לך־לךParshat Lech-Lecha

Genesis 12:1-17:27

A note: this is a creative reading, a drash offered as a way into the text. It does not claim to be what the angels actually say.

Begin on the ground

Rung 1 of 8

The story

What happens, plainly.

Hashem tells Avram to leave his land, his birthplace and his father's house for a land He will show him, and promises to make him a great nation and a blessing. Avram goes to Canaan with Sarai and his nephew Lot and builds altars along the way; in a famine he goes down to Mitzrayim, where Pharaoh takes Sarai into his house until plagues force him to give her back. Avram and Lot part, and Lot chooses the well-watered plain near Sodom. When four kings carry Lot off, Avram arms his 318 trained men, and rescues him. Malki-tzedek, king of Shalem, brings out bread and wine and blesses him, and Avram refuses to keep even a thread or a sandal strap of the king of Sodom's spoils. Between the halves of the animals, Hashem promises him offspring as many as the stars and the land, and tells him his descendants will be strangers in a land not their own. Sarai gives her maid Hagar to Avram, and Hagar bears Yishmael. When Avram is ninety-nine, Hashem changes his name to Avraham and Sarai's to Sarah, promises Sarah a son, and Avraham circumcises himself, Yishmael and every male of his household that same day.

Rung 2 of 8

Ein Yaakov

What the sages of the Talmud saw.

The sages read the verse "he armed his trained men, born in his house, three hundred and eighteen." Rav and Shmuel disagree: one says he armed them with Torah, the other that he armed them with gold. Rabbi Ami bar Abba says Eliezer alone was equal to all of them. And others say the number simply is Eliezer, because the letters of his name add up to three hundred and eighteen. The same passage asks why Avraham's children were later enslaved, and gives three answers: he pressed Torah scholars into war, he asked "how shall I know?", and he let the king of Sodom keep the people when he could have brought them under the wings of the Shekhinah.

Nedarim 32aEin Yaakov (Glick Edition), Nedarim 3:12

Rabbi Ami bar Abba reads the change of name as a change in the body. At first the Holy One made Avram master over two hundred and forty-three limbs, the number of Avram. In the end He made him master over two hundred and forty-eight, the number of Avraham: all of him.

Nedarim 32bEin Yaakov (Glick Edition), Nedarim 3:13

Rung 3 of 8

The Zohar

The mystical reading.

The Zohar notices that Hashem spoke to Avram only after he had already set out from Ur on his own: whoever makes the first move from below is helped from above. Lech lecha, "go to yourself," means go to know yourself and prepare yourself, to perfect your own level. Rabbi Shimon adds that the letters of lech lecha come to one hundred, a hint that Avraham would have a son at a hundred. At the circumcision Avraham received the letter he and the rested on him. The Zohar speaks of two he's in the Name, an upper and a lower: Avraham rose with the upper he and Sarai came down with the lower, and when the two he's were joined they could bring forth a child on a higher level. Kabbalists read the upper he as (understanding, the mother above) and the lower he as (the , the presence that receives), with Avraham himself as , lovingkindness, "Avraham who loves Me."

Touch a lit word to find it on the tree.

Rung 4 of 8

The numbers

The letters stop being words.

Lech lecha, go to yourself
לך לך

Lech lecha, go to yourself equals 100

No confident match yet.
The Zohar's own reading: a hint that Avraham would have a son at a hundred.
Avram
אברם

Avram equals 243

= רמ״ג ramag, 243: the limbs he was master of at first
Nedarim 32b
The Talmud: at first the Holy One made him master over two hundred and forty-three limbs.
Avraham
אברהם

Avraham equals 248

= רמ״ח ramach, 248: all his limbs
Nedarim 32b
The same passage: in the end, with the new name, he was master over all two hundred and forty-eight.
Eliezer
אליעזר

Eliezer equals 318

No confident match yet.
The Talmud: the 318 trained men of Genesis 14:14 may be Eliezer alone (Nedarim 32a).
Sarai
שרי

Sarai equals 510

No confident match yet.
Her name before the covenant.
Sarah
שרה

Sarah equals 505

No confident match yet.
Her yod gives way to a he: five less, on the day her husband gained five.
Hagar
הגר

Hagar equals 208

= 8 × 26, the Name 8 times
Eight measures of the Name; the same value Yitzchak will carry.

Every value is computed from the Hebrew letters by code: aleph is 1, yud is 10, kuf is 100, tav is 400, and final letters keep their ordinary value. A match appears only when it is well known. Nothing is invented.

Rung 5 of 8

The angel's telling

The story as the angels tell it.

1:32

A voice came to a man who was only partly his own and said: Go, to yourself. Folded inside those two words was a son, who would not come for many years. The man did not know that. He went.

He took his wife and his brother's son, and they walked into a land of strangers. Wherever he stopped, he built an altar and called on the Name.

There was hunger, so they went down to Mitzrayim, and the king took his wife into his house, until the Name struck the king's house and he sent her away. They came up again with flocks and silver and gold.

The nephew chose the green plain near Sodom, and they parted. Then kings came and took the nephew captive. The man went after them with the young men born in his house, and his one faithful servant was the whole army. He brought everyone back, and when the king of Sodom offered him the spoils he would not take a thread or a sandal strap.

At night the Name took him outside and said: Look at the stars. Count them, if you can. He cut animals in half and laid the halves facing each other, and when the sun went down a smoking furnace and a torch of fire passed between them.

His wife had no child, so she gave him her maid. The maid ran away into the wilderness, and an angel found her at a spring and sent her home, and she had a son.

When he was old, the Name breathed one more breath into his name, and his wife gave up a small letter for a breathing one. That same day he cut the covenant into his own body, and the last part of him that was still his own became the Name's.

From above, we had watched him walk for years and thought he was going to a land. Go to yourself, the voice had said. He arrived the day nothing in him was left outside the covenant.

Rung 6 of 8

The angel sages debate

Four angels argue over their Torah.

Michael from kindness

“Avram is 243 and Avraham is 248. Five more, and five is the letter he, the breath of the Name, given to him freely in his name. He had only to say yes.”

Gavriel from strength

“The five came after the knife. Before the covenant he was master of 243 limbs and no more; the last five were his only once they had been cut and sealed. A gift that is not bounded by a covenant does not stay.”

Raphael from healing

“Look at her too. Sarai is 510 and Sarah is 505: she gave up five on the same day he gained five. His he went up and hers came down, and in the tent between them the Name was whole.”

Uriel from light

“Lech lecha is 100, and Eliezer is 318. The first words he ever heard already held the age at which his son would be born, and a whole army was one faithful servant. From above, the many always fit inside the one: the whole road was inside the first two words.”

They stand where the bedtime Shema places them: Michael on the right, Gavriel on the left, Uriel ahead, Raphael behind.

Rung 7 of 8

The spaces

Raziel reads the white.

Lech-Lecha has three open spaces and four closed spaces in 126 verses.

Open after Genesis 12:9
Open after Genesis 13:18
Closed after Genesis 14:24
Closed after Genesis 15:21
Closed after Genesis 16:16
Closed after Genesis 17:14
Open after Genesis 17:27, the end of the parsha

From Sefaria's text of the Torah according to the Masorah. An open space (petuchah) leaves the rest of the line empty; a closed space (setumah) is a gap inside the line.

ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה ואברכה מברכיך ומקללך אאר ונברכו בך כל משפחת האדמה וילך אברם כאשר דבר אליו יהוה וילך אתו לוט ואברם בן חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן ויקח אברם את שרי אשתו ואת לוט בן אחיו ואת כל רכושם אשר רכשו ואת הנפש אשר עשו בחרן ויצאו ללכת ארצה כנען ויבאו ארצה כנען ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה והכנעני אז בארץ וירא יהוה אל אברם ויאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת ויבן שם מזבח ליהוה הנראה אליו ויעתק משם ההרה מקדם לבית אל ויט אהלה בית אל מים והעי מקדם ויבן שם מזבח ליהוה ויקרא בשם יהוה ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה לגור שם כי כבד הרעב בארץ ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה ויאמר אל שרי אשתו הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את והיה כי יראו אתך המצרים ואמרו אשתו זאת והרגו אתי ואתך יחיו אמרי נא אחתי את למען ייטב לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך ויהי כבוא אברם מצרימה ויראו המצרים את האשה כי יפה הוא מאד ויראו אתה שרי פרעה ויהללו אתה אל פרעה ותקח האשה בית פרעה ולאברם היטיב בעבורה ויהי לו צאן ובקר וחמרים ועבדים ושפחת ואתנת וגמלים וינגע יהוה את פרעה נגעים גדלים ואת ביתו על דבר שרי אשת אברם ויקרא פרעה לאברם ויאמר מה זאת עשית לי למה לא הגדת לי כי אשתך הוא למה אמרת אחתי הוא ואקח אתה לי לאשה ועתה הנה אשתך קח ולך ויצו עליו פרעה אנשים וישלחו אתו ואת אשתו ואת כל אשר לו ויעל אברם ממצרים הוא ואשתו וכל אשר לו ולוט עמו הנגבה ואברם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב וילך למסעיו מנגב ועד בית אל עד המקום אשר היה שם אהלה בתחלה בין בית אל ובין העי אל מקום המזבח אשר עשה שם בראשנה ויקרא שם אברם בשם יהוה וגם ללוט ההלך את אברם היה צאן ובקר ואהלים ולא נשא אתם הארץ לשבת יחדו כי היה רכושם רב ולא יכלו לשבת יחדו ויהי ריב בין רעי מקנה אברם ובין רעי מקנה לוט והכנעני והפרזי אז ישב בארץ ויאמר אברם אל לוט אל נא תהי מריבה ביני ובינך ובין רעי ובין רעיך כי אנשים אחים אנחנו הלא כל הארץ לפניך הפרד נא מעלי אם השמאל ואימנה ואם הימין ואשמאילה וישא לוט את עיניו וירא את כל ככר הירדן כי כלה משקה לפני שחת יהוה את סדם ואת עמרה כגן יהוה כארץ מצרים באכה צער ויבחר לו לוט את כל ככר הירדן ויסע לוט מקדם ויפרדו איש מעל אחיו אברם ישב בארץ כנען ולוט ישב בערי הככר ויאהל עד סדם ואנשי סדם רעים וחטאים ליהוה מאד ויהוה אמר אל אברם אחרי הפרד לוט מעמו שא נא עיניך וראה מן המקום אשר אתה שם צפנה ונגבה וקדמה וימה כי את כל הארץ אשר אתה ראה לך אתננה ולזרעך עד עולם ושמתי את זרעך כעפר הארץ אשר אם יוכל איש למנות את עפר הארץ גם זרעך ימנה קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה ויאהל אברם ויבא וישב באלני ממרא אשר בחברון ויבן שם מזבח ליהוה ויהי בימי אמרפל מלך שנער אריוך מלך אלסר כדרלעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים עשו מלחמה את ברע מלך סדם ואת ברשע מלך עמרה שנאב מלך אדמה ושמאבר מלך צביים [צבוים] ומלך בלע היא צער כל אלה חברו אל עמק השדים הוא ים המלח שתים עשרה שנה עבדו את כדרלעמר ושלש עשרה שנה מרדו ובארבע עשרה שנה בא כדרלעמר והמלכים אשר אתו ויכו את רפאים בעשתרת קרנים ואת הזוזים בהם ואת האימים בשוה קריתים ואת החרי בהררם שעיר עד איל פארן אשר על המדבר וישבו ויבאו אל עין משפט הוא קדש ויכו את כל שדה העמלקי וגם את האמרי הישב בחצצן תמר ויצא מלך סדם ומלך עמרה ומלך אדמה ומלך צביים [צבוים] ומלך בלע הוא צער ויערכו אתם מלחמה בעמק השדים את כדרלעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים ואמרפל מלך שנער ואריוך מלך אלסר ארבעה מלכים את החמשה ועמק השדים בארת בארת חמר וינסו מלך סדם ועמרה ויפלו שמה והנשארים הרה נסו ויקחו את כל רכש סדם ועמרה ואת כל אכלם וילכו ויקחו את לוט ואת רכשו בן אחי אברם וילכו והוא ישב בסדם ויבא הפליט ויגד לאברם העברי והוא שכן באלני ממרא האמרי אחי אשכל ואחי ענר והם בעלי ברית אברם וישמע אברם כי נשבה אחיו וירק את חניכיו ילידי ביתו שמנה עשר ושלש מאות וירדף עד דן ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו ויכם וירדפם עד חובה אשר משמאל לדמשק וישב את כל הרכש וגם את לוט אחיו ורכשו השיב וגם את הנשים ואת העם ויצא מלך סדם לקראתו אחרי שובו מהכות את כדרלעמר ואת המלכים אשר אתו אל עמק שוה הוא עמק המלך ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין והוא כהן לאל עליון ויברכהו ויאמר ברוך אברם לאל עליון קנה שמים וארץ וברוך אל עליון אשר מגן צריך בידך ויתן לו מעשר מכל ויאמר מלך סדם אל אברם תן לי הנפש והרכש קח לך ויאמר אברם אל מלך סדם הרמתי ידי אל יהוה אל עליון קנה שמים וארץ אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך ולא תאמר אני העשרתי את אברם בלעדי רק אשר אכלו הנערים וחלק האנשים אשר הלכו אתי ענר אשכל וממרא הם יקחו חלקם אחר הדברים האלה היה דבר יהוה אל אברם במחזה לאמר אל תירא אברם אנכי מגן לך שכרך הרבה מאד ויאמר אברם אדני יהוה מה תתן לי ואנכי הולך ערירי ובן משק ביתי הוא דמשק אליעזר ויאמר אברם הן לי לא נתתה זרע והנה בן ביתי יורש אתי והנה דבר יהוה אליו לאמר לא יירשך זה כי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך ויוצא אתו החוצה ויאמר הבט נא השמימה וספר הכוכבים אם תוכל לספר אתם ויאמר לו כה יהיה זרעך והאמן ביהוה ויחשבה לו צדקה ויאמר אליו אני יהוה אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את הארץ הזאת לרשתה ויאמר אדני יהוה במה אדע כי אירשנה ויאמר אליו קחה לי עגלה משלשת ועז משלשת ואיל משלש ותר וגוזל ויקח לו את כל אלה ויבתר אתם בתוך ויתן איש בתרו לקראת רעהו ואת הצפר לא בתר וירד העיט על הפגרים וישב אתם אברם ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על אברם והנה אימה חשכה גדלה נפלת עליו ויאמר לאברם ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי ואחרי כן יצאו ברכש גדול ואתה תבוא אל אבתיך בשלום תקבר בשיבה טובה ודור רביעי ישובו הנה כי לא שלם עון האמרי עד הנה ויהי השמש באה ועלטה היה והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים האלה ביום ההוא כרת יהוה את אברם ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדל נהר פרת את הקיני ואת הקנזי ואת הקדמני ואת החתי ואת הפרזי ואת הרפאים ואת האמרי ואת הכנעני ואת הגרגשי ואת היבוסי ושרי אשת אברם לא ילדה לו ולה שפחה מצרית ושמה הגר ותאמר שרי אל אברם הנה נא עצרני יהוה מלדת בא נא אל שפחתי אולי אבנה ממנה וישמע אברם לקול שרי ותקח שרי אשת אברם את הגר המצרית שפחתה מקץ עשר שנים לשבת אברם בארץ כנען ותתן אתה לאברם אישה לו לאשה ויבא אל הגר ותהר ותרא כי הרתה ותקל גברתה בעיניה ותאמר שרי אל אברם חמסי עליך אנכי נתתי שפחתי בחיקך ותרא כי הרתה ואקל בעיניה ישפט יהוה ביני וביניך ויאמר אברם אל שרי הנה שפחתך בידך עשי לה הטוב בעיניך ותענה שרי ותברח מפניה וימצאה מלאך יהוה על עין המים במדבר על העין בדרך שור ויאמר הגר שפחת שרי אי מזה באת ואנה תלכי ותאמר מפני שרי גברתי אנכי ברחת ויאמר לה מלאך יהוה שובי אל גברתך והתעני תחת ידיה ויאמר לה מלאך יהוה הרבה ארבה את זרעך ולא יספר מרב ויאמר לה מלאך יהוה הנך הרה וילדת בן וקראת שמו ישמעאל כי שמע יהוה אל עניך והוא יהיה פרא אדם ידו בכל ויד כל בו ועל פני כל אחיו ישכן ותקרא שם יהוה הדבר אליה אתה אל ראי כי אמרה הגם הלם ראיתי אחרי ראי על כן קרא לבאר באר לחי ראי הנה בין קדש ובין ברד ותלד הגר לאברם בן ויקרא אברם שם בנו אשר ילדה הגר ישמעאל ואברם בן שמנים שנה ושש שנים בלדת הגר את ישמעאל לאברם ויהי אברם בן תשעים שנה ותשע שנים וירא יהוה אל אברם ויאמר אליו אני אל שדי התהלך לפני והיה תמים ואתנה בריתי ביני ובינך וארבה אותך במאד מאד ויפל אברם על פניו וידבר אתו אלהים לאמר אני הנה בריתי אתך והיית לאב המון גוים ולא יקרא עוד את שמך אברם והיה שמך אברהם כי אב המון גוים נתתיך והפרתי אתך במאד מאד ונתתיך לגוים ומלכים ממך יצאו והקמתי את בריתי ביני ובינך ובין זרעך אחריך לדרתם לברית עולם להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגריך את כל ארץ כנען לאחזת עולם והייתי להם לאלהים ויאמר אלהים אל אברהם ואתה את בריתי תשמר אתה וזרעך אחריך לדרתם זאת בריתי אשר תשמרו ביני וביניכם ובין זרעך אחריך המול לכם כל זכר ונמלתם את בשר ערלתכם והיה לאות ברית ביני וביניכם ובן שמנת ימים ימול לכם כל זכר לדרתיכם יליד בית ומקנת כסף מכל בן נכר אשר לא מזרעך הוא המול ימול יליד ביתך ומקנת כספך והיתה בריתי בבשרכם לברית עולם וערל זכר אשר לא ימול את בשר ערלתו ונכרתה הנפש ההוא מעמיה את בריתי הפר ויאמר אלהים אל אברהם שרי אשתך לא תקרא את שמה שרי כי שרה שמה וברכתי אתה וגם נתתי ממנה לך בן וברכתיה והיתה לגוים מלכי עמים ממנה יהיו ויפל אברהם על פניו ויצחק ויאמר בלבו הלבן מאה שנה יולד ואם שרה הבת תשעים שנה תלד ויאמר אברהם אל האלהים לו ישמעאל יחיה לפניך ויאמר אלהים אבל שרה אשתך ילדת לך בן וקראת את שמו יצחק והקמתי את בריתי אתו לברית עולם לזרעו אחריו ולישמעאל שמעתיך הנה ברכתי אתו והפריתי אתו והרביתי אתו במאד מאד שנים עשר נשיאם יוליד ונתתיו לגוי גדול ואת בריתי אקים את יצחק אשר תלד לך שרה למועד הזה בשנה האחרת ויכל לדבר אתו ויעל אלהים מעל אברהם ויקח אברהם את ישמעאל בנו ואת כל ילידי ביתו ואת כל מקנת כספו כל זכר באנשי בית אברהם וימל את בשר ערלתם בעצם היום הזה כאשר דבר אתו אלהים ואברהם בן תשעים ותשע שנה בהמלו בשר ערלתו וישמעאל בנו בן שלש עשרה שנה בהמלו את בשר ערלתו בעצם היום הזה נמול אברהם וישמעאל בנו וכל אנשי ביתו יליד בית ומקנת כסף מאת בן נכר נמלו אתו

The scroll runs right to left. Touch a glowing gap.

Raziel רזיאל

He kept moving, and I kept watch for a place to stop him.

The first time I opened the line was after he had passed through the land, built his altars, and gone on in stages toward the Negev. A man who leaves everything should get a space to look back in. He did not look back. I kept it open anyway.

Mitzrayim I could not hold apart from the quarrel with Lot. The famine, the king, Sarai taken, the flocks, the herdsmen arguing: one run of ink. Then Lot looked at the green plain and went, and Avram moved his tent to Mamre and built an altar, and I opened the whole line. A space after a parting.

After the war, when he refused even a thread, I closed the line. After the night of the stars and the halves and the long list of nations, I closed it again. That night was too large to leave open.

When Hagar's son was born and Avram was eighty-six, I closed the line, and thirteen years went by inside it. The next word he heard, he was ninety-nine. I held all thirteen years of silence in one small space. Then, inside the covenant, I closed the line once more, right after the warning that whoever is not circumcised is cut off. I did not want that cutting to run into her new name.

Seven spaces in all, three open and four closed. The last one I opened wide, after every man of his house had been circumcised with him. He had finally stopped walking.

Rung 8 of 8

The vessel

Sandalfon names what holds it all.

Sandalfon סנדלפון

I don't hold the light. I hold what holds it.

This parsha is a road lined with my vessels. Altars, one after another. A tent he kept folding up and pitching again. Pharaoh's house, which held a woman who did not belong to it until it was struck. The plain of the Jordan, watered everywhere like the garden of Hashem, which held men who were very wicked. Malki-tzedek's bread and wine. A smoking furnace that passed between the halves.

There is a spring in the wilderness on the road to Shur, where an angel found a runaway maid. She named the Name who spoke to her the G‑d who sees me, and the well was named for it. And there is a womb that stayed closed. Sarai had no child.

You looked for the vessel at the altars. Look at his body. At the end the Name said: My covenant will be in your flesh. He was ninety-nine, and that same day he circumcised himself and his son and every man of his house. The sages say that before, he was master of two hundred and forty-three of his limbs, and afterward of all two hundred and forty-eight, which is the number of his new name. He walked the whole parsha toward a land. The first place the covenant was sealed was his own skin. Every altar he built along the road was outside him. This one he carried, and it held all of him.

The vesselAvraham's own body, sealed with the covenant

שבת שלוםYou've reached the top of the ladder.

The ladder, every Thursday

One short email before Shabbat: the week's parsha as the angels tell it, with a link to climb it and a sheet to print for the table.

Your email is used only for this note. Every email has a one-click unsubscribe.

לך־לךParshat Lech-Lecha

Lech lecha, go to yourself

Avram

Avraham

Eliezer

Sarai

Sarah

Hagar

Raziel רזיאל

Sandalfon סנדלפון

The ladder, every Thursday