Angels' Torah logoAngels' Torah

Vayikra · All parshiot

צוParshat Tzav

Leviticus 6:1-8:36

A note: this is a creative reading, a drash offered as a way into the text. It does not claim to be what the angels actually say.

Begin on the ground

Rung 1 of 8

The story

What happens, plainly.

Hashem tells Moshe to command Aharon and his sons. The olah stays on the altar all night, and the fire on the altar must burn always and never go out. Each morning the kohen puts on his linen garments and lifts the ashes, then changes into other garments to carry them outside the camp. The parsha teaches the kohanim the laws of the mincha, the sin offering, the guilt offering and the peace offerings, including the thanksgiving offering that must be eaten on the day it is brought, and forbids eating fat or blood. Then Moshe gathers the whole community at the entrance of the Tent of Meeting. He washes Aharon and his sons, dresses Aharon, places the Urim and Tumim in the breastplate, and anoints the Mishkan and Aharon with oil. He puts blood on the right ear, right thumb and right big toe of each of them, and for seven days they stay at the entrance of the Tent. Aharon and his sons do everything Hashem commanded.

Rung 2 of 8

Ein Yaakov

What the sages of the Talmud saw.

Resh Lakish reads the verse "This is the teaching of the burnt offering, of the meal offering, of the sin offering and of the guilt offering" as a promise: whoever busies himself with Torah is as if he brought all of them. Rava reads it more strongly: whoever learns Torah does not need any of them. Rabbi Yitzchak says that whoever studies the laws of the sin offering is counted as if he brought one, and the same for the guilt offering. And Rabbi Yochanan says that scholars who study the laws of the offerings are counted as if the Temple had been built in their days.

Menachot 110aEin Yaakov (Glick Edition), Menachot 13:1

When the kohen has lifted the ashes, the verse says he takes off his garments and puts on others to carry them out. The school of Rabbi Yishmael learns a lesson in manners from it: the clothes you wore while cooking for your master are not the clothes you wear to pour him a cup of wine at his table.

Shabbat 114aEin Yaakov (Glick Edition), Shabbat 15:3

Rung 3 of 8

The Zohar

The mystical reading.

The Zohar asks why fire, which everywhere stands for judgment, should be tended by the kohen, who comes from the right side, the side of , lovingkindness (the usual kabbalistic gloss; the Zohar here says only "the Right"). Its answer: when a person sins, he burns himself in the flame of the evil inclination, and only the fire of the altar can burn that away, so the altar fire must never go out or grow too weak. Every morning the kohen lays wood on it, at the hour when his own side is strong, so that judgment is softened. Rabbi Chiya says this is the fire of Yitzchak, who said at the binding, "here is the fire and the wood," and that it exists always. In the kabbalists' map Yitzchak is , strength and judgment. The Zohar also notices a small word. The verse says "zeh, this, is the offering of Aharon." Sinners separate zeh from zot, the masculine "this" from the feminine, the Holy One from the Community of Israel, the , and Aharon comes with his sons to bring them together again.

Touch a lit word to find it on the tree.

KeterChochmahBinahChesedGevurahTiferetNetzachHodYesodMalchut

Rung 4 of 8

The numbers

The letters stop being words.

  1. Tzav, command

    צו

    Tzav, command equals 96

    No confident match yet.

  2. Esh, fire

    אש

    Esh, fire equals 301

    No confident match yet.

    The fire that must never go out.

  3. Torah, teaching

    תורה

    Torah, teaching equals 611

    No confident match yet.

    Written in full at 7:37, "zot ha-torah, this is the teaching of the olah". Makkot 23b counts the word Torah as 611, the commandments that came through Moshe; the first two Israel heard from Hashem directly.

  4. Zeh, this (masculine)

    זה

    Zeh, this (masculine) equals 12

    No confident match yet.

    "Zeh is the offering of Aharon."

  5. Zot, this (feminine)

    זאת

    Zot, this (feminine) equals 408

    No confident match yet.

    "Zot is the teaching of the olah."

  6. Shemen, oil

    שמן

    Shemen, oil equals 390

    = שמים shamayim, heaven

    Chomat Anakh on Torah, Exodus 27:20:3

    = 15 × 26, the Name 15 times

  7. Ohel Moed, Tent of Meeting

    אהל מועד

    Ohel Moed, Tent of Meeting equals 156

    = 6 × 26, the Name 6 times

    They stay at its entrance for seven days.

Every value is computed from the Hebrew letters by code: aleph is 1, yud is 10, kuf is 100, tav is 400, and final letters keep their ordinary value. A match appears only when it is well known. Nothing is invented.

Rung 5 of 8

The angel's telling

The story as the angels tell it.

1:17

Once the teacher was told to give his brother an order, and to give it with urgency, because it would have to be kept for as long as there were people to keep it.

There is a fire on the altar, he said. It must never go out. All night the offering lies on it until morning. Every morning the one who serves puts on linen, lifts the ash, then changes his clothes and carries the ash away to a clean place. Then he lays fresh wood, and the fire goes on.

He taught them what each offering is for and who may eat it. Some is for the altar alone. Some is for the sons of the house. The thanks offering must be eaten on its own day, and none of it may be left until morning. The fat and the blood belong to no one at the table.

Then the teacher gathered everyone at the door of the tent full of the Name. He washed his brother. He dressed him, layer by layer, and set the Lights and the Perfections into the breastplate over his heart. He anointed the tent and everything in it with Heaven, and then he poured Heaven on his brother's head.

He touched each of them on the edge of the right ear, the right thumb and the right toe: what they would hear, what they would do, where they would walk. Then he told them to stay at the door and not to leave until the waiting was finished.

They stayed. The fire stayed. From above, the angels saw that it was one thing: the fire is kept by people who keep coming back to it, morning after morning, and Heaven is poured on whoever stays at the door.

Rung 6 of 8

The angel sages debate

Four angels argue over their Torah.

Michael from kindness

“Oil is 390, heaven. Moshe anointed the whole Mishkan with it and poured it on Aharon's head, all in one day. Heaven is given freely, and it is given now.”

Gavriel from strength

“And fire is 301, and it may never go out. Every morning the same man in linen lifts the same ash, changes his clothes, and carries it away. Heaven was poured once; the fire has to be kept every day.”

Raphael from healing

“Look at the two small words. Zeh is 12 and zot is 408, and the Zohar says sinners pull them apart and Aharon brings them back. He does it with this offering, and this one, and this one: the morning wood is how the pouring stays.”

Uriel from light

“Torah is 611, and the parsha keeps saying torat, the teaching of the offering. The sages say whoever learns that teaching does not need the offering. The fire that may never go out is still burning, in whoever studies it.”

They stand where the bedtime Shema places them: Michael on the right, Gavriel on the left, Uriel ahead, Raphael behind.

Rung 7 of 8

The spaces

Raziel reads the white.

Tzav has seven open spaces and two closed spaces in 97 verses.

  • Closed after Leviticus 6:6
  • Open after Leviticus 6:11
  • Open after Leviticus 6:16
  • Open after Leviticus 6:23
  • Open after Leviticus 7:10
  • Open after Leviticus 7:21
  • Open after Leviticus 7:27
  • Open after Leviticus 7:38
  • Closed after Leviticus 8:36, the end of the parsha

From Sefaria's text of the Torah according to the Masorah. An open space (petuchah) leaves the rest of the line empty; a closed space (setumah) is a gap inside the line.

וידבר יהוה אל משה לאמר צו את אהרן ואת בניו לאמר זאת תורת העלה הוא העלה על מוקדה על המזבח כל הלילה עד הבקר ואש המזבח תוקד בו ולבש הכהן מדו בד ומכנסי בד ילבש על בשרו והרים את הדשן אשר תאכל האש את העלה על המזבח ושמו אצל המזבח ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים והוציא את הדשן אל מחוץ למחנה אל מקום טהור והאש על המזבח תוקד בו לא תכבה ובער עליה הכהן עצים בבקר בבקר וערך עליה העלה והקטיר עליה חלבי השלמים אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה וזאת תורת המנחה הקרב אתה בני אהרן לפני יהוה אל פני המזבח והרים ממנו בקמצו מסלת המנחה ומשמנה ואת כל הלבנה אשר על המנחה והקטיר המזבח ריח ניחח אזכרתה ליהוה והנותרת ממנה יאכלו אהרן ובניו מצות תאכל במקום קדש בחצר אהל מועד יאכלוה לא תאפה חמץ חלקם נתתי אתה מאשי קדש קדשים הוא כחטאת וכאשם כל זכר בבני אהרן יאכלנה חק עולם לדרתיכם מאשי יהוה כל אשר יגע בהם יקדש וידבר יהוה אל משה לאמר זה קרבן אהרן ובניו אשר יקריבו ליהוה ביום המשח אתו עשירת האפה סלת מנחה תמיד מחציתה בבקר ומחציתה בערב על מחבת בשמן תעשה מרבכת תביאנה תפיני מנחת פתים תקריב ריח ניחח ליהוה והכהן המשיח תחתיו מבניו יעשה אתה חק עולם ליהוה כליל תקטר וכל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל אהרן ואל בניו לאמר זאת תורת החטאת במקום אשר תשחט העלה תשחט החטאת לפני יהוה קדש קדשים הוא הכהן המחטא אתה יאכלנה במקום קדש תאכל בחצר אהל מועד כל אשר יגע בבשרה יקדש ואשר יזה מדמה על הבגד אשר יזה עליה תכבס במקום קדש וכלי חרש אשר תבשל בו ישבר ואם בכלי נחשת בשלה ומרק ושטף במים כל זכר בכהנים יאכל אתה קדש קדשים הוא וכל חטאת אשר יובא מדמה אל אהל מועד לכפר בקדש לא תאכל באש תשרף וזאת תורת האשם קדש קדשים הוא במקום אשר ישחטו את העלה ישחטו את האשם ואת דמו יזרק על המזבח סביב ואת כל חלבו יקריב ממנו את האליה ואת החלב המכסה את הקרב ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עליהן אשר על הכסלים ואת היתרת על הכבד על הכלית יסירנה והקטיר אתם הכהן המזבחה אשה ליהוה אשם הוא כל זכר בכהנים יאכלנו במקום קדוש יאכל קדש קדשים הוא כחטאת כאשם תורה אחת להם הכהן אשר יכפר בו לו יהיה והכהן המקריב את עלת איש עור העלה אשר הקריב לכהן לו יהיה וכל מנחה אשר תאפה בתנור וכל נעשה במרחשת ועל מחבת לכהן המקריב אתה לו תהיה וכל מנחה בלולה בשמן וחרבה לכל בני אהרן תהיה איש כאחיו וזאת תורת זבח השלמים אשר יקריב ליהוה אם על תודה יקריבנו והקריב על זבח התודה חלות מצות בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן וסלת מרבכת חלת בלולת בשמן על חלת לחם חמץ יקריב קרבנו על זבח תודת שלמיו והקריב ממנו אחד מכל קרבן תרומה ליהוה לכהן הזרק את דם השלמים לו יהיה ובשר זבח תודת שלמיו ביום קרבנו יאכל לא יניח ממנו עד בקר ואם נדר או נדבה זבח קרבנו ביום הקריבו את זבחו יאכל וממחרת והנותר ממנו יאכל והנותר מבשר הזבח ביום השלישי באש ישרף ואם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו ביום השלישי לא ירצה המקריב אתו לא יחשב לו פגול יהיה והנפש האכלת ממנו עונה תשא והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל באש ישרף והבשר כל טהור יאכל בשר והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים אשר ליהוה וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההוא מעמיה ונפש כי תגע בכל טמא בטמאת אדם או בבהמה טמאה או בכל שקץ טמא ואכל מבשר זבח השלמים אשר ליהוה ונכרתה הנפש ההוא מעמיה וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל לאמר כל חלב שור וכשב ועז לא תאכלו וחלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל מלאכה ואכל לא תאכלהו כי כל אכל חלב מן הבהמה אשר יקריב ממנה אשה ליהוה ונכרתה הנפש האכלת מעמיה וכל דם לא תאכלו בכל מושבתיכם לעוף ולבהמה כל נפש אשר תאכל כל דם ונכרתה הנפש ההוא מעמיה וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל לאמר המקריב את זבח שלמיו ליהוה יביא את קרבנו ליהוה מזבח שלמיו ידיו תביאינה את אשי יהוה את החלב על החזה יביאנו את החזה להניף אתו תנופה לפני יהוה והקטיר הכהן את החלב המזבחה והיה החזה לאהרן ולבניו ואת שוק הימין תתנו תרומה לכהן מזבחי שלמיכם המקריב את דם השלמים ואת החלב מבני אהרן לו תהיה שוק הימין למנה כי את חזה התנופה ואת שוק התרומה לקחתי מאת בני ישראל מזבחי שלמיהם ואתן אתם לאהרן הכהן ולבניו לחק עולם מאת בני ישראל זאת משחת אהרן ומשחת בניו מאשי יהוה ביום הקריב אתם לכהן ליהוה אשר צוה יהוה לתת להם ביום משחו אתם מאת בני ישראל חקת עולם לדרתם זאת התורה לעלה למנחה ולחטאת ולאשם ולמלואים ולזבח השלמים אשר צוה יהוה את משה בהר סיני ביום צותו את בני ישראל להקריב את קרבניהם ליהוה במדבר סיני וידבר יהוה אל משה לאמר קח את אהרן ואת בניו אתו ואת הבגדים ואת שמן המשחה ואת פר החטאת ואת שני האילים ואת סל המצות ואת כל העדה הקהל אל פתח אהל מועד ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו ותקהל העדה אל פתח אהל מועד ויאמר משה אל העדה זה הדבר אשר צוה יהוה לעשות ויקרב משה את אהרן ואת בניו וירחץ אתם במים ויתן עליו את הכתנת ויחגר אתו באבנט וילבש אתו את המעיל ויתן עליו את האפד ויחגר אתו בחשב האפד ויאפד לו בו וישם עליו את החשן ויתן אל החשן את האורים ואת התמים וישם את המצנפת על ראשו וישם על המצנפת אל מול פניו את ציץ הזהב נזר הקדש כאשר צוה יהוה את משה ויקח משה את שמן המשחה וימשח את המשכן ואת כל אשר בו ויקדש אתם ויז ממנו על המזבח שבע פעמים וימשח את המזבח ואת כל כליו ואת הכיר ואת כנו לקדשם ויצק משמן המשחה על ראש אהרן וימשח אתו לקדשו ויקרב משה את בני אהרן וילבשם כתנת ויחגר אתם אבנט ויחבש להם מגבעות כאשר צוה יהוה את משה ויגש את פר החטאת ויסמך אהרן ובניו את ידיהם על ראש פר החטאת וישחט ויקח משה את הדם ויתן על קרנות המזבח סביב באצבעו ויחטא את המזבח ואת הדם יצק אל יסוד המזבח ויקדשהו לכפר עליו ויקח את כל החלב אשר על הקרב ואת יתרת הכבד ואת שתי הכלית ואת חלבהן ויקטר משה המזבחה ואת הפר ואת ערו ואת בשרו ואת פרשו שרף באש מחוץ למחנה כאשר צוה יהוה את משה ויקרב את איל העלה ויסמכו אהרן ובניו את ידיהם על ראש האיל וישחט ויזרק משה את הדם על המזבח סביב ואת האיל נתח לנתחיו ויקטר משה את הראש ואת הנתחים ואת הפדר ואת הקרב ואת הכרעים רחץ במים ויקטר משה את כל האיל המזבחה עלה הוא לריח ניחח אשה הוא ליהוה כאשר צוה יהוה את משה ויקרב את האיל השני איל המלאים ויסמכו אהרן ובניו את ידיהם על ראש האיל וישחט ויקח משה מדמו ויתן על תנוך אזן אהרן הימנית ועל בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית ויקרב את בני אהרן ויתן משה מן הדם על תנוך אזנם הימנית ועל בהן ידם הימנית ועל בהן רגלם הימנית ויזרק משה את הדם על המזבח סביב ויקח את החלב ואת האליה ואת כל החלב אשר על הקרב ואת יתרת הכבד ואת שתי הכלית ואת חלבהן ואת שוק הימין ומסל המצות אשר לפני יהוה לקח חלת מצה אחת וחלת לחם שמן אחת ורקיק אחד וישם על החלבים ועל שוק הימין ויתן את הכל על כפי אהרן ועל כפי בניו וינף אתם תנופה לפני יהוה ויקח משה אתם מעל כפיהם ויקטר המזבחה על העלה מלאים הם לריח ניחח אשה הוא ליהוה ויקח משה את החזה ויניפהו תנופה לפני יהוה מאיל המלאים למשה היה למנה כאשר צוה יהוה את משה ויקח משה משמן המשחה ומן הדם אשר על המזבח ויז על אהרן על בגדיו ועל בניו ועל בגדי בניו אתו ויקדש את אהרן את בגדיו ואת בניו ואת בגדי בניו אתו ויאמר משה אל אהרן ואל בניו בשלו את הבשר פתח אהל מועד ושם תאכלו אתו ואת הלחם אשר בסל המלאים כאשר צויתי לאמר אהרן ובניו יאכלהו והנותר בבשר ובלחם באש תשרפו ומפתח אהל מועד לא תצאו שבעת ימים עד יום מלאת ימי מלאיכם כי שבעת ימים ימלא את ידכם כאשר עשה ביום הזה צוה יהוה לעשת לכפר עליכם ופתח אהל מועד תשבו יומם ולילה שבעת ימים ושמרתם את משמרת יהוה ולא תמותו כי כן צויתי ויעש אהרן ובניו את כל הדברים אשר צוה יהוה ביד משה

The scroll runs right to left. Touch a glowing gap.

Raziel רזיאל

The first space I keep this week is a closed one, and it sits right after the words "it shall not go out." I closed the line around the fire. You don't leave a door open next to a flame you've been told to keep.

Then six open lines, one after each teaching. After the flour the sons of Aharon may eat. After the kohen's own flour, which nobody eats. After the sin offering whose blood was carried inside and so had to be burned. After the flour shared among all the sons alike. And twice after the words "cut off from his kin": once for the one who ate holy meat while impure, once for the one who ate blood. I held those two the longest. Someone is cut off, and I am the one who keeps the empty place where he stood.

After the last teaching, the verse that says all of this was commanded at Sinai, I opened the line again.

Then Moshe dressed his brother, and the scribe never lifted his pen until the parsha was over. The washing, the robes, the breastplate, the oil, the blood on the ear and the thumb and the toe, seven days at the door of the Tent. Thirty-six verses with no white in them at all. They weren't allowed to leave that doorway, so I didn't give them anywhere to go.

When they had done everything they were commanded, I closed the line. They were still sitting at the door. I didn't open it for them. The next morning belongs to the next parsha.

Rung 8 of 8

The vessel

Sandalfon names what holds it all.

Sandalfon סנדלפון

I don't hold the light. I hold what holds it.

This parsha is hard on my vessels. The clay pot the sin offering was cooked in has to be broken. The copper pot has to be scoured and rinsed. The linen garments come off and other garments go on. There is a basket of matzah at the door, and a breastplate that holds the Urim and Tumim against Aharon's heart. Even the right ear, the right thumb and the right big toe become vessels for one drop of blood each.

Everything in this parsha gets washed, changed, emptied or broken. One vessel is never emptied.

The altar holds the olah all night, until morning. It holds the fire, and it is never allowed to let that fire go out. The Zohar says it is Yitzchak's fire, judgment that is always burning, and that every morning the kohen comes from the side of kindness and lays wood on it so it burns softer.

The letters give fire no match. It doesn't need one. It needs wood every morning and someone willing to come back with it. Aharon and his sons sat at the door for seven days, and the fire burned the whole time behind them. That is the vessel of Tzav: the altar that never lets its fire go out, kept by people who keep coming back.

The vesselThe altar that never lets its fire go out

שבת שלוםYou've reached the top of the ladder.

The ladder, every Thursday

One short email before Shabbat: the week's parsha as the angels tell it, with a link to climb it and a sheet to print for the table.

Your email is used only for this note. Every email has a one-click unsubscribe.