Angels' Torah logoAngels' Torah

Devarim · All parshiot

כי־תצאParshat Ki Teitzei

Deuteronomy 21:10-25:19

A note: this is a creative reading, a drash offered as a way into the text. It does not claim to be what the angels actually say.

Begin on the ground

Rung 1 of 8

The story

What happens, plainly.

Ki Teitzei is crowded with commandments, and they move from war to home to field to road. A soldier who wants to marry a captive woman must first let her mourn her father and mother for a month in his house. A father may not pass over the firstborn son of the wife he does not love. A wayward and defiant son is brought by both his parents before the elders. A lost animal must be brought home and kept until its owner comes; a fallen one must be helped up. If you find a bird's nest, send the mother away before you take the young. Build a parapet around your roof, do not plow with an ox and a donkey together, and put fringes on the four corners of your garment. Return a poor man's pledged cloak at sundown, pay a worker his wage the same day, leave the forgotten sheaf for the stranger, the orphan and the widow, and do not muzzle an ox while it threshes. If a man dies childless, his brother marries the widow to build up his house, or she pulls off his sandal before the elders. Keep honest weights, and remember what Amalek did to you on the road, when you were weary: do not forget.

Rung 2 of 8

Ein Yaakov

What the sages of the Talmud saw.

The law of the wayward and defiant son is so hedged with conditions that Rabbi Yehudah says his mother and father must even be alike in voice, looks and height. A teaching asks: would parents really hand over their son to be stoned because he ate a pound of meat and drank half a measure of wine? It answers that such a son never was and never will be; the law was written so that we could study it and be rewarded. Rabbi Yonatan disagreed. I saw one, he said, and I sat on his grave.

Sanhedrin 71aEin Yaakov (Glick Edition), Sanhedrin 8:5

Rabbi Yaakov notes that the Torah promises the same reward for honoring parents and for sending away the mother bird: that it may go well with you and that you may live long. Then what of a boy whose father sends him up a building to bring down young birds? He sends away the mother, takes the young, falls on the way down and dies. Where is his long life? Rabbi Yaakov says 'it will go well with you' means the world that is wholly good, and 'live long' means the world that lasts forever. The Gemara adds that he spoke from something he had seen, and that if Elisha ben Avuyah had read the verse this way, he would never have strayed.

Chullin 142aEin Yaakov (Glick Edition), Chullin 7:8

Rung 3 of 8

The Zohar

The mystical reading.

The Zohar's section on Ki Teitzei is spoken by the Faithful Shepherd, Moshe, who explains the commandments one at a time as secrets of the sefirot. Paying a worker on his day becomes prayer: 'give him his wage on his day' is the morning prayer, and 'before the sun sets' is the afternoon prayer, which is lost if its day passes. The stranger, and 'a bird that wanders from its nest', are the soul sent down into this world, which the never leaves; the Holy One wanders after it, away from His place in , understanding, and has sworn not to return there until He brings it home, so whoever returns in teshuvah brings Him and the back to their place. On the levirate marriage he reads the letters: the brother, ach, joined to the dalet, which is the brother's widow, spells echad, one, and refusing to build the brother's house breaks the One apart. The forty lashes less one he counts as the letters yud, heh and vav spelled out.

Touch a lit word to find it on the tree.

KeterChochmahBinahChesedGevurahTiferetNetzachHodYesodMalchut

Rung 4 of 8

The numbers

The letters stop being words.

  1. Amalek

    עמלק

    Amalek equals 240

    No confident match yet.

    240. The pairing with safek (doubt) is often repeated, but we have not found it in a classical source, so we leave Amalek unmatched.

  2. Zachor, remember

    זכור

    Zachor, remember equals 233

    No confident match yet.

    Remember what Amalek did to you (25:17).

  3. Sachar, wage

    שכר

    Sachar, wage equals 520

    = 20 × 26, the Name 20 times

    The Name twenty times. Pay it on the same day, before the sun sets (24:15).

  4. Ken, nest

    קן

    Ken, nest equals 150

    No confident match yet.

    If you come upon a bird's nest on the road (22:6).

  5. Em, mother

    אם

    Em, mother equals 41

    No confident match yet.

    Let the mother go, and take only the young (22:7).

  6. Ma'akeh, parapet

    מעקה

    Ma'akeh, parapet equals 215

    No confident match yet.

    Build a parapet for your roof, so no one falls (22:8).

Every value is computed from the Hebrew letters by code: aleph is 1, yud is 10, kuf is 100, tav is 400, and final letters keep their ordinary value. A match appears only when it is well known. Nothing is invented.

Rung 5 of 8

The angel's telling

The story as the angels tell it.

1:27

When a man goes out, said the voice, the law goes out with him. It follows him into war, into his house, into his field and onto the road.

If he wants a woman from among the captives, she first gets a month in his house to weep for her father and her mother. If he has a son by a wife he does not love, that son still keeps what belongs to the firstborn. If his neighbor's ox wanders off, he brings it home and keeps it until its owner comes.

If he finds a nest on the road with a mother sitting over her young, he lets the mother go first. If he builds a house, he puts a wall around the roof so no one falls. If a poor man gives him a cloak as a pledge, he gives it back at sunset so the poor man can sleep in it.

He pays the worker before the sun goes down, and that wage is made of the Name, over and over. He leaves the forgotten sheaf where it fell. He does not muzzle the ox that is threshing his grain.

If a brother dies with no son, the living brother builds his house. If he will not, the widow pulls the sandal off his foot in front of the elders.

And at the end of the road, the voice says: remember the one who came up behind you on the way, when you were tired and hungry, and cut down the ones lagging at the back. He did not fight the strong. He waited for the weary.

That is why every law here is so small and so close: a nest, a roof, a cloak, a day's wage. No one is left at the back where a hand keeps doing the next small right thing. Blot out his memory, the voice says, and then it adds the one thing he cannot survive: do not forget.

Rung 6 of 8

The angel sages debate

Four angels argue over their Torah.

Michael from kindness

“Sachar, the wage, is 520, the Name twenty times over. Pay it today, before the sun sets. What you owe a poor worker already belongs to the Name, so why should it spend a single night in your house?”

Gavriel from strength

“Amalek is 240, and the letters give it no meaning we can stand on; the Torah tells us only where he struck: the ones at the back, the tired ones, who were not ready. The parapet on the roof, the honest weights, the mother sent from the nest: every small limit in this parsha is a guard posted at the rear.”

Raphael from healing

“Michael's wage and Gavriel's guard are the same act. A worker paid by sunset never falls to the back of the line, so the wage of 520, paid on time, every day, closes the gap that Amalek, 240, comes through.”

Uriel from light

“Ken, the nest, is 150, and em, the mother, is 41; neither lands on anything we know. Yet for sending away that mother the Torah promises the same reward it gives for honoring your parents: long life. From above, the smallest act on the road, with no number to show for it, is the one that reaches farthest.”

They stand where the bedtime Shema places them: Michael on the right, Gavriel on the left, Uriel ahead, Raphael behind.

Rung 7 of 8

The spaces

Raziel reads the white.

Ki Teitzei has three open spaces and 41 closed spaces in 110 verses.

  • Closed after Deuteronomy 21:14
  • Closed after Deuteronomy 21:17
  • Closed after Deuteronomy 21:21
  • Closed after Deuteronomy 21:23
  • Closed after Deuteronomy 22:3
  • Closed after Deuteronomy 22:4
  • Open after Deuteronomy 22:5
  • Closed after Deuteronomy 22:7
  • Closed after Deuteronomy 22:9
  • Closed after Deuteronomy 22:11
  • Closed after Deuteronomy 22:12
  • Closed after Deuteronomy 22:19
  • Closed after Deuteronomy 22:21
  • Closed after Deuteronomy 22:22
  • Closed after Deuteronomy 22:24
  • Closed after Deuteronomy 22:27
  • Closed after Deuteronomy 22:29
  • Closed after Deuteronomy 23:1
  • Closed after Deuteronomy 23:2
  • Closed after Deuteronomy 23:3
  • Closed after Deuteronomy 23:7
  • Closed after Deuteronomy 23:9
  • Closed after Deuteronomy 23:15
  • Closed after Deuteronomy 23:17
  • Closed after Deuteronomy 23:19
  • Closed after Deuteronomy 23:21
  • Closed after Deuteronomy 23:24
  • Closed after Deuteronomy 23:25
  • Closed after Deuteronomy 23:26
  • Closed after Deuteronomy 24:4
  • Closed after Deuteronomy 24:6
  • Closed after Deuteronomy 24:7
  • Closed after Deuteronomy 24:9
  • Closed after Deuteronomy 24:13
  • Closed after Deuteronomy 24:15
  • Closed after Deuteronomy 24:16
  • Closed after Deuteronomy 24:18
  • Closed after Deuteronomy 24:19
  • Closed after Deuteronomy 24:22
  • Closed after Deuteronomy 25:4
  • Closed after Deuteronomy 25:10
  • Closed after Deuteronomy 25:12
  • Open after Deuteronomy 25:16
  • Open after Deuteronomy 25:19, the end of the parsha

From Sefaria's text of the Torah according to the Masorah. An open space (petuchah) leaves the rest of the line empty; a closed space (setumah) is a gap inside the line.

כי תצא למלחמה על איביך ונתנו יהוה אלהיך בידך ושבית שביו וראית בשביה אשת יפת תאר וחשקת בה ולקחת לך לאשה והבאתה אל תוך ביתך וגלחה את ראשה ועשתה את צפרניה והסירה את שמלת שביה מעליה וישבה בביתך ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים ואחר כן תבוא אליה ובעלתה והיתה לך לאשה והיה אם לא חפצת בה ושלחתה לנפשה ומכר לא תמכרנה בכסף לא תתעמר בה תחת אשר עניתה כי תהיין לאיש שתי נשים האחת אהובה והאחת שנואה וילדו לו בנים האהובה והשנואה והיה הבן הבכר לשניאה והיה ביום הנחילו את בניו את אשר יהיה לו לא יוכל לבכר את בן האהובה על פני בן השנואה הבכר כי את הבכר בן השנואה יכיר לתת לו פי שנים בכל אשר ימצא לו כי הוא ראשית אנו לו משפט הבכרה כי יהיה לאיש בן סורר ומורה איננו שמע בקול אביו ובקול אמו ויסרו אתו ולא ישמע אליהם ותפשו בו אביו ואמו והוציאו אתו אל זקני עירו ואל שער מקמו ואמרו אל זקני עירו בננו זה סורר ומרה איננו שמע בקלנו זולל וסבא ורגמהו כל אנשי עירו באבנים ומת ובערת הרע מקרבך וכל ישראל ישמעו ויראו וכי יהיה באיש חטא משפט מות והומת ותלית אתו על עץ לא תלין נבלתו על העץ כי קבור תקברנו ביום ההוא כי קללת אלהים תלוי ולא תטמא את אדמתך אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה לא תראה את שור אחיך או את שיו נדחים והתעלמת מהם השב תשיבם לאחיך ואם לא קרוב אחיך אליך ולא ידעתו ואספתו אל תוך ביתך והיה עמך עד דרש אחיך אתו והשבתו לו וכן תעשה לחמרו וכן תעשה לשמלתו וכן תעשה לכל אבדת אחיך אשר תאבד ממנו ומצאתה לא תוכל להתעלם לא תראה את חמור אחיך או שורו נפלים בדרך והתעלמת מהם הקם תקים עמו לא יהיה כלי גבר על אשה ולא ילבש גבר שמלת אשה כי תועבת יהוה אלהיך כל עשה אלה כי יקרא קן צפור לפניך בדרך בכל עץ או על הארץ אפרחים או ביצים והאם רבצת על האפרחים או על הביצים לא תקח האם על הבנים שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך למען ייטב לך והארכת ימים כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך ולא תשים דמים בביתך כי יפל הנפל ממנו לא תזרע כרמך כלאים פן תקדש המלאה הזרע אשר תזרע ותבואת הכרם לא תחרש בשור ובחמר יחדו לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדו גדלים תעשה לך על ארבע כנפות כסותך אשר תכסה בה כי יקח איש אשה ובא אליה ושנאה ושם לה עלילת דברים והוצא עליה שם רע ואמר את האשה הזאת לקחתי ואקרב אליה ולא מצאתי לה בתולים ולקח אבי הנער ואמה והוציאו את בתולי הנער אל זקני העיר השערה ואמר אבי הנער אל הזקנים את בתי נתתי לאיש הזה לאשה וישנאה והנה הוא שם עלילת דברים לאמר לא מצאתי לבתך בתולים ואלה בתולי בתי ופרשו השמלה לפני זקני העיר ולקחו זקני העיר ההוא את האיש ויסרו אתו וענשו אתו מאה כסף ונתנו לאבי הנערה כי הוציא שם רע על בתולת ישראל ולו תהיה לאשה לא יוכל לשלחה כל ימיו ואם אמת היה הדבר הזה לא נמצאו בתולים לנער והוציאו את הנער אל פתח בית אביה וסקלוה אנשי עירה באבנים ומתה כי עשתה נבלה בישראל לזנות בית אביה ובערת הרע מקרבך כי ימצא איש שכב עם אשה בעלת בעל ומתו גם שניהם האיש השכב עם האשה והאשה ובערת הרע מישראל כי יהיה נער בתולה מארשה לאיש ומצאה איש בעיר ושכב עמה והוצאתם את שניהם אל שער העיר ההוא וסקלתם אתם באבנים ומתו את הנער על דבר אשר לא צעקה בעיר ואת האיש על דבר אשר ענה את אשת רעהו ובערת הרע מקרבך ואם בשדה ימצא האיש את הנער המארשה והחזיק בה האיש ושכב עמה ומת האיש אשר שכב עמה לבדו ולנער לא תעשה דבר אין לנער חטא מות כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה כי בשדה מצאה צעקה הנער המארשה ואין מושיע לה כי ימצא איש נער בתולה אשר לא ארשה ותפשה ושכב עמה ונמצאו ונתן האיש השכב עמה לאבי הנער חמשים כסף ולו תהיה לאשה תחת אשר ענה לא יוכל שלחה כל ימיו לא יקח איש את אשת אביו ולא יגלה כנף אביו לא יבא פצוע דכא וכרות שפכה בקהל יהוה לא יבא ממזר בקהל יהוה גם דור עשירי לא יבא לו בקהל יהוה לא יבא עמוני ומואבי בקהל יהוה גם דור עשירי לא יבא להם בקהל יהוה עד עולם על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים בדרך בצאתכם ממצרים ואשר שכר עליך את בלעם בן בעור מפתור ארם נהרים לקללך ולא אבה יהוה אלהיך לשמע אל בלעם ויהפך יהוה אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך יהוה אלהיך לא תדרש שלמם וטבתם כל ימיך לעולם לא תתעב אדמי כי אחיך הוא לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו בנים אשר יולדו להם דור שלישי יבא להם בקהל יהוה כי תצא מחנה על איביך ונשמרת מכל דבר רע כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה לילה ויצא אל מחוץ למחנה לא יבא אל תוך המחנה והיה לפנות ערב ירחץ במים וכבא השמש יבא אל תוך המחנה ויד תהיה לך מחוץ למחנה ויצאת שמה חוץ ויתד תהיה לך על אזנך והיה בשבתך חוץ וחפרתה בה ושבת וכסית את צאתך כי יהוה אלהיך מתהלך בקרב מחנך להצילך ולתת איביך לפניך והיה מחניך קדוש ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך לא תסגיר עבד אל אדניו אשר ינצל אליך מעם אדניו עמך ישב בקרבך במקום אשר יבחר באחד שעריך בטוב לו לא תוננו לא תהיה קדשה מבנות ישראל ולא יהיה קדש מבני ישראל לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב בית יהוה אלהיך לכל נדר כי תועבת יהוה אלהיך גם שניהם לא תשיך לאחיך נשך כסף נשך אכל נשך כל דבר אשר ישך לנכרי תשיך ולאחיך לא תשיך למען יברכך יהוה אלהיך בכל משלח ידך על הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה כי תדר נדר ליהוה אלהיך לא תאחר לשלמו כי דרש ידרשנו יהוה אלהיך מעמך והיה בך חטא וכי תחדל לנדר לא יהיה בך חטא מוצא שפתיך תשמר ועשית כאשר נדרת ליהוה אלהיך נדבה אשר דברת בפיך כי תבא בכרם רעך ואכלת ענבים כנפשך שבעך ואל כליך לא תתן כי תבא בקמת רעך וקטפת מלילת בידך וחרמש לא תניף על קמת רעך כי יקח איש אשה ובעלה והיה אם לא תמצא חן בעיניו כי מצא בה ערות דבר וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר ושנאה האיש האחרון וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו או כי ימות האיש האחרון אשר לקחה לו לאשה לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה להיות לו לאשה אחרי אשר הטמאה כי תועבה הוא לפני יהוה ולא תחטיא את הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה כי יקח איש אשה חדשה לא יצא בצבא ולא יעבר עליו לכל דבר נקי יהיה לביתו שנה אחת ושמח את אשתו אשר לקח לא יחבל רחים ורכב כי נפש הוא חבל כי ימצא איש גנב נפש מאחיו מבני ישראל והתעמר בו ומכרו ומת הגנב ההוא ובערת הרע מקרבך השמר בנגע הצרעת לשמר מאד ולעשות ככל אשר יורו אתכם הכהנים הלוים כאשר צויתם תשמרו לעשות זכור את אשר עשה יהוה אלהיך למרים בדרך בצאתכם ממצרים כי תשה ברעך משאת מאומה לא תבא אל ביתו לעבט עבטו בחוץ תעמד והאיש אשר אתה נשה בו יוציא אליך את העבוט החוצה ואם איש עני הוא לא תשכב בעבטו השב תשיב לו את העבוט כבוא השמש ושכב בשלמתו וברכך ולך תהיה צדקה לפני יהוה אלהיך לא תעשק שכיר עני ואביון מאחיך או מגרך אשר בארצך בשעריך ביומו תתן שכרו ולא תבוא עליו השמש כי עני הוא ואליו הוא נשא את נפשו ולא יקרא עליך אל יהוה והיה בך חטא לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות איש בחטאו יומתו לא תטה משפט גר יתום ולא תחבל בגד אלמנה וזכרת כי עבד היית במצרים ויפדך יהוה אלהיך משם על כן אנכי מצוך לעשות את הדבר הזה כי תקצר קצירך בשדך ושכחת עמר בשדה לא תשוב לקחתו לגר ליתום ולאלמנה יהיה למען יברכך יהוה אלהיך בכל מעשה ידיך כי תחבט זיתך לא תפאר אחריך לגר ליתום ולאלמנה יהיה כי תבצר כרמך לא תעולל אחריך לגר ליתום ולאלמנה יהיה וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים על כן אנכי מצוך לעשות את הדבר הזה כי יהיה ריב בין אנשים ונגשו אל המשפט ושפטום והצדיקו את הצדיק והרשיעו את הרשע והיה אם בן הכות הרשע והפילו השפט והכהו לפניו כדי רשעתו במספר ארבעים יכנו לא יסיף פן יסיף להכתו על אלה מכה רבה ונקלה אחיך לעיניך לא תחסם שור בדישו כי ישבו אחים יחדו ומת אחד מהם ובן אין לו לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר יבמה יבא עליה ולקחה לו לאשה ויבמה והיה הבכור אשר תלד יקום על שם אחיו המת ולא ימחה שמו מישראל ואם לא יחפץ האיש לקחת את יבמתו ועלתה יבמתו השערה אל הזקנים ואמרה מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי וקראו לו זקני עירו ודברו אליו ועמד ואמר לא חפצתי לקחתה ונגשה יבמתו אליו לעיני הזקנים וחלצה נעלו מעל רגלו וירקה בפניו וענתה ואמרה ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל כי ינצו אנשים יחדו איש ואחיו וקרבה אשת האחד להציל את אישה מיד מכהו ושלחה ידה והחזיקה במבשיו וקצתה את כפה לא תחוס עינך לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן גדולה וקטנה לא יהיה לך בביתך איפה ואיפה גדולה וקטנה אבן שלמה וצדק יהיה לך איפה שלמה וצדק יהיה לך למען יאריכו ימיך על האדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך כי תועבת יהוה אלהיך כל עשה אלה כל עשה עול זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים אשר קרך בדרך ויזנב בך כל הנחשלים אחריך ואתה עיף ויגע ולא ירא אלהים והיה בהניח יהוה אלהיך לך מכל איביך מסביב בארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה לרשתה תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח

The scroll runs right to left. Touch a glowing gap.

Raziel רזיאל

I have never been so busy. Forty-four times this week the scribe stopped and left me a space. Forty-one of them closed, and only three open.

Most of them are small. A closed space after the captive woman is let go. Another after the double share of the unloved wife's son. One after the body that must be buried the same day. One after the lost animal brought home, and right after it another, after the fallen donkey raised up together. One after 'let the mother go.' One after the fringes on the four corners.

Each law gets its own little room. You don't put a man's wages in the same room as his neighbor's ox. To somebody, each of these is a whole life: the poor man waiting for his cloak at sundown, the worker waiting for his pay, the widow walking the edge of the field looking for the sheaf you forgot.

The scribe opened the line only three times. Once after the law that men and women keep to their own clothing. I opened it there, and I'll be honest, I don't know all of why. Some white I keep without being told.

The second open line came after the honest weights, after 'everyone who deals dishonestly is abhorrent.' The third is the last line of the parsha, after Amalek, after 'Do not forget.'

You would think the scroll would keep talking after that, to make sure you remember. It doesn't. It gives you a whole open line of nothing, and you have to carry the remembering across it yourself. All those closed rooms, and then one open field at the end. The laws are the rooms you live in. Remembering is the road between them.

Rung 8 of 8

The vessel

Sandalfon names what holds it all.

Sandalfon סנדלפון

I don't hold the light. I hold what holds it.

No parsha has more of my vessels. A house with a parapet around its roof. A garment with fringes on its four corners. A poor man's cloak, taken as a pledge, that has to come home before dark because he sleeps in it. A hand mill that may never be taken in pawn, because that would be pawning a life. A pouch that may not carry two sets of weights. A neighbor's vineyard, where you may eat your fill of grapes and put none in your vessel.

And a house that a brother is asked to build for the brother who died, so that his name will not be wiped out.

But the vessel that holds this parsha is the smallest one, found by accident on the road: a nest in a tree or on the ground, with a mother sitting over the eggs.

The law says let her go first. She has spent everything on that nest. You may take what is in it, but you may not take her with it. The Torah gives the same reward for this as for honoring your father and mother: that it may go well with you and that you may live long. The sages tell of a boy who did exactly this and fell from the building on the way down, and they say his long life was waiting in a longer world.

The Zohar calls the soul a bird that has wandered from its nest, and says the Shekhinah never leaves it. The letters give the nest no match and the mother none either. They don't need one. Everything else in this parsha is a wall or a pledge or a weight. The nest is the one vessel that exists only to hold something smaller than itself until it can fly, and the law protects the one who kept it.

The vesselThe bird's nest

שבת שלוםYou've reached the top of the ladder.

The ladder, every Thursday

One short email before Shabbat: the week's parsha as the angels tell it, with a link to climb it and a sheet to print for the table.

Your email is used only for this note. Every email has a one-click unsubscribe.