בשלחParshat Beshalach

Exodus 13:17-17:16

A note: this is a creative reading, a drash offered as a way into the text. It does not claim to be what the angels actually say.

Begin on the ground

Rung 1 of 8

The story

What happens, plainly.

Pharaoh lets the people go, and Hashem leads them the long way, by the wilderness toward the Sea of Reeds; Moshe carries Yosef's bones, and a pillar of cloud by day and fire by night goes before them. Pharaoh changes his mind and chases them with his chariots, and at the water the people panic. Moshe raises his staff, a strong east wind blows all night, the sea splits, Israel walks through on dry ground, and the water returns over the Egyptians. Moshe and the people sing, and Miriam leads the women with drums and dancing. In the desert the water at Marah is bitter until Moshe throws in a tree; then manna falls each morning, a double portion on the sixth day, none on Shabbat, and a jar of it is set aside for the generations. At Refidim they quarrel for water and Moshe strikes a rock; then Amalek attacks, and while Moshe's hands stay raised, Yehoshua prevails.

Rung 2 of 8

Ein Yaakov

What the sages of the Talmud saw.

While all Israel was busy gathering the spoil of Egypt, Moshe was busy with a commandment: Yosef's bones. Serach daughter of Asher, the last of the generation that went down to Egypt, told him the Egyptians had sealed Yosef in a metal coffin and sunk it in the Nile so the river would be blessed. Moshe stood at the bank and called: Yosef, the time has come for the oath. If you show yourself, good; if not, we are free of your oath. And the coffin floated up.

Sotah 13aEin Yaakov (Glick Edition), Sotah 1:49

At the sea, says Rabbi Yehudah, each tribe said, "I won't go in first." Then Nachshon son of Aminadav jumped into the water, and the sages apply to him the verse "Save me, G‑d, for the waters have come up to my soul." At that moment Moshe stood praying at length. Hashem said to him: My beloved ones are drowning in the sea and you stand there praying? "Speak to the children of Israel, and let them go forward."

Sotah 37aEin Yaakov (Glick Edition), Sotah 7:21

Rung 3 of 8

The Zohar

The mystical reading.

The Zohar finds a hidden Name in the splitting of the sea. The three verses that describe it (Exodus 14:19 to 21) each have exactly seventy-two letters, and woven together they form the Name of seventy-two. Each verse is tied to one of three sefirot: , kindness; , strength and judgment; and , the beauty and harmony that joins them. These are the three patriarchs as the divine chariot, and at the sea the , , was full like the moon, holding all three. The manna is read from even higher: a holy dew from the Holy Ancient One (the kabbalists' name for the hidden crown above the other sefirot) came down and turned to bread. That is why it was gathered one day at a time: one day should not reach into the next, so that each day receives its own blessing from above.

Touch a lit word to find it on the tree.

Rung 4 of 8

The numbers

The letters stop being words.

Yam, sea
ים

Yam, sea equals 50

No confident match yet.
Fifty, the gates of understanding the sages count.
Chesed, kindness ("In Your kindness You led the people You redeemed")
חסד

Chesed, kindness ("In Your kindness You led the people You redeemed") equals 72

No confident match yet.
The three verses of the splitting have seventy-two letters each.
Shirah, song
שירה

Shirah, song equals 515

= תפלה tefillah, prayer
Sefer HaKanah 27:4
Man, manna
מן

Man, manna equals 90

No confident match yet.
Shabbat
שבת

Shabbat equals 702

= 27 × 26, the Name 27 times
The first time the people are given Shabbat.
Amalek
עמלק

Amalek equals 240

No confident match yet.
240. The pairing with safek (doubt) is often repeated, but we have not found it in a classical source, so we leave Amalek unmatched.
Yehoshua
יהושע

Yehoshua equals 391

No confident match yet.
Yehoshua and yeshuah, salvation, are spelled with the same letters, so both come to 391; we have not found a source that pairs them by number.

Every value is computed from the Hebrew letters by code: aleph is 1, yud is 10, kuf is 100, tav is 400, and final letters keep their ordinary value. A match appears only when it is well known. Nothing is invented.

Rung 5 of 8

The angel's telling

The story as the angels tell it.

1:22

The people walked out of the house of slavery, and the long way was chosen for them, so they would not turn back at the first sign of war. A cloud walked ahead of them in the day and a fire at night. And their leader carried the bones of the brother who had first brought them down, because he had promised.

The king came after them. In front of them was the sea, and behind them were the chariots. They cried out. The leader said, "Stand still. The Name will fight for you, and you will be silent."

Then the wind blew all night, and the sea stood up on both sides like walls. The people walked through it on dry ground. When the chariots followed, the walls came back down.

On the far shore they did not know what to do with what they had seen, so they turned it into Prayer. The men sang it, and then the women took drums and sang it again.

In the wilderness bread fell from heaven every morning, enough for each day and no more. On the sixth day there was twice as much. On the seventh, nothing fell, and the people who went out looking found nothing, because the Name had already filled the week.

Then they quarreled over water and asked, "Is the Name with us or not?" And right then, the one who strikes from behind came and attacked them. The leader climbed a hill and held up his hands, and the young man who served him went down to fight. When his arms grew heavy, two men held them up, one on each side, until the sun went down. The young man won. That enemy will come back in every generation. So will the raised hands.

Rung 6 of 8

The angel sages debate

Four angels argue over their Torah.

Michael from kindness

“Kindness is 72, and the sea split in three verses of 72 letters each. Before anyone sang, before anyone believed, the Name had already laid kindness across the water three times. They only had to walk.”

Gavriel from strength

“And the moment they stopped trusting, Amalek came, 240, and the letters give him no meaning at all. They asked, is the Name among us or not, and the answer came with a sword. Kindness opens the sea, and still a people has to keep its guard up on the far side.”

Raphael from healing

“The manna is 90 and has no match; it was only bread, a day at a time. Shabbat is 702, the Name twenty-seven times over. Six days the bread fell and on the seventh it was already in the house. Daily trust and the full week are one gift.”

Uriel from light

“The song is 515, the same as tefillah, prayer. At the sea they sang their prayer with their mouths; on the hill Moshe held it up with his hands while Yehoshua fought below. The sea of 50 and Amalek's 240 are crossed the same way: with a song, and with hands that stay up.”

They stand where the bedtime Shema places them: Michael on the right, Gavriel on the left, Uriel ahead, Raphael behind.

Rung 7 of 8

The spaces

Raziel reads the white.

Beshalach has ten open spaces and four closed spaces in 116 verses.

Open after Exodus 13:22
Open after Exodus 14:14
Open after Exodus 14:25
Open after Exodus 14:31
Open after Exodus 15:19
Closed after Exodus 15:21
Closed after Exodus 15:26
Closed after Exodus 16:3
Open after Exodus 16:10
Closed after Exodus 16:27
Open after Exodus 16:36
Open after Exodus 17:7
Open after Exodus 17:13
Open after Exodus 17:16, the end of the parsha

From Sefaria's text of the Torah according to the Masorah. An open space (petuchah) leaves the rest of the line empty; a closed space (setumah) is a gap inside the line.

ויהי בשלח פרעה את העם ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא כי אמר אלהים פן ינחם העם בראתם מלחמה ושבו מצרימה ויסב אלהים את העם דרך המדבר ים סוף וחמשים עלו בני ישראל מארץ מצרים ויקח משה את עצמות יוסף עמו כי השבע השביע את בני ישראל לאמר פקד יפקד אלהים אתכם והעליתם את עצמתי מזה אתכם ויסעו מסכת ויחנו באתם בקצה המדבר ויהוה הלך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחתם הדרך ולילה בעמוד אש להאיר להם ללכת יומם ולילה לא ימיש עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה לפני העם וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל וישבו ויחנו לפני פי החירת בין מגדל ובין הים לפני בעל צפן נכחו תחנו על הים ואמר פרעה לבני ישראל נבכים הם בארץ סגר עליהם המדבר וחזקתי את לב פרעה ורדף אחריהם ואכבדה בפרעה ובכל חילו וידעו מצרים כי אני יהוה ויעשו כן ויגד למלך מצרים כי ברח העם ויהפך לבב פרעה ועבדיו אל העם ויאמרו מה זאת עשינו כי שלחנו את ישראל מעבדנו ויאסר את רכבו ואת עמו לקח עמו ויקח שש מאות רכב בחור וכל רכב מצרים ושלשם על כלו ויחזק יהוה את לב פרעה מלך מצרים וירדף אחרי בני ישראל ובני ישראל יצאים ביד רמה וירדפו מצרים אחריהם וישיגו אותם חנים על הים כל סוס רכב פרעה ופרשיו וחילו על פי החירת לפני בעל צפן ופרעה הקריב וישאו בני ישראל את עיניהם והנה מצרים נסע אחריהם וייראו מאד ויצעקו בני ישראל אל יהוה ויאמרו אל משה המבלי אין קברים במצרים לקחתנו למות במדבר מה זאת עשית לנו להוציאנו ממצרים הלא זה הדבר אשר דברנו אליך במצרים לאמר חדל ממנו ונעבדה את מצרים כי טוב לנו עבד את מצרים ממתנו במדבר ויאמר משה אל העם אל תיראו התיצבו וראו את ישועת יהוה אשר יעשה לכם היום כי אשר ראיתם את מצרים היום לא תספו לראתם עוד עד עולם יהוה ילחם לכם ואתם תחרשון ויאמר יהוה אל משה מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו ואתה הרם את מטך ונטה את ידך על הים ובקעהו ויבאו בני ישראל בתוך הים ביבשה ואני הנני מחזק את לב מצרים ויבאו אחריהם ואכבדה בפרעה ובכל חילו ברכבו ובפרשיו וידעו מצרים כי אני יהוה בהכבדי בפרעה ברכבו ובפרשיו ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל ויהי הענן והחשך ויאר את הלילה ולא קרב זה אל זה כל הלילה ויט משה את ידו על הים ויולך יהוה את הים ברוח קדים עזה כל הלילה וישם את הים לחרבה ויבקעו המים ויבאו בני ישראל בתוך הים ביבשה והמים להם חומה מימינם ומשמאלם וירדפו מצרים ויבאו אחריהם כל סוס פרעה רכבו ופרשיו אל תוך הים ויהי באשמרת הבקר וישקף יהוה אל מחנה מצרים בעמוד אש וענן ויהם את מחנה מצרים ויסר את אפן מרכבתיו וינהגהו בכבדת ויאמר מצרים אנוסה מפני ישראל כי יהוה נלחם להם במצרים ויאמר יהוה אל משה נטה את ידך על הים וישבו המים על מצרים על רכבו ועל פרשיו ויט משה את ידו על הים וישב הים לפנות בקר לאיתנו ומצרים נסים לקראתו וינער יהוה את מצרים בתוך הים וישבו המים ויכסו את הרכב ואת הפרשים לכל חיל פרעה הבאים אחריהם בים לא נשאר בהם עד אחד ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים והמים להם חמה מימינם ומשמאלם ויושע יהוה ביום ההוא את ישראל מיד מצרים וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים וירא ישראל את היד הגדלה אשר עשה יהוה במצרים וייראו העם את יהוה ויאמינו ביהוה ובמשה עבדו אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת ליהוה ויאמרו לאמר אשירה ליהוה כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה זה אלי ואנוהו אלהי אבי וארממנהו יהוה איש מלחמה יהוה שמו מרכבת פרעה וחילו ירה בים ומבחר שלשיו טבעו בים סוף תהמת יכסימו ירדו במצולת כמו אבן ימינך יהוה נאדרי בכח ימינך יהוה תרעץ אויב וברב גאונך תהרס קמיך תשלח חרנך יאכלמו כקש וברוח אפיך נערמו מים נצבו כמו נד נזלים קפאו תהמת בלב ים אמר אויב ארדף אשיג אחלק שלל תמלאמו נפשי אריק חרבי תורישמו ידי נשפת ברוחך כסמו ים צללו כעופרת במים אדירים מי כמכה באלם יהוה מי כמכה נאדר בקדש נורא תהלת עשה פלא נטית ימינך תבלעמו ארץ נחית בחסדך עם זו גאלת נהלת בעזך אל נוה קדשך שמעו עמים ירגזון חיל אחז ישבי פלשת אז נבהלו אלופי אדום אילי מואב יאחזמו רעד נמגו כל ישבי כנען תפל עליהם אימתה ופחד בגדל זרועך ידמו כאבן עד יעבר עמך יהוה עד יעבר עם זו קנית תבאמו ותטעמו בהר נחלתך מכון לשבתך פעלת יהוה מקדש אדני כוננו ידיך יהוה ימלך לעלם ועד כי בא סוס פרעה ברכבו ובפרשיו בים וישב יהוה עלהם את מי הים ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים ותקח מרים הנביאה אחות אהרן את התף בידה ותצאן כל הנשים אחריה בתפים ובמחלת ותען להם מרים שירו ליהוה כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים ויסע משה את ישראל מים סוף ויצאו אל מדבר שור וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים ויבאו מרתה ולא יכלו לשתת מים ממרה כי מרים הם על כן קרא שמה מרה וילנו העם על משה לאמר מה נשתה ויצעק אל יהוה ויורהו יהוה עץ וישלך אל המים וימתקו המים שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו ויאמר אם שמוע תשמע לקול יהוה אלהיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת כל חקיו כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני יהוה רפאך ויבאו אילמה ושם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים ויחנו שם על המים ויסעו מאילם ויבאו כל עדת בני ישראל אל מדבר סין אשר בין אילם ובין סיני בחמשה עשר יום לחדש השני לצאתם מארץ מצרים וילינו [וילונו] כל עדת בני ישראל על משה ועל אהרן במדבר ויאמרו אלהם בני ישראל מי יתן מותנו ביד יהוה בארץ מצרים בשבתנו על סיר הבשר באכלנו לחם לשבע כי הוצאתם אתנו אל המדבר הזה להמית את כל הקהל הזה ברעב ויאמר יהוה אל משה הנני ממטיר לכם לחם מן השמים ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו למען אנסנו הילך בתורתי אם לא והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו והיה משנה על אשר ילקטו יום יום ויאמר משה ואהרן אל כל בני ישראל ערב וידעתם כי יהוה הוציא אתכם מארץ מצרים ובקר וראיתם את כבוד יהוה בשמעו את תלנתיכם על יהוה ונחנו מה כי תלונו [תלינו] עלינו ויאמר משה בתת יהוה לכם בערב בשר לאכל ולחם בבקר לשבע בשמע יהוה את תלנתיכם אשר אתם מלינם עליו ונחנו מה לא עלינו תלנתיכם כי על יהוה ויאמר משה אל אהרן אמר אל כל עדת בני ישראל קרבו לפני יהוה כי שמע את תלנתיכם ויהי כדבר אהרן אל כל עדת בני ישראל ויפנו אל המדבר והנה כבוד יהוה נראה בענן וידבר יהוה אל משה לאמר שמעתי את תלונת בני ישראל דבר אלהם לאמר בין הערבים תאכלו בשר ובבקר תשבעו לחם וידעתם כי אני יהוה אלהיכם ויהי בערב ותעל השלו ותכס את המחנה ובבקר היתה שכבת הטל סביב למחנה ותעל שכבת הטל והנה על פני המדבר דק מחספס דק ככפר על הארץ ויראו בני ישראל ויאמרו איש אל אחיו מן הוא כי לא ידעו מה הוא ויאמר משה אלהם הוא הלחם אשר נתן יהוה לכם לאכלה זה הדבר אשר צוה יהוה לקטו ממנו איש לפי אכלו עמר לגלגלת מספר נפשתיכם איש לאשר באהלו תקחו ויעשו כן בני ישראל וילקטו המרבה והממעיט וימדו בעמר ולא העדיף המרבה והממעיט לא החסיר איש לפי אכלו לקטו ויאמר משה אלהם איש אל יותר ממנו עד בקר ולא שמעו אל משה ויותרו אנשים ממנו עד בקר וירם תולעים ויבאש ויקצף עלהם משה וילקטו אתו בבקר בבקר איש כפי אכלו וחם השמש ונמס ויהי ביום הששי לקטו לחם משנה שני העמר לאחד ויבאו כל נשיאי העדה ויגידו למשה ויאמר אלהם הוא אשר דבר יהוה שבתון שבת קדש ליהוה מחר את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו ואת כל העדף הניחו לכם למשמרת עד הבקר ויניחו אתו עד הבקר כאשר צוה משה ולא הבאיש ורמה לא היתה בו ויאמר משה אכלהו היום כי שבת היום ליהוה היום לא תמצאהו בשדה ששת ימים תלקטהו וביום השביעי שבת לא יהיה בו ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקט ולא מצאו ויאמר יהוה אל משה עד אנה מאנתם לשמר מצותי ותורתי ראו כי יהוה נתן לכם השבת על כן הוא נתן לכם ביום הששי לחם יומים שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקמו ביום השביעי וישבתו העם ביום השבעי ויקראו בית ישראל את שמו מן והוא כזרע גד לבן וטעמו כצפיחת בדבש ויאמר משה זה הדבר אשר צוה יהוה מלא העמר ממנו למשמרת לדרתיכם למען יראו את הלחם אשר האכלתי אתכם במדבר בהוציאי אתכם מארץ מצרים ויאמר משה אל אהרן קח צנצנת אחת ותן שמה מלא העמר מן והנח אתו לפני יהוה למשמרת לדרתיכם כאשר צוה יהוה אל משה ויניחהו אהרן לפני העדת למשמרת ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה עד באם אל ארץ נושבת את המן אכלו עד באם אל קצה ארץ כנען והעמר עשרית האיפה הוא ויסעו כל עדת בני ישראל ממדבר סין למסעיהם על פי יהוה ויחנו ברפידים ואין מים לשתת העם וירב העם עם משה ויאמרו תנו לנו מים ונשתה ויאמר להם משה מה תריבון עמדי מה תנסון את יהוה ויצמא שם העם למים וילן העם על משה ויאמר למה זה העליתנו ממצרים להמית אתי ואת בני ואת מקני בצמא ויצעק משה אל יהוה לאמר מה אעשה לעם הזה עוד מעט וסקלני ויאמר יהוה אל משה עבר לפני העם וקח אתך מזקני ישראל ומטך אשר הכית בו את היאר קח בידך והלכת הנני עמד לפניך שם על הצור בחרב והכית בצור ויצאו ממנו מים ושתה העם ויעש כן משה לעיני זקני ישראל ויקרא שם המקום מסה ומריבה על ריב בני ישראל ועל נסתם את יהוה לאמר היש יהוה בקרבנו אם אין ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידם ויאמר משה אל יהושע בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק מחר אנכי נצב על ראש הגבעה ומטה האלהים בידי ויעש יהושע כאשר אמר לו משה להלחם בעמלק ומשה אהרן וחור עלו ראש הגבעה והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וכאשר יניח ידו וגבר עמלק וידי משה כבדים ויקחו אבן וישימו תחתיו וישב עליה ואהרן וחור תמכו בידיו מזה אחד ומזה אחד ויהי ידיו אמונה עד בא השמש ויחלש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב ויאמר יהוה אל משה כתב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע כי מחה אמחה את זכר עמלק מתחת השמים ויבן משה מזבח ויקרא שמו יהוה נסי ויאמר כי יד על כס יה מלחמה ליהוה בעמלק מדר דר

The scroll runs right to left. Touch a glowing gap.

Raziel רזיאל

Beshalach has fourteen spaces. Ten open, four closed. A lot of open lines for a parsha that is mostly walking.

The first one I want to tell you about comes after Moshe says: Hashem will fight for you, and you will be silent. Right after the word silent, an open line. I didn't write it. I just kept it. The people were standing at the water screaming and he told them to be quiet, and the scroll went quiet with them.

Then the sea. An open line after the Egyptians said let us run, Hashem is fighting for them. An open line after the people believed in Hashem and in Moshe His servant. The water came down, the people believed, and before the singing, I gave them a breath.

After the song, an open line, and then Miriam's song, which I closed. Hers was short. I sealed it so it would not run into anything else.

In the wilderness I closed the line three more times. After Hashem said at Marah, I am your healer. After they said, if only we had died in Egypt by the pots of meat. After some went out on the seventh day to gather and found nothing. That last one I closed tight. They went looking for bread on the day of rest and came home with nothing in their hands, and I held the nothing. It was meant to teach them something, and I didn't want it to spill.

And then, after: is Hashem among us or not? An open line. Right after that question, empty white. And on the other side of the white, Amalek. I'll tell you what I held in that one. I held the question. The enemy walked in through the space the question left. At the very end of the parsha the war with Amalek is promised for every generation, and there's an open line after that too. I am still holding it.

Rung 8 of 8

The vessel

Sandalfon names what holds it all.

Sandalfon סנדלפון

I don't hold the light. I hold what holds it.

This parsha moves from vessel to vessel. A coffin with Yosef's bones, carried out of Egypt because of a promise. A sea that stood up as two walls and held an empty road between them. Miriam's drum. A tree thrown into bitter water so the water could be drunk. Twelve springs at Elim. A rock in Chorev with water inside it. And a stone on a hill that Moshe sat on, when his arms were too heavy to hold up alone.

Every morning there was another vessel: the omer, the measure each person gathered. Some gathered more and some less, and when they measured it, everyone had exactly enough. Whatever was kept overnight bred worms and stank. Bread from heaven was not made to be stored.

Except once. Moshe told Aharon: take one jar, put a full omer of manna in it, and set it before Hashem, kept for your generations. Manna kept for Shabbat stayed fresh for a day. This jar kept it for generations.

That jar holds the whole parsha. Everything in Beshalach asks the same question: will there be enough tomorrow? At the sea, in the desert, at the rock, on the hill. The letters give the manna no match. It is only bread, enough for one day. And the jar holds one day's portion forever, so every generation that wonders whether there will be enough can look inside and see a single day that was.

The vesselThe jar of manna set before Hashem

שבת שלוםYou've reached the top of the ladder.

The ladder, every Thursday

One short email before Shabbat: the week's parsha as the angels tell it, with a link to climb it and a sheet to print for the table.

Your email is used only for this note. Every email has a one-click unsubscribe.

בשלחParshat Beshalach

Yam, sea

Chesed, kindness ("In Your kindness You led the people You redeemed")

Shirah, song

Man, manna

Shabbat

Amalek

Yehoshua

Raziel רזיאל

Sandalfon סנדלפון

The ladder, every Thursday