן ויאמרו אל משה ואל אלעזר הכהן ואל נשיאי העדה לאמר עטרות ודיבן ויעזר ונמרה וחשבון ואלעלה ושבם ונבו ובען הארץ אשר הכה יהוה לפני עדת ישראל ארץ מקנה הוא ולעבדיך מקנה ויאמרו אם מצאנו חן בעיניך יתן את הארץ הזאת לעבדיך לאחזה אל תעברנו את הירדן ויאמר משה לבני גד ולבני ראובן האחיכם יבאו למלחמה ואתם תשבו פה ולמה תנואון [תניאון] את לב בני ישראל מעבר אל הארץ אשר נתן להם יהוה כה עשו אבתיכם בשלחי אתם מקדש ברנע לראות את הארץ ויעלו עד נחל אשכול ויראו את הארץ ויניאו את לב בני ישראל לבלתי בא אל הארץ אשר נתן להם יהוה ויחר אף יהוה ביום ההוא וישבע לאמר אם יראו האנשים העלים ממצרים מבן עשרים שנה ומעלה את האדמה אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב כי לא מלאו אחרי בלתי כלב בן יפנה הקנזי ויהושע בן נון כי מלאו אחרי יהוה ויחר אף יהוה בישראל וינעם במדבר ארבעים שנה עד תם כל הדור העשה הרע בעיני יהוה והנה קמתם תחת אבתיכם תרבות אנשים חטאים לספות עוד על חרון אף יהוה אל ישראל כי תשובן מאחריו ויסף עוד להניחו במדבר ושחתם לכל העם הזה ויגשו אליו ויאמרו גדרת צאן נבנה למקננו פה וערים לטפנו ואנחנו נחלץ חשים לפני בני ישראל עד אשר אם הביאנם אל מקומם וישב טפנו בערי המבצר מפני ישבי הארץ לא נשוב אל בתינו עד התנחל בני ישראל איש נחלתו כי לא ננחל אתם מעבר לירדן והלאה כי באה נחלתנו אלינו מעבר הירדן מזרחה ויאמר אליהם משה אם תעשון את הדבר הזה אם תחלצו לפני יהוה למלחמה ועבר לכם כל חלוץ את הירדן לפני יהוה עד הורישו את איביו מפניו ונכבשה הארץ לפני יהוה ואחר תשבו והייתם נקים מיהוה ומישראל והיתה הארץ הזאת לכם לאחזה לפני יהוה ואם לא תעשון כן הנה חטאתם ליהוה ודעו חטאתכם אשר תמצא אתכם בנו לכם ערים לטפכם וגדרת לצנאכם והיצא מפיכם תעשו ויאמר בני גד ובני ראובן אל משה לאמר עבדיך יעשו כאשר אדני מצוה טפנו נשינו מקננו וכל בהמתנו יהיו שם בערי הגלעד ועבדיך יעברו כל חלוץ צבא לפני יהוה למלחמה כאשר אדני דבר ויצו להם משה את אלעזר הכהן ואת יהושע בן נון ואת ראשי אבות המטות לבני ישראל ויאמר משה אלהם אם יעברו בני גד ובני ראובן אתכם את הירדן כל חלוץ למלחמה לפני יהוה ונכבשה הארץ לפניכם ונתתם להם את ארץ הגלעד לאחזה ואם לא יעברו חלוצים אתכם ונאחזו בתככם בארץ כנען ויענו בני גד ובני ראובן לאמר את אשר דבר יהוה אל עבדיך כן נעשה נחנו נעבר חלוצים לפני יהוה ארץ כנען ואתנו אחזת נחלתנו מעבר לירדן ויתן להם משה לבני גד ולבני ראובן ולחצי שבט מנשה בן יוסף את ממלכת סיחן מלך האמרי ואת ממלכת עוג מלך הבשן הארץ לעריה בגבלת ערי הארץ סביב ויבנו בני גד את דיבן ואת עטרת ואת ערער ואת עטרת שופן ואת יעזר ויגבהה ואת בית נמרה ואת בית הרן ערי מבצר וגדרת צאן ובני ראובן בנו את חשבון ואת אלעלא ואת קריתים ואת נבו ואת בעל מעון מוסבת שם ואת שבמה ויקראו בשמת את שמות הערים אשר בנו וילכו בני מכיר בן מנשה גלעדה וילכדה ויורש את האמרי אשר בה ויתן משה את הגלעד למכיר בן מנשה וישב בה ויאיר בן מנשה הלך וילכד את חותיהם ויקרא אתהן חות יאיר ונבח הלך וילכד את קנת ואת בנתיה ויקרא לה נבח בשמו

The scroll runs right to left. Touch a glowing gap.

Raziel רזיאל

Nine breaks this week. Four open, five closed. They fall where words are given and where things are made clean.

The first open line comes at the end of the law of vows, right after the words: between a man and his wife, between a father and his daughter in his house. Those are the closest words people say. A vow said at home. I held a whole line after them, because a vow is a promise into the quiet, and the quiet should be kept.

Then the war, and three closed spaces close together. One after the captives and the spoil were brought to the camp. One after every garment, every skin, every wooden thing is cleansed. One after: on the seventh day wash your clothes and be pure, then come into the camp. Three small shut doors. Nobody comes back from a war straight into the camp. I closed the line three times so they would have to stop.

Then I opened one. After the officers brought their gold into the Tent as a reminder. They counted their men and no one was missing, and they wanted to say thank you with their hands. I left a whole line open for that.

Twice I closed the line while Reuven and Gad were talking with Moshe. Once after they said, your servants have cattle. Once after Moshe answered with the story of the spies and said, you will destroy all this people. I closed it on the fear. Then they came back and promised to cross over, and said, we have our share on the east side, and I opened the line wide. A promise like that should have room around it.

The last open line is at the very end, after a man named Novach took a town and called it by his own name. Everyone was settling. I left the space so they would remember there was still a river to cross.

Rung 8 of 8

The vessel

Sandalfon names what holds it all.

Sandalfon סנדלפון

I don't hold the light. I hold what holds it.

This parsha has more of my vessels by name than almost any other. The holy vessels Pinchas carried into battle, and the trumpets. Then the spoil: gold, silver, copper, iron, tin, lead, every vessel that can go into fire, passed through fire and then through water. Every garment, every skin, everything of goats' hair, every wooden thing, washed. The officers' gold, armlets and rings and earrings, carried into the Tent and kept there as a reminder.

And at the end, pens for sheep and towns for children. Reuven and Gad said sheep first. Moshe gave it back to them in the other order: towns for your children, then pens for your flocks. Even when you build a vessel, the order you build in says what you think it holds.

But the vessel that holds this parsha is the vow. It opens with the law: a man must do whatever comes out of his mouth. It closes with Moshe saying to two tribes, what has come out of your mouth, do. A word is the first vessel any of us makes. You say it, and then you have to carry what you put in it.

In the numbers, the land of Gilead and the words what comes out are both the length of the whole parsha. I can't tell you that means anything. I can tell you what happened. Two tribes put a land inside a sentence: if you cross armed with your brothers, this land is yours. Moshe gave it to them on that word, and the sentence holds it. A vessel is only as strong as the one who keeps it closed.

The vesselThe vow, the word that comes out of the mouth

שבת שלוםYou've reached the top of the ladder.

The ladder, every Thursday

One short email before Shabbat: the week's parsha as the angels tell it, with a link to climb it and a sheet to print for the table.

Your email is used only for this note. Every email has a one-click unsubscribe.

מטותParshat Matot

Neder, vow

Ve-hayotzei, "and what comes out"

Ha-Gilad, the Gilead

Midian

Mikneh, cattle

Zahav, gold

Raziel רזיאל

Sandalfon סנדלפון

The ladder, every Thursday