Angels' Torah logoAngels' Torah

Devarim · All parshiot

כי־תבואParshat Ki Tavo

Deuteronomy 26:1-29:8

A note: this is a creative reading, a drash offered as a way into the text. It does not claim to be what the angels actually say.

Begin on the ground

Rung 1 of 8

The story

What happens, plainly.

Moshe tells the people what to do once they come into the land. Each farmer puts the first fruit of his field in a basket, brings it to the kohen, and tells the story of his people out loud: my father was a wandering Aramean, we went down to Mitzrayim, we were made slaves, and Hashem brought us out with a strong hand. Every third year he declares that he has given his tithe to the Levite, the stranger, the orphan and the widow. On the day they cross the Jordan they are to set up great stones coated with plaster, write the whole Torah on them very plainly, and build an altar of uncut stones on Mount Eival. Six tribes stand on Mount Gerizim and six on Mount Eival, and the Levites call out curses, each one answered by the whole people with Amen. Then come the blessings for listening, and a long list of curses for turning away, ending with the threat of being shipped back to Mitzrayim and sold, with no one willing to buy. Moshe closes by reminding them that for forty years their clothes did not wear out, and yet Hashem did not give them a heart to know until this day.

Rung 2 of 8

Ein Yaakov

What the sages of the Talmud saw.

Rabbi Yehudah asks about the verse "this day you have become a people." Was the Torah given on that day? Forty years had already passed since Sinai. The answer: the Torah should be as dear to those who study it as if it had been given at Sinai that very day. Rabbi Tanchum adds that a man who reads the Shema every morning and evening and misses a single evening feels as if he had never read it at all. And "be attentive" is read as: form groups to study, because Torah is only acquired in company.

Berakhot 63bEin Yaakov (Glick Edition), Berakhot 9:19

"Come and see how many miracles were done on that day." Israel crossed the Jordan and reached Mount Gerizim and Mount Eival, more than sixty miles away, and no one could stand against them. That same day they brought the stones, built the altar, coated it with plaster and wrote on it the entire Torah in seventy languages, because the verse says to write it "very plainly." They offered sacrifices, ate, drank and rejoiced, said the blessings and the curses, packed up the stones, and spent the night in Gilgal.

Sotah 36aEin Yaakov (Glick Edition), Sotah 7:17

Rung 3 of 8

The Zohar

The mystical reading.

The Zohar has no section of its own on this parsha.

Rung 4 of 8

The numbers

The letters stop being words.

  1. Teneh, the basket

    טנא

    Teneh, the basket equals 60

    No confident match yet.

    The same word returns in the blessing and the curse: blessed is your basket, cursed is your basket.

  2. Moshe

    משה

    Moshe equals 345

    = א־ל ש־די El Sha‑ddai

    Shenei Luchot HaBerit, Torah Shebikhtav, Mishpatim, Torah Ohr 115

    Also the value of HaShem, "the Name."

  3. Amen

    אמן

    Amen equals 91

    = הוי״ה ואד־ני the Name and A‑donai woven together

    Pardes Rimmonim 23:1:152; Zohar, Pinchas 50:311

    91 is 26 + 65: the four-letter Name joined to A‑donai. The people answer it after every curse.

  4. Har Gerizim, the mountain of blessing

    גרזים

    Har Gerizim, the mountain of blessing equals 260

    = 10 × 26, the Name 10 times

    Ten measures of the Name.

  5. Eival, the mountain of the curses

    עיבל

    Eival, the mountain of the curses equals 112

    No confident match yet.

  6. Arur, cursed

    ארור

    Arur, cursed equals 407

    No confident match yet.

  7. Baruch, blessed

    ברוך

    Baruch, blessed equals 228

    No confident match yet.

  8. Lev, heart

    לב

    Lev, heart equals 32

    No confident match yet.

    Thirty-two, the number of the paths of wisdom in Sefer Yetzirah; Torah Ohr (Megillat Esther 1:38) ties the heart to those paths by gematria. "Hashem did not give you a heart to know until this day."

Every value is computed from the Hebrew letters by code: aleph is 1, yud is 10, kuf is 100, tav is 400, and final letters keep their ordinary value. A match appears only when it is well known. Nothing is invented.

Rung 5 of 8

The angel's telling

The story as the angels tell it.

1:18

At the edge of the land stood the old shepherd who carried the Name that says Enough. He told the people what to do when they came in.

Take the first fruit that ripens, he said. Put it in a basket and carry it up. Hand it to the kohen and tell the whole story out loud: a father who wandered, a family that went down, a hand that brought them out. Then leave the basket there and go home lighter.

On the day you cross, he said, stand great stones up and write every word on them, so plainly that anyone can read it. Then go up two mountains. On one mountain the Name will be spoken until it covers the whole hill. On the other, the curses will be called out.

Each time the Levites called out a curse, the whole people answered with one word, and the word was the Name joined to the Master. They didn't argue with the curse. They tied the Name to the end of it.

Then the old shepherd told them what would come if they listened, and what would come if they did not. The good things took only a few lines. The hard things went on and on, down to ships carrying them back to the place they had left, where no one would even buy them.

Last he said: all those years in the wilderness your clothes never wore out and your sandals never split. And only today have you been given the paths of wisdom, a heart that knows. The angels heard it and understood. It took the whole wilderness to grow a heart, and the day it grew, they became a people.

Rung 6 of 8

The angel sages debate

Four angels argue over their Torah.

Michael from kindness

“Har Gerizim is 260, the Name ten times over. The blessing comes first and it comes full. Before anyone has failed, the mountain is already covered in the Name.”

Gavriel from strength

“And Arur is 407, and it answers to nothing. A curse stands alone; that is what makes it a curse. They have to hear every one of them, out loud, before the land can hold them.”

Raphael from healing

“Then listen to what they answered. Amen is 91, the Name, 26, joined to A‑donai. Every curse ended with the people tying the Name to the Master in their own mouths, so even the hardest line closed with a joining.”

Uriel from light

“The heart is 32, the paths of wisdom, and it came last: until this day. Moshe is 345, El Sha‑ddai, the Name that told the world Enough. The wilderness lasted until the heart was ready, and then it was enough. Today you are a people.”

They stand where the bedtime Shema places them: Michael on the right, Gavriel on the left, Uriel ahead, Raphael behind.

Rung 7 of 8

The spaces

Raziel reads the white.

Ki Tavo has five open spaces and 16 closed spaces in 122 verses.

  • Closed after Deuteronomy 26:11
  • Closed after Deuteronomy 26:15
  • Open after Deuteronomy 26:19
  • Closed after Deuteronomy 27:8
  • Closed after Deuteronomy 27:10
  • Closed after Deuteronomy 27:14
  • Closed after Deuteronomy 27:15
  • Closed after Deuteronomy 27:16
  • Closed after Deuteronomy 27:17
  • Closed after Deuteronomy 27:18
  • Closed after Deuteronomy 27:20
  • Closed after Deuteronomy 27:21
  • Closed after Deuteronomy 27:22
  • Closed after Deuteronomy 27:23
  • Closed after Deuteronomy 27:24
  • Closed after Deuteronomy 27:25
  • Open after Deuteronomy 27:26
  • Open after Deuteronomy 28:14
  • Closed after Deuteronomy 28:68
  • Open after Deuteronomy 28:69
  • Open after Deuteronomy 29:8, the end of the parsha

From Sefaria's text of the Torah according to the Masorah. An open space (petuchah) leaves the rest of the line empty; a closed space (setumah) is a gap inside the line.

והיה כי תבוא אל הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה וירשתה וישבת בה ולקחת מראשית כל פרי האדמה אשר תביא מארצך אשר יהוה אלהיך נתן לך ושמת בטנא והלכת אל המקום אשר יבחר יהוה אלהיך לשכן שמו שם ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם ואמרת אליו הגדתי היום ליהוה אלהיך כי באתי אל הארץ אשר נשבע יהוה לאבתינו לתת לנו ולקח הכהן הטנא מידך והניחו לפני מזבח יהוה אלהיך וענית ואמרת לפני יהוה אלהיך ארמי אבד אבי וירד מצרימה ויגר שם במתי מעט ויהי שם לגוי גדול עצום ורב וירעו אתנו המצרים ויענונו ויתנו עלינו עבדה קשה ונצעק אל יהוה אלהי אבתינו וישמע יהוה את קלנו וירא את ענינו ואת עמלנו ואת לחצנו ויוצאנו יהוה ממצרים ביד חזקה ובזרע נטויה ובמרא גדל ובאתות ובמפתים ויבאנו אל המקום הזה ויתן לנו את הארץ הזאת ארץ זבת חלב ודבש ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר נתתה לי יהוה והנחתו לפני יהוה אלהיך והשתחוית לפני יהוה אלהיך ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך יהוה אלהיך ולביתך אתה והלוי והגר אשר בקרבך כי תכלה לעשר את כל מעשר תבואתך בשנה השלישת שנת המעשר ונתתה ללוי לגר ליתום ולאלמנה ואכלו בשעריך ושבעו ואמרת לפני יהוה אלהיך בערתי הקדש מן הבית וגם נתתיו ללוי ולגר ליתום ולאלמנה ככל מצותך אשר צויתני לא עברתי ממצותיך ולא שכחתי לא אכלתי באני ממנו ולא בערתי ממנו בטמא ולא נתתי ממנו למת שמעתי בקול יהוה אלהי עשיתי ככל אשר צויתני השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל ואת האדמה אשר נתתה לנו כאשר נשבעת לאבתינו ארץ זבת חלב ודבש היום הזה יהוה אלהיך מצוך לעשות את החקים האלה ואת המשפטים ושמרת ועשית אותם בכל לבבך ובכל נפשך את יהוה האמרת היום להיות לך לאלהים וללכת בדרכיו ולשמר חקיו ומצותיו ומשפטיו ולשמע בקלו ויהוה האמירך היום להיות לו לעם סגלה כאשר דבר לך ולשמר כל מצותיו ולתתך עליון על כל הגוים אשר עשה לתהלה ולשם ולתפארת ולהיתך עם קדש ליהוה אלהיך כאשר דבר ויצו משה וזקני ישראל את העם לאמר שמר את כל המצוה אשר אנכי מצוה אתכם היום והיה ביום אשר תעברו את הירדן אל הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך והקמת לך אבנים גדלות ושדת אתם בשיד וכתבת עליהן את כל דברי התורה הזאת בעברך למען אשר תבא אל הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך ארץ זבת חלב ודבש כאשר דבר יהוה אלהי אבתיך לך והיה בעברכם את הירדן תקימו את האבנים האלה אשר אנכי מצוה אתכם היום בהר עיבל ושדת אותם בשיד ובנית שם מזבח ליהוה אלהיך מזבח אבנים לא תניף עליהם ברזל אבנים שלמות תבנה את מזבח יהוה אלהיך והעלית עליו עולת ליהוה אלהיך וזבחת שלמים ואכלת שם ושמחת לפני יהוה אלהיך וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת באר היטב וידבר משה והכהנים הלוים אל כל ישראל לאמר הסכת ושמע ישראל היום הזה נהיית לעם ליהוה אלהיך ושמעת בקול יהוה אלהיך ועשית את מצותו ואת חקיו אשר אנכי מצוך היום ויצו משה את העם ביום ההוא לאמר אלה יעמדו לברך את העם על הר גרזים בעברכם את הירדן שמעון ולוי ויהודה ויששכר ויוסף ובנימן ואלה יעמדו על הקללה בהר עיבל ראובן גד ואשר וזבולן דן ונפתלי וענו הלוים ואמרו אל כל איש ישראל קול רם ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה תועבת יהוה מעשה ידי חרש ושם בסתר וענו כל העם ואמרו אמן ארור מקלה אביו ואמו ואמר כל העם אמן ארור מסיג גבול רעהו ואמר כל העם אמן ארור משגה עור בדרך ואמר כל העם אמן ארור מטה משפט גר יתום ואלמנה ואמר כל העם אמן ארור שכב עם אשת אביו כי גלה כנף אביו ואמר כל העם אמן ארור שכב עם כל בהמה ואמר כל העם אמן ארור שכב עם אחתו בת אביו או בת אמו ואמר כל העם אמן ארור שכב עם חתנתו ואמר כל העם אמן ארור מכה רעהו בסתר ואמר כל העם אמן ארור לקח שחד להכות נפש דם נקי ואמר כל העם אמן ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת לעשות אותם ואמר כל העם אמן והיה אם שמוע תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר לעשות את כל מצותיו אשר אנכי מצוך היום ונתנך יהוה אלהיך עליון על כל גויי הארץ ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגך כי תשמע בקול יהוה אלהיך ברוך אתה בעיר וברוך אתה בשדה ברוך פרי בטנך ופרי אדמתך ופרי בהמתך שגר אלפיך ועשתרות צאנך ברוך טנאך ומשארתך ברוך אתה בבאך וברוך אתה בצאתך יתן יהוה את איביך הקמים עליך נגפים לפניך בדרך אחד יצאו אליך ובשבעה דרכים ינוסו לפניך יצו יהוה אתך את הברכה באסמיך ובכל משלח ידך וברכך בארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך יקימך יהוה לו לעם קדוש כאשר נשבע לך כי תשמר את מצות יהוה אלהיך והלכת בדרכיו וראו כל עמי הארץ כי שם יהוה נקרא עליך ויראו ממך והותרך יהוה לטובה בפרי בטנך ובפרי בהמתך ובפרי אדמתך על האדמה אשר נשבע יהוה לאבתיך לתת לך יפתח יהוה לך את אוצרו הטוב את השמים לתת מטר ארצך בעתו ולברך את כל מעשה ידך והלוית גוים רבים ואתה לא תלוה ונתנך יהוה לראש ולא לזנב והיית רק למעלה ולא תהיה למטה כי תשמע אל מצות יהוה אלהיך אשר אנכי מצוך היום לשמר ולעשות ולא תסור מכל הדברים אשר אנכי מצוה אתכם היום ימין ושמאול ללכת אחרי אלהים אחרים לעבדם והיה אם לא תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר לעשות את כל מצותיו וחקתיו אשר אנכי מצוך היום ובאו עליך כל הקללות האלה והשיגוך ארור אתה בעיר וארור אתה בשדה ארור טנאך ומשארתך ארור פרי בטנך ופרי אדמתך שגר אלפיך ועשתרת צאנך ארור אתה בבאך וארור אתה בצאתך ישלח יהוה בך את המארה את המהומה ואת המגערת בכל משלח ידך אשר תעשה עד השמדך ועד אבדך מהר מפני רע מעלליך אשר עזבתני ידבק יהוה בך את הדבר עד כלתו אתך מעל האדמה אשר אתה בא שמה לרשתה יככה יהוה בשחפת ובקדחת ובדלקת ובחרחר ובחרב ובשדפון ובירקון ורדפוך עד אבדך והיו שמיך אשר על ראשך נחשת והארץ אשר תחתיך ברזל יתן יהוה את מטר ארצך אבק ועפר מן השמים ירד עליך עד השמדך יתנך יהוה נגף לפני איביך בדרך אחד תצא אליו ובשבעה דרכים תנוס לפניו והיית לזעוה לכל ממלכות הארץ והיתה נבלתך למאכל לכל עוף השמים ולבהמת הארץ ואין מחריד יככה יהוה בשחין מצרים ובעפלים [ובטחרים] ובגרב ובחרס אשר לא תוכל להרפא יככה יהוה בשגעון ובעורון ובתמהון לבב והיית ממשש בצהרים כאשר ימשש העור באפלה ולא תצליח את דרכיך והיית אך עשוק וגזול כל הימים ואין מושיע אשה תארש ואיש אחר ישגלנה [ישכבנה] בית תבנה ולא תשב בו כרם תטע ולא תחללנו שורך טבוח לעיניך ולא תאכל ממנו חמרך גזול מלפניך ולא ישוב לך צאנך נתנות לאיביך ואין לך מושיע בניך ובנתיך נתנים לעם אחר ועיניך ראות וכלות אליהם כל היום ואין לאל ידך פרי אדמתך וכל יגיעך יאכל עם אשר לא ידעת והיית רק עשוק ורצוץ כל הימים והיית משגע ממראה עיניך אשר תראה יככה יהוה בשחין רע על הברכים ועל השקים אשר לא תוכל להרפא מכף רגלך ועד קדקדך יולך יהוה אתך ואת מלכך אשר תקים עליך אל גוי אשר לא ידעת אתה ואבתיך ועבדת שם אלהים אחרים עץ ואבן והיית לשמה למשל ולשנינה בכל העמים אשר ינהגך יהוה שמה זרע רב תוציא השדה ומעט תאסף כי יחסלנו הארבה כרמים תטע ועבדת ויין לא תשתה ולא תאגר כי תאכלנו התלעת זיתים יהיו לך בכל גבולך ושמן לא תסוך כי ישל זיתך בנים ובנות תוליד ולא יהיו לך כי ילכו בשבי כל עצך ופרי אדמתך יירש הצלצל הגר אשר בקרבך יעלה עליך מעלה מעלה ואתה תרד מטה מטה הוא ילוך ואתה לא תלונו הוא יהיה לראש ואתה תהיה לזנב ובאו עליך כל הקללות האלה ורדפוך והשיגוך עד השמדך כי לא שמעת בקול יהוה אלהיך לשמר מצותיו וחקתיו אשר צוך והיו בך לאות ולמופת ובזרעך עד עולם תחת אשר לא עבדת את יהוה אלהיך בשמחה ובטוב לבב מרב כל ועבדת את איביך אשר ישלחנו יהוה בך ברעב ובצמא ובעירם ובחסר כל ונתן על ברזל על צוארך עד השמידו אתך ישא יהוה עליך גוי מרחק מקצה הארץ כאשר ידאה הנשר גוי אשר לא תשמע לשנו גוי עז פנים אשר לא ישא פנים לזקן ונער לא יחן ואכל פרי בהמתך ופרי אדמתך עד השמדך אשר לא ישאיר לך דגן תירוש ויצהר שגר אלפיך ועשתרת צאנך עד האבידו אתך והצר לך בכל שעריך עד רדת חמתיך הגבהת והבצרות אשר אתה בטח בהן בכל ארצך והצר לך בכל שעריך בכל ארצך אשר נתן יהוה אלהיך לך ואכלת פרי בטנך בשר בניך ובנתיך אשר נתן לך יהוה אלהיך במצור ובמצוק אשר יציק לך איבך האיש הרך בך והענג מאד תרע עינו באחיו ובאשת חיקו וביתר בניו אשר יותיר מתת לאחד מהם מבשר בניו אשר יאכל מבלי השאיר לו כל במצור ובמצוק אשר יציק לך איבך בכל שעריך הרכה בך והענגה אשר לא נסתה כף רגלה הצג על הארץ מהתענג ומרך תרע עינה באיש חיקה ובבנה ובבתה ובשליתה היוצת מבין רגליה ובבניה אשר תלד כי תאכלם בחסר כל בסתר במצור ובמצוק אשר יציק לך איבך בשעריך אם לא תשמר לעשות את כל דברי התורה הזאת הכתבים בספר הזה ליראה את השם הנכבד והנורא הזה את יהוה אלהיך והפלא יהוה את מכתך ואת מכות זרעך מכות גדלת ונאמנות וחלים רעים ונאמנים והשיב בך את כל מדוה מצרים אשר יגרת מפניהם ודבקו בך גם כל חלי וכל מכה אשר לא כתוב בספר התורה הזאת יעלם יהוה עליך עד השמדך ונשארתם במתי מעט תחת אשר הייתם ככוכבי השמים לרב כי לא שמעת בקול יהוה אלהיך והיה כאשר שש יהוה עליכם להיטיב אתכם ולהרבות אתכם כן ישיש יהוה עליכם להאביד אתכם ולהשמיד אתכם ונסחתם מעל האדמה אשר אתה בא שמה לרשתה והפיצך יהוה בכל העמים מקצה הארץ ועד קצה הארץ ועבדת שם אלהים אחרים אשר לא ידעת אתה ואבתיך עץ ואבן ובגוים ההם לא תרגיע ולא יהיה מנוח לכף רגלך ונתן יהוה לך שם לב רגז וכליון עינים ודאבון נפש והיו חייך תלאים לך מנגד ופחדת לילה ויומם ולא תאמין בחייך בבקר תאמר מי יתן ערב ובערב תאמר מי יתן בקר מפחד לבבך אשר תפחד וממראה עיניך אשר תראה והשיבך יהוה מצרים באניות בדרך אשר אמרתי לך לא תסיף עוד לראתה והתמכרתם שם לאיביך לעבדים ולשפחות ואין קנה אלה דברי הברית אשר צוה יהוה את משה לכרת את בני ישראל בארץ מואב מלבד הברית אשר כרת אתם בחרב ויקרא משה אל כל ישראל ויאמר אלהם אתם ראיתם את כל אשר עשה יהוה לעיניכם בארץ מצרים לפרעה ולכל עבדיו ולכל ארצו המסות הגדלת אשר ראו עיניך האתת והמפתים הגדלים ההם ולא נתן יהוה לכם לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמע עד היום הזה ואולך אתכם ארבעים שנה במדבר לא בלו שלמתיכם מעליכם ונעלך לא בלתה מעל רגלך לחם לא אכלתם ויין ושכר לא שתיתם למען תדעו כי אני יהוה אלהיכם ותבאו אל המקום הזה ויצא סיחן מלך חשבון ועוג מלך הבשן לקראתנו למלחמה ונכם ונקח את ארצם ונתנה לנחלה לראובני ולגדי ולחצי שבט המנשי ושמרתם את דברי הברית הזאת ועשיתם אתם למען תשכילו את כל אשר תעשון

The scroll runs right to left. Touch a glowing gap.

Raziel רזיאל

I don't keep the words. I keep the white between them.

This parsha gave me twenty-one spaces, sixteen closed and five open. The first two are small and closed. One comes after the farmer sets down his basket and rejoices with the Levite and the stranger. One comes after his tithe prayer: look down from Your holy dwelling and bless Your people. A man had just said thank you out loud. I closed the line so he could stand there a moment.

Then the curses at the mountain. After each one the people said Amen, and after each Amen I closed the line. Ten times I closed it. One curse I could not close: the one about twisting justice for the stranger, the orphan and the widow. It runs straight into the next verse with no white after it. I like to think those three are never left alone in a room by themselves. After the last curse, on whoever does not uphold this Torah, I opened the whole line.

After the blessings I opened a line too. Then came the long list of what happens if they turn away, and I had nothing. Fifty-four verses, one after another, the sickness and the siege and the hunger, and the scribe never lifted his pen. I wasn't let in. Some things have to be heard all the way through, with no place to rest. The first white I was allowed came after the very worst line, sold as slaves and no one will buy. There I closed it quickly, the way you cover something.

The last two are open. One comes after the words of the covenant made in the land of Moav. One comes at the very end, after keep this covenant so that you succeed. I left them wide. A people that has heard all of it, the basket and the blessing and the whole long curse, should have room to breathe before it walks in.

Rung 8 of 8

The vessel

Sandalfon names what holds it all.

Sandalfon סנדלפון

I don't hold the light. I hold what holds it.

This parsha is full of my vessels. Great stones covered in plaster, holding every word of the Torah, written very plainly. An altar of whole stones that no iron touched. A kneading bowl, blessed in one verse and cursed in another. Ships at the end, carrying people back to the place they had left. Clothes that did not wear out and sandals that did not split, forty years in the wilderness.

And the heart. Hashem did not give you a heart to know until this day. A heart is a vessel too. It took the whole wilderness to make one deep enough to hold what they had seen.

You looked for the vessel in the stones, because everything was written on them. Look at the basket. A farmer puts the first fruit of his field in it, carries it up, and says out loud where he came from: a wandering father, a hard servitude, a strong hand. The kohen takes the basket from his hand and sets it down before the altar.

Later the same word comes back. In the blessings: blessed is your basket. In the curses: cursed is your basket. It is the same basket. What decides is what goes into it, and how it is carried. The curses come, the parsha says, because you did not serve with joy and a glad heart when you had plenty. The letters gave the basket no other name, and it doesn't need one. It holds the first of what a man has, and it holds the whole parsha: the story told out loud, the blessing, the curse, and the joy that chooses between them.

The vesselThe basket of first fruits

שבת שלוםYou've reached the top of the ladder.

The ladder, every Thursday

One short email before Shabbat: the week's parsha as the angels tell it, with a link to climb it and a sheet to print for the table.

Your email is used only for this note. Every email has a one-click unsubscribe.