נחParshat Noach

Genesis 6:9-11:32

A note: this is a creative reading, a drash offered as a way into the text. It does not claim to be what the angels actually say.

Begin on the ground

Rung 1 of 8

The story

What happens, plainly.

Noach is a righteous man in a generation that has filled the earth with violence. Hashem tells him to build an ark of gopher wood and to bring in his family and the animals, two of every kind and seven pairs of the clean ones. Rain falls for forty days and nights, the waters cover the mountains, and everything on dry land dies. When the waters go down the ark rests on the mountains of Ararat; Noach sends out a raven, then a dove, which comes back with an olive leaf, and the third time does not come back at all. He leaves the ark and builds an altar, and Hashem sets a rainbow in the cloud as the sign of a covenant never again to destroy the earth by flood. Noach plants a vineyard and gets drunk; Cham sees him uncovered, while Shem and Yefet cover him. The nations spread out, and at Bavel the people build a tower to make a name for themselves, until Hashem confuses their language and scatters them. The parsha ends with the line from Shem down to Avram, and Terach's death in Charan.

Rung 2 of 8

Ein Yaakov

What the sages of the Talmud saw.

Rabbi Yochanan says: come and see how great is the power of robbery. The generation of the flood committed every kind of sin, yet their sentence was not sealed until they stretched out their hands to rob, as it says, the earth is filled with violence. The school of Rabbi Yishmael taught that Noach was included in the decree too, except that he found favor in Hashem's eyes.

Sanhedrin 108aEin Yaakov (Glick Edition), Sanhedrin 11:114

The sages fill in the ark. Hashem told Noach to set the window of the ark with precious stones and pearls so it would shine like midday. The lowest floor was for waste, the middle for the animals, the top for people. The raven argued with Noach: your Master hates me and so do you, for you have seven of the clean birds and only two of me, and you send me. And when the dove came back with the olive leaf, Rabbi Elazar says she was saying: let my food be bitter as an olive, as long as it comes from Your hand, rather than sweet as honey from the hand of flesh and blood.

Sanhedrin 108bEin Yaakov (Glick Edition), Sanhedrin 11:117

Rung 3 of 8

The Zohar

The mystical reading.

The Zohar reads Noach as the tzaddik, the righteous one, and quotes "the righteous is the foundation of the world." Above, that foundation is the sefirah (the channel through which blessing flows down into the world), and Noach is its copy below: a pillar that holds the earth up, the covenant of peace in a person. Only a tzaddik can enter the ark and become one with it. Just as the Righteous One above brings forth souls only after joining the ark that holds all life in seed, Noach has no offspring to fill the world until he has been inside the ark, where every living thing was gathered, kept, and then let out. When the waters lifted the ark above the earth, the Zohar hears the , the divine presence (, the sefirah that receives), being pushed out of a world full of wickedness, and returning once the wicked are gone. The rainbow is the sign of the covenant, and the Zohar ties it to the righteous: because Noach was righteous, his sign was the bow.

Touch a lit word to find it on the tree.

Rung 4 of 8

The numbers

The letters stop being words.

Noach
נח

Noach equals 58

= חן chen, favor
Or HaChaim on Genesis 6:7
Or HaChaim reads it in the verse itself: "his name tells it, noach, chen." The same two letters turned around, so the same number.
Mabul, flood
מבול

Mabul, flood equals 78

= 3 × 26, the Name 3 times
Three measures of the Name, inside the waters themselves.
Teivah, ark
תבה

Teivah, ark equals 407

No confident match yet.
In later Hebrew the same word means a word.
Keshet, rainbow
קשת

Keshet, rainbow equals 800

No confident match yet.
Yonah, dove
יונה

Yonah, dove equals 71

No confident match yet.
Bavel
בבל

Bavel equals 34

No confident match yet.

Every value is computed from the Hebrew letters by code: aleph is 1, yud is 10, kuf is 100, tav is 400, and final letters keep their ordinary value. A match appears only when it is well known. Nothing is invented.

Rung 5 of 8

The angel's telling

The story as the angels tell it.

1:28

The earth filled up with taking. Everyone reached for what belonged to someone else, until the Name said, Enough. One man was left who had not reached. He was Favor.

The Name told Favor to build a box of wood, pitched inside and out, with a window and a door and three floors, and to bring in every kind of living thing, male and female. Favor did everything he was told.

Then the waters came, and the Name was in the waters three times over. They rose above the highest mountains. Everything outside the box went still. Inside, Favor and his family and every living thing floated where the water took them.

When the waters went down, Favor opened the window and sent out a raven, and it went back and forth and never came home. He sent a dove, and she found nowhere to rest and came back to his hand. He waited seven days and sent her again, and she came back in the evening with a fresh olive leaf in her mouth. He waited seven more and sent her once more, and she did not come back, and he knew the ground was dry.

Favor came out and built an altar. The Name set a bow in the cloud and said: when I see it, I will remember.

Later the people gathered on one plain and said to each other, Let us build a tower with its top in heaven and make a name for ourselves. The Name came down to see it, mixed up their speech, and scattered them over the earth.

From above, the angels saw that the flood and the favor were made of the same thing. The Name was in the water that ended the world and in the man who carried it through. The people of the plain wanted a name and lost their one language. Favor never asked for a name, and the Name kept him.

Rung 6 of 8

The angel sages debate

Four angels argue over their Torah.

Michael from kindness

“Noach is 58, the same as chen, favor. Favor is a gift; nobody earns it, and one man found it and the whole world rode inside his box. Give it now, and everyone near him is saved with him.”

Gavriel from strength

“The flood is 78, the Name three times over. Even the waters that ended the world were made of the Name. Judgment is a measure, and a measure has an edge; the generation that robbed found it.”

Raphael from healing

“Fifty-eight and seventy-eight are the same water. The flood that drowned the earth is what lifted the ark, and the favor rode on top of the judgment. The one could not have carried anything without the other underneath it.”

Uriel from light

“Look at the letters as well as the sum. Noach is 58 and chen is 58, and they are the same two letters facing each other. Favor looked at the man and the man looked back. When the Name says of the bow, I will see it and remember, it is the same turning: the Name and the world facing each other, with the water behind them.”

They stand where the bedtime Shema places them: Michael on the right, Gavriel on the left, Uriel ahead, Raphael behind.

Rung 7 of 8

The spaces

Raziel reads the white.

Noach has five open spaces and 13 closed spaces in 153 verses.

Closed after Genesis 6:12
Closed after Genesis 8:14
Closed after Genesis 9:7
Open after Genesis 9:17
Open after Genesis 9:29
Closed after Genesis 10:14
Closed after Genesis 10:20
Open after Genesis 10:32
Open after Genesis 11:9
Closed after Genesis 11:11
Closed after Genesis 11:13
Closed after Genesis 11:15
Closed after Genesis 11:17
Closed after Genesis 11:19
Closed after Genesis 11:21
Closed after Genesis 11:23
Closed after Genesis 11:25
Open after Genesis 11:32, the end of the parsha

From Sefaria's text of the Torah according to the Masorah. An open space (petuchah) leaves the rest of the line empty; a closed space (setumah) is a gap inside the line.

אלה תולדת נח נח איש צדיק תמים היה בדרתיו את האלהים התהלך נח ויולד נח שלשה בנים את שם את חם ואת יפת ותשחת הארץ לפני האלהים ותמלא הארץ חמס וירא אלהים את הארץ והנה נשחתה כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ ויאמר אלהים לנח קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את הארץ עשה לך תבת עצי גפר קנים תעשה את התבה וכפרת אתה מבית ומחוץ בכפר וזה אשר תעשה אתה שלש מאות אמה ארך התבה חמשים אמה רחבה ושלשים אמה קומתה צהר תעשה לתבה ואל אמה תכלנה מלמעלה ופתח התבה בצדה תשים תחתים שנים ושלשים תעשה ואני הנני מביא את המבול מים על הארץ לשחת כל בשר אשר בו רוח חיים מתחת השמים כל אשר בארץ יגוע והקמתי את בריתי אתך ובאת אל התבה אתה ובניך ואשתך ונשי בניך אתך ומכל החי מכל בשר שנים מכל תביא אל התבה להחית אתך זכר ונקבה יהיו מהעוף למינהו ומן הבהמה למינה מכל רמש האדמה למינהו שנים מכל יבאו אליך להחיות ואתה קח לך מכל מאכל אשר יאכל ואספת אליך והיה לך ולהם לאכלה ויעש נח ככל אשר צוה אתו אלהים כן עשה ויאמר יהוה לנח בא אתה וכל ביתך אל התבה כי אתך ראיתי צדיק לפני בדור הזה מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה איש ואשתו ומן הבהמה אשר לא טהרה הוא שנים איש ואשתו גם מעוף השמים שבעה שבעה זכר ונקבה לחיות זרע על פני כל הארץ כי לימים עוד שבעה אנכי ממטיר על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה ומחיתי את כל היקום אשר עשיתי מעל פני האדמה ויעש נח ככל אשר צוהו יהוה ונח בן שש מאות שנה והמבול היה מים על הארץ ויבא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו אל התבה מפני מי המבול מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהרה ומן העוף וכל אשר רמש על האדמה שנים שנים באו אל נח אל התבה זכר ונקבה כאשר צוה אלהים את נח ויהי לשבעת הימים ומי המבול היו על הארץ בשנת שש מאות שנה לחיי נח בחדש השני בשבעה עשר יום לחדש ביום הזה נבקעו כל מעינת תהום רבה וארבת השמים נפתחו ויהי הגשם על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה בעצם היום הזה בא נח ושם וחם ויפת בני נח ואשת נח ושלשת נשי בניו אתם אל התבה המה וכל החיה למינה וכל הבהמה למינה וכל הרמש הרמש על הארץ למינהו וכל העוף למינהו כל צפור כל כנף ויבאו אל נח אל התבה שנים שנים מכל הבשר אשר בו רוח חיים והבאים זכר ונקבה מכל בשר באו כאשר צוה אתו אלהים ויסגר יהוה בעדו ויהי המבול ארבעים יום על הארץ וירבו המים וישאו את התבה ותרם מעל הארץ ויגברו המים וירבו מאד על הארץ ותלך התבה על פני המים והמים גברו מאד מאד על הארץ ויכסו כל ההרים הגבהים אשר תחת כל השמים חמש עשרה אמה מלמעלה גברו המים ויכסו ההרים ויגוע כל בשר הרמש על הארץ בעוף ובבהמה ובחיה ובכל השרץ השרץ על הארץ וכל האדם כל אשר נשמת רוח חיים באפיו מכל אשר בחרבה מתו וימח את כל היקום אשר על פני האדמה מאדם עד בהמה עד רמש ועד עוף השמים וימחו מן הארץ וישאר אך נח ואשר אתו בתבה ויגברו המים על הארץ חמשים ומאת יום ויזכר אלהים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר אתו בתבה ויעבר אלהים רוח על הארץ וישכו המים ויסכרו מעינת תהום וארבת השמים ויכלא הגשם מן השמים וישבו המים מעל הארץ הלוך ושוב ויחסרו המים מקצה חמשים ומאת יום ותנח התבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט והמים היו הלוך וחסור עד החדש העשירי בעשירי באחד לחדש נראו ראשי ההרים ויהי מקץ ארבעים יום ויפתח נח את חלון התבה אשר עשה וישלח את הערב ויצא יצוא ושוב עד יבשת המים מעל הארץ וישלח את היונה מאתו לראות הקלו המים מעל פני האדמה ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה ותשב אליו אל התבה כי מים על פני כל הארץ וישלח ידו ויקחה ויבא אתה אליו אל התבה ויחל עוד שבעת ימים אחרים ויסף שלח את היונה מן התבה ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה וידע נח כי קלו המים מעל הארץ וייחל עוד שבעת ימים אחרים וישלח את היונה ולא יספה שוב אליו עוד ויהי באחת ושש מאות שנה בראשון באחד לחדש חרבו המים מעל הארץ ויסר נח את מכסה התבה וירא והנה חרבו פני האדמה ובחדש השני בשבעה ועשרים יום לחדש יבשה הארץ וידבר אלהים אל נח לאמר צא מן התבה אתה ואשתך ובניך ונשי בניך אתך כל החיה אשר אתך מכל בשר בעוף ובבהמה ובכל הרמש הרמש על הארץ הוצא [היצא] אתך ושרצו בארץ ופרו ורבו על הארץ ויצא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו כל החיה כל הרמש וכל העוף כל רומש על הארץ למשפחתיהם יצאו מן התבה ויבן נח מזבח ליהוה ויקח מכל הבהמה הטהרה ומכל העוף הטהור ויעל עלת במזבח וירח יהוה את ריח הניחח ויאמר יהוה אל לבו לא אסף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעריו ולא אסף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי עד כל ימי הארץ זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחרף ויום ולילה לא ישבתו ויברך אלהים את נח ואת בניו ויאמר להם פרו ורבו ומלאו את הארץ ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים בכל אשר תרמש האדמה ובכל דגי הים בידכם נתנו כל רמש אשר הוא חי לכם יהיה לאכלה כירק עשב נתתי לכם את כל אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו ואך את דמכם לנפשתיכם אדרש מיד כל חיה אדרשנו ומיד האדם מיד איש אחיו אדרש את נפש האדם שפך דם האדם באדם דמו ישפך כי בצלם אלהים עשה את האדם ואתם פרו ורבו שרצו בארץ ורבו בה ויאמר אלהים אל נח ואל בניו אתו לאמר ואני הנני מקים את בריתי אתכם ואת זרעכם אחריכם ואת כל נפש החיה אשר אתכם בעוף בבהמה ובכל חית הארץ אתכם מכל יצאי התבה לכל חית הארץ והקמתי את בריתי אתכם ולא יכרת כל בשר עוד ממי המבול ולא יהיה עוד מבול לשחת הארץ ויאמר אלהים זאת אות הברית אשר אני נתן ביני וביניכם ובין כל נפש חיה אשר אתכם לדרת עולם את קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ והיה בענני ענן על הארץ ונראתה הקשת בענן וזכרתי את בריתי אשר ביני וביניכם ובין כל נפש חיה בכל בשר ולא יהיה עוד המים למבול לשחת כל בשר והיתה הקשת בענן וראיתיה לזכר ברית עולם בין אלהים ובין כל נפש חיה בכל בשר אשר על הארץ ויאמר אלהים אל נח זאת אות הברית אשר הקמתי ביני ובין כל בשר אשר על הארץ ויהיו בני נח היצאים מן התבה שם וחם ויפת וחם הוא אבי כנען שלשה אלה בני נח ומאלה נפצה כל הארץ ויחל נח איש האדמה ויטע כרם וישת מן היין וישכר ויתגל בתוך אהלה וירא חם אבי כנען את ערות אביו ויגד לשני אחיו בחוץ ויקח שם ויפת את השמלה וישימו על שכם שניהם וילכו אחרנית ויכסו את ערות אביהם ופניהם אחרנית וערות אביהם לא ראו וייקץ נח מיינו וידע את אשר עשה לו בנו הקטן ויאמר ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו ויאמר ברוך יהוה אלהי שם ויהי כנען עבד למו יפת אלהים ליפת וישכן באהלי שם ויהי כנען עבד למו ויחי נח אחר המבול שלש מאות שנה וחמשים שנה ויהיו כל ימי נח תשע מאות שנה וחמשים שנה וימת ואלה תולדת בני נח שם חם ויפת ויולדו להם בנים אחר המבול בני יפת גמר ומגוג ומדי ויון ותבל ומשך ותירס ובני גמר אשכנז וריפת ותגרמה ובני יון אלישה ותרשיש כתים ודדנים מאלה נפרדו איי הגוים בארצתם איש ללשנו למשפחתם בגויהם ובני חם כוש ומצרים ופוט וכנען ובני כוש סבא וחוילה וסבתה ורעמה וסבתכא ובני רעמה שבא ודדן וכוש ילד את נמרד הוא החל להיות גבר בארץ הוא היה גבר ציד לפני יהוה על כן יאמר כנמרד גבור ציד לפני יהוה ותהי ראשית ממלכתו בבל וארך ואכד וכלנה בארץ שנער מן הארץ ההוא יצא אשור ויבן את נינוה ואת רחבת עיר ואת כלח ואת רסן בין נינוה ובין כלח הוא העיר הגדלה ומצרים ילד את לודים ואת ענמים ואת להבים ואת נפתחים ואת פתרסים ואת כסלחים אשר יצאו משם פלשתים ואת כפתרים וכנען ילד את צידן בכרו ואת חת ואת היבוסי ואת האמרי ואת הגרגשי ואת החוי ואת הערקי ואת הסיני ואת הארודי ואת הצמרי ואת החמתי ואחר נפצו משפחות הכנעני ויהי גבול הכנעני מצידן באכה גררה עד עזה באכה סדמה ועמרה ואדמה וצבים עד לשע אלה בני חם למשפחתם ללשנתם בארצתם בגויהם ולשם ילד גם הוא אבי כל בני עבר אחי יפת הגדול בני שם עילם ואשור וארפכשד ולוד וארם ובני ארם עוץ וחול וגתר ומש וארפכשד ילד את שלח ושלח ילד את עבר ולעבר ילד שני בנים שם האחד פלג כי בימיו נפלגה הארץ ושם אחיו יקטן ויקטן ילד את אלמודד ואת שלף ואת חצרמות ואת ירח ואת הדורם ואת אוזל ואת דקלה ואת עובל ואת אבימאל ואת שבא ואת אופר ואת חוילה ואת יובב כל אלה בני יקטן ויהי מושבם ממשא באכה ספרה הר הקדם אלה בני שם למשפחתם ללשנתם בארצתם לגויהם אלה משפחת בני נח לתולדתם בגויהם ומאלה נפרדו הגוים בארץ אחר המבול ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים ויהי בנסעם מקדם וימצאו בקעה בארץ שנער וישבו שם ויאמרו איש אל רעהו הבה נלבנה לבנים ונשרפה לשרפה ותהי להם הלבנה לאבן והחמר היה להם לחמר ויאמרו הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים ונעשה לנו שם פן נפוץ על פני כל הארץ וירד יהוה לראת את העיר ואת המגדל אשר בנו בני האדם ויאמר יהוה הן עם אחד ושפה אחת לכלם וזה החלם לעשות ועתה לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות הבה נרדה ונבלה שם שפתם אשר לא ישמעו איש שפת רעהו ויפץ יהוה אתם משם על פני כל הארץ ויחדלו לבנת העיר על כן קרא שמה בבל כי שם בלל יהוה שפת כל הארץ ומשם הפיצם יהוה על פני כל הארץ אלה תולדת שם שם בן מאת שנה ויולד את ארפכשד שנתים אחר המבול ויחי שם אחרי הולידו את ארפכשד חמש מאות שנה ויולד בנים ובנות וארפכשד חי חמש ושלשים שנה ויולד את שלח ויחי ארפכשד אחרי הולידו את שלח שלש שנים וארבע מאות שנה ויולד בנים ובנות ושלח חי שלשים שנה ויולד את עבר ויחי שלח אחרי הולידו את עבר שלש שנים וארבע מאות שנה ויולד בנים ובנות ויחי עבר ארבע ושלשים שנה ויולד את פלג ויחי עבר אחרי הולידו את פלג שלשים שנה וארבע מאות שנה ויולד בנים ובנות ויחי פלג שלשים שנה ויולד את רעו ויחי פלג אחרי הולידו את רעו תשע שנים ומאתים שנה ויולד בנים ובנות ויחי רעו שתים ושלשים שנה ויולד את שרוג ויחי רעו אחרי הולידו את שרוג שבע שנים ומאתים שנה ויולד בנים ובנות ויחי שרוג שלשים שנה ויולד את נחור ויחי שרוג אחרי הולידו את נחור מאתים שנה ויולד בנים ובנות ויחי נחור תשע ועשרים שנה ויולד את תרח ויחי נחור אחרי הולידו את תרח תשע עשרה שנה ומאת שנה ויולד בנים ובנות ויחי תרח שבעים שנה ויולד את אברם את נחור ואת הרן ואלה תולדת תרח תרח הוליד את אברם את נחור ואת הרן והרן הוליד את לוט וימת הרן על פני תרח אביו בארץ מולדתו באור כשדים ויקח אברם ונחור להם נשים שם אשת אברם שרי ושם אשת נחור מלכה בת הרן אבי מלכה ואבי יסכה ותהי שרי עקרה אין לה ולד ויקח תרח את אברם בנו ואת לוט בן הרן בן בנו ואת שרי כלתו אשת אברם בנו ויצאו אתם מאור כשדים ללכת ארצה כנען ויבאו עד חרן וישבו שם ויהיו ימי תרח חמש שנים ומאתים שנה וימת תרח בחרן

The scroll runs right to left. Touch a glowing gap.

Raziel רזיאל

I closed the line once, early, right after the Name looked at the earth and saw that all flesh had spoiled its way. Then for a long time I held nothing.

From the command to build the ark to the day the earth was dry, the scribe never lifted his pen. The planks, the animals, the rain, the mountains going under, the raven, the dove: one block of letters with no break in it. That is what water does. It fills every space. I had nowhere to stand, so I floated along inside the words like everyone else.

On the twenty-seventh day of the second month the earth was dry, and I closed the line. Then the blessing, be fruitful and multiply, and I closed it again. After the Name said, This is the sign of the covenant, and the bow was in the cloud, I opened a whole line. A promise needs room to be seen from far away. When Noach died I opened another.

Then the families of the earth, and I closed the line twice inside them. When they had all branched out after the flood, I opened the line. And when the people of the plain had been talking all at once, and then could not understand each other, and were scattered, I gave the world one open line of quiet.

After that, Shem's children. Each man lived, and had sons and daughters, and I closed the line behind him: eight closings, one after another, like steps down a hill toward one man. Eighteen spaces in all, five open and thirteen closed.

At the very end, when Terach died in Charan, I opened the whole line. I knew what the next words were going to be. The Name was about to say to his son: Go.

Rung 8 of 8

The vessel

Sandalfon names what holds it all.

Sandalfon סנדלפון

I don't hold the light. I hold what holds it.

This week the whole world went into one vessel. A box of gopher wood, three hundred cubits long, pitched with pitch inside and outside, with a window, a door in its side, and three floors.

There are smaller vessels. The cloud that holds the bow. The dove's mouth, holding a fresh olive leaf. A vineyard, and the wine from it, and the tent where Noach lay uncovered. And a garment that two brothers laid across their shoulders and carried in walking backwards, so they could cover their father without looking at him.

There is a vessel built to hold a name. In the land of Shinar they baked bricks and said, Let us build a city and a tower with its top in heaven, and make a name for ourselves. The Name came down to see it, and they stopped building the city. It held nobody.

You looked for the vessel in the tower. Look at the ark. The tower was built to hold a name and held nobody. The ark was built to hold everybody, and the Torah gives it a window, a door and three floors, and nothing to steer with. It went where the water took it, and it kept everything alive. The Zohar says only a righteous man can enter the ark and be one with it, and that Noach had no children to fill the world until he had been inside it. Its letters land on no word I know, and that is fine. In later Hebrew its name means a word, and for a year the whole living world was one word held quietly in my hands, until the Name said: Go out.

The vesselThe ark

שבת שלוםYou've reached the top of the ladder.

The ladder, every Thursday

One short email before Shabbat: the week's parsha as the angels tell it, with a link to climb it and a sheet to print for the table.

Your email is used only for this note. Every email has a one-click unsubscribe.

נחParshat Noach

Noach

Mabul, flood

Teivah, ark

Keshet, rainbow

Yonah, dove

Bavel

Raziel רזיאל

Sandalfon סנדלפון

The ladder, every Thursday