Angels' Torah logoAngels' Torah

Vayikra · All parshiot

בחקתיParshat Bechukotai

Leviticus 26:3-27:34

A note: this is a creative reading, a drash offered as a way into the text. It does not claim to be what the angels actually say.

Begin on the ground

Rung 1 of 8

The story

What happens, plainly.

If you walk in My statutes, says Hashem, the rain will come in its season, the threshing will last until the grape harvest, you will lie down with no one to frighten you, and I will set My Mishkan among you and walk among you; I broke the bars of your yoke and made you walk upright. If you will not listen, the blessings turn over: terror and sickness, a sky like iron, women baking bread together in a single oven and eating it by weight, and exile, while the land makes up the Sabbaths it was denied. Yet when they confess, even in the land of their enemies, Hashem will remember His covenant with Yaakov, Yitzchak and Avraham, and remember the land, and will not cast them away. The book closes with vows: the set value of a person by age, of animals, houses and fields, and the tenth of the herd that passes under the rod and is holy.

Rung 2 of 8

Ein Yaakov

What the sages of the Talmud saw.

The sages ask how children can suffer for their fathers' sins, and answer: only when they hold on to their fathers' deeds. Then they bring a verse from the rebuke in Bechukotai, "and they shall stumble one over another", and read it as one over the sin of another: all Israel are responsible for one another. This applies when they had the chance to protest the wrong and did not.

Sanhedrin 27bEin Yaakov (Glick Edition), Sanhedrin 3:8

On "I will not cast them away, nor abhor them, to destroy them and break My covenant", a baraita reads each phrase as an exile. I did not cast them away in Babylon, where I gave them Daniel, Chananiah, Mishael and Azariah. I did not abhor them in Haman's day, when I raised up Mordechai and Esther. I did not destroy them under the Greeks, when I gave them Shimon HaTzaddik and the Hasmoneans. I did not break My covenant under Rome, when I gave them the house of Rabbi and the sages. "For I am Hashem their G‑d" is the time to come, when no nation will rule over them.

Megillah 11aEin Yaakov (Glick Edition), Megillah 1:13

Rung 3 of 8

The Zohar

The mystical reading.

The Zohar reads "and you shall do them" as "you shall make them": whoever keeps the ways of the Torah, as it were, makes the Name above, joining statute and judgment, the Written Torah and the Oral, into one. Charity does this most of all. The poor man belongs to the place called tzedek, righteousness, the (the sefirah Kabbalists call , kingship), and like the moon he has nothing except what is given him; tzedakah, charity, is the tree of life, and when it is given to tzedek the Name is made whole. "I will set My Mishkan among you" is read as "My pledge": Hashem left His most precious possession with Israel as a pledge that He would never leave them, and when Moshe moved the Tent out of the camp, Hashem told him to give the pledge back. So in every exile the goes with Israel, and the King comes at every new moon, Shabbat and festival to look at His pledge through the cracks in the wall.

Touch a lit word to find it on the tree.

KeterChochmahBinahChesedGevurahTiferetNetzachHodYesodMalchut

Rung 4 of 8

The numbers

The letters stop being words.

  1. Bechukotai, in My statutes

    בחקתי

    Bechukotai, in My statutes equals 520

    = 20 × 26, the Name 20 times

    "If you walk in My statutes" (Lev. 26:3).

  2. Geshem, rain

    גשם

    Geshem, rain equals 343

    No confident match yet.

    "I will give your rains in their season" (Lev. 26:4); the verse has geshmeichem, your rains. 343 is seven times seven times seven, and the warning "seven for your sins" comes four times in this parsha.

  3. Lechem, bread

    לחם

    Lechem, bread equals 78

    = 3 × 26, the Name 3 times

    = the number of verses in this parsha

    "When I break your staff of bread" (Lev. 26:26). 78 is also the number of verses in this parsha.

  4. Mishkan

    משכן

    Mishkan equals 410

    No confident match yet.

    "I will set My Mishkan among you" (Lev. 26:11). The Zohar reads mishkani as "My pledge".

  5. Brit, covenant

    ברית

    Brit, covenant equals 612

    No confident match yet.

    "I will remember My covenant with Yaakov" (Lev. 26:42).

  6. Yaakov, written in full

    יעקוב

    Yaakov, written in full equals 188

    No confident match yet.

    In Lev. 26:42 Yaakov is written with an extra vav. Rashi says Yaakov took a letter from Eliyahu's name as a pledge that Eliyahu would come and announce the redemption of his children.

Every value is computed from the Hebrew letters by code: aleph is 1, yud is 10, kuf is 100, tav is 400, and final letters keep their ordinary value. A match appears only when it is well known. Nothing is invented.

Rung 5 of 8

The angel's telling

The story as the angels tell it.

0:56

The Name said: if you walk in My ways, the rain will come at its time. The threshing will reach the grape harvest. You will lie down and no one will frighten you.

I will leave My pledge in the middle of your camp, and I will walk among you. I broke the bars of your yoke so you could stand up straight.

If you will not, the same measure turns and comes against you. The sky goes hard as iron. The bread, which is as long as the whole teaching, grows so scarce that many women share an oven, weigh out the loaves, eat, and are still hungry.

You will be scattered, and the land you would not let rest will finally rest without you.

But even there, in the land of your enemies, I will not cast you away. I will remember the one who holds an extra letter in pledge, and his father, and his grandfather, and I will remember the land.

The angels say: the Name never sends His people away with nothing of His. He leaves His pledge with them, and their father holds a letter in pledge for the day they are called home, and so neither of them can be gone for good.

Rung 6 of 8

The angel sages debate

Four angels argue over their Torah.

Michael from kindness

“In My statutes is 520, the Name twenty times over. The blessings come first, and they come without measure: rain in its time, bread until they are full, a Mishkan in the middle of the camp.”

Gavriel from strength

“Rain is 343, seven times seven times seven, and the rebuke comes in sevens too. The same seven that sends the rain sends the warning. A father who loves his son keeps the rod in his hand.”

Raphael from healing

“Bread is 78, the Name three times, and the parsha is 78 verses. Even in the curse it is still bread: the women share one oven, and they eat. And the Mishkan is 410, and the Zohar reads that word as a pledge. He left something with them that He will have to come back for.”

Uriel from light

“In this verse Yaakov is 188: his own letters and one more, the letter he holds in pledge from Eliyahu. The covenant is 612 and does not close on any match. From above I can see the whole parsha ends in pledges, each one held by someone who has to come back for it.”

They stand where the bedtime Shema places them: Michael on the right, Gavriel on the left, Uriel ahead, Raphael behind.

Rung 7 of 8

The spaces

Raziel reads the white.

Bechukotai has two open spaces and two closed spaces in 78 verses.

  • Open after Leviticus 26:13
  • Closed after Leviticus 26:26
  • Open after Leviticus 26:46
  • Closed after Leviticus 27:8

From Sefaria's text of the Torah according to the Masorah. An open space (petuchah) leaves the rest of the line empty; a closed space (setumah) is a gap inside the line.

אם בחקתי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אתם ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו והשיג לכם דיש את בציר ובציר ישיג את זרע ואכלתם לחמכם לשבע וישבתם לבטח בארצכם ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד והשבתי חיה רעה מן הארץ וחרב לא תעבר בארצכם ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב ורדפו מכם חמשה מאה ומאה מכם רבבה ירדפו ונפלו איביכם לפניכם לחרב ופניתי אליכם והפריתי אתכם והרביתי אתכם והקימתי את בריתי אתכם ואכלתם ישן נושן וישן מפני חדש תוציאו ונתתי משכני בתוככם ולא תגעל נפשי אתכם והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלהים ואתם תהיו לי לעם אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים מהית להם עבדים ואשבר מטת עלכם ואולך אתכם קוממיות ואם לא תשמעו לי ולא תעשו את כל המצות האלה ואם בחקתי תמאסו ואם את משפטי תגעל נפשכם לבלתי עשות את כל מצותי להפרכם את בריתי אף אני אעשה זאת לכם והפקדתי עליכם בהלה את השחפת ואת הקדחת מכלות עינים ומדיבת נפש וזרעתם לריק זרעכם ואכלהו איביכם ונתתי פני בכם ונגפתם לפני איביכם ורדו בכם שנאיכם ונסתם ואין רדף אתכם ואם עד אלה לא תשמעו לי ויספתי ליסרה אתכם שבע על חטאתיכם ושברתי את גאון עזכם ונתתי את שמיכם כברזל ואת ארצכם כנחשה ותם לריק כחכם ולא תתן ארצכם את יבולה ועץ הארץ לא יתן פריו ואם תלכו עמי קרי ולא תאבו לשמע לי ויספתי עליכם מכה שבע כחטאתיכם והשלחתי בכם את חית השדה ושכלה אתכם והכריתה את בהמתכם והמעיטה אתכם ונשמו דרכיכם ואם באלה לא תוסרו לי והלכתם עמי קרי והלכתי אף אני עמכם בקרי והכיתי אתכם גם אני שבע על חטאתיכם והבאתי עליכם חרב נקמת נקם ברית ונאספתם אל עריכם ושלחתי דבר בתוככם ונתתם ביד אויב בשברי לכם מטה לחם ואפו עשר נשים לחמכם בתנור אחד והשיבו לחמכם במשקל ואכלתם ולא תשבעו ואם בזאת לא תשמעו לי והלכתם עמי בקרי והלכתי עמכם בחמת קרי ויסרתי אתכם אף אני שבע על חטאתיכם ואכלתם בשר בניכם ובשר בנתיכם תאכלו והשמדתי את במתיכם והכרתי את חמניכם ונתתי את פגריכם על פגרי גלוליכם וגעלה נפשי אתכם ונתתי את עריכם חרבה והשמותי את מקדשיכם ולא אריח בריח ניחחכם והשמתי אני את הארץ ושממו עליה איביכם הישבים בה ואתכם אזרה בגוים והריקתי אחריכם חרב והיתה ארצכם שממה ועריכם יהיו חרבה אז תרצה הארץ את שבתתיה כל ימי השמה ואתם בארץ איביכם אז תשבת הארץ והרצת את שבתתיה כל ימי השמה תשבת את אשר לא שבתה בשבתתיכם בשבתכם עליה והנשארים בכם והבאתי מרך בלבבם בארצת איביהם ורדף אתם קול עלה נדף ונסו מנסת חרב ונפלו ואין רדף וכשלו איש באחיו כמפני חרב ורדף אין ולא תהיה לכם תקומה לפני איביכם ואבדתם בגוים ואכלה אתכם ארץ איביכם והנשארים בכם ימקו בעונם בארצת איביכם ואף בעונת אבתם אתם ימקו והתודו את עונם ואת עון אבתם במעלם אשר מעלו בי ואף אשר הלכו עמי בקרי אף אני אלך עמם בקרי והבאתי אתם בארץ איביהם או אז יכנע לבבם הערל ואז ירצו את עונם וזכרתי את בריתי יעקוב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכר והארץ אזכר והארץ תעזב מהם ותרץ את שבתתיה בהשמה מהם והם ירצו את עונם יען וביען במשפטי מאסו ואת חקתי געלה נפשם ואף גם זאת בהיותם בארץ איביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלתם להפר בריתי אתם כי אני יהוה אלהיהם וזכרתי להם ברית ראשנים אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לעיני הגוים להיות להם לאלהים אני יהוה אלה החקים והמשפטים והתורת אשר נתן יהוה בינו ובין בני ישראל בהר סיני ביד משה וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם איש כי יפלא נדר בערכך נפשת ליהוה והיה ערכך הזכר מבן עשרים שנה ועד בן ששים שנה והיה ערכך חמשים שקל כסף בשקל הקדש ואם נקבה הוא והיה ערכך שלשים שקל ואם מבן חמש שנים ועד בן עשרים שנה והיה ערכך הזכר עשרים שקלים ולנקבה עשרת שקלים ואם מבן חדש ועד בן חמש שנים והיה ערכך הזכר חמשה שקלים כסף ולנקבה ערכך שלשת שקלים כסף ואם מבן ששים שנה ומעלה אם זכר והיה ערכך חמשה עשר שקל ולנקבה עשרה שקלים ואם מך הוא מערכך והעמידו לפני הכהן והעריך אתו הכהן על פי אשר תשיג יד הנדר יעריכנו הכהן ואם בהמה אשר יקריבו ממנה קרבן ליהוה כל אשר יתן ממנו ליהוה יהיה קדש לא יחליפנו ולא ימיר אתו טוב ברע או רע בטוב ואם המר ימיר בהמה בבהמה והיה הוא ותמורתו יהיה קדש ואם כל בהמה טמאה אשר לא יקריבו ממנה קרבן ליהוה והעמיד את הבהמה לפני הכהן והעריך הכהן אתה בין טוב ובין רע כערכך הכהן כן יהיה ואם גאל יגאלנה ויסף חמישתו על ערכך ואיש כי יקדש את ביתו קדש ליהוה והעריכו הכהן בין טוב ובין רע כאשר יעריך אתו הכהן כן יקום ואם המקדיש יגאל את ביתו ויסף חמישית כסף ערכך עליו והיה לו ואם משדה אחזתו יקדיש איש ליהוה והיה ערכך לפי זרעו זרע חמר שערים בחמשים שקל כסף אם משנת היבל יקדיש שדהו כערכך יקום ואם אחר היבל יקדיש שדהו וחשב לו הכהן את הכסף על פי השנים הנותרת עד שנת היבל ונגרע מערכך ואם גאל יגאל את השדה המקדיש אתו ויסף חמשית כסף ערכך עליו וקם לו ואם לא יגאל את השדה ואם מכר את השדה לאיש אחר לא יגאל עוד והיה השדה בצאתו ביבל קדש ליהוה כשדה החרם לכהן תהיה אחזתו ואם את שדה מקנתו אשר לא משדה אחזתו יקדיש ליהוה וחשב לו הכהן את מכסת הערכך עד שנת היבל ונתן את הערכך ביום ההוא קדש ליהוה בשנת היובל ישוב השדה לאשר קנהו מאתו לאשר לו אחזת הארץ וכל ערכך יהיה בשקל הקדש עשרים גרה יהיה השקל אך בכור אשר יבכר ליהוה בבהמה לא יקדיש איש אתו אם שור אם שה ליהוה הוא ואם בבהמה הטמאה ופדה בערכך ויסף חמשתו עליו ואם לא יגאל ונמכר בערכך אך כל חרם אשר יחרם איש ליהוה מכל אשר לו מאדם ובהמה ומשדה אחזתו לא ימכר ולא יגאל כל חרם קדש קדשים הוא ליהוה כל חרם אשר יחרם מן האדם לא יפדה מות יומת וכל מעשר הארץ מזרע הארץ מפרי העץ ליהוה הוא קדש ליהוה ואם גאל יגאל איש ממעשרו חמשיתו יסף עליו וכל מעשר בקר וצאן כל אשר יעבר תחת השבט העשירי יהיה קדש ליהוה לא יבקר בין טוב לרע ולא ימירנו ואם המר ימירנו והיה הוא ותמורתו יהיה קדש לא יגאל אלה המצות אשר צוה יהוה את משה אל בני ישראל בהר סיני

The scroll runs right to left. Touch a glowing gap.

Raziel רזיאל

Bechukotai gave me only four spaces, and the long warning in the middle got almost none of them.

The blessings ran together, rain and bread and peace and the Mishkan, until the last one: I broke the bars of your yoke and made you walk upright. There I opened a whole line. Let them stand up straight in the white for a moment before anything else is said.

Then the warnings began, and I would not open anything for them. Thirty-three verses of them, and I held one space only, a closed one, right after the bread. When I break your staff of bread, women will bake together in one oven and weigh out the loaves, and you will eat and not be full. I couldn't let that verse run straight into the next. Somebody had to sit with those women for a moment while they divided the bread.

The warnings ran on to the end: the land getting its Sabbaths, the scattering, the confession, and then I will remember My covenant with Yaakov, I will not cast them away. After these are the laws Hashem gave on Mount Sinai, I opened a full line again.

My last space came in the vows. A person promises his own value to the Sanctuary and is too poor to pay it. He is brought before the kohen, and the kohen values him by what he can afford. After him I closed a small space. Even at the end of the book, I keep a little room for the one who can't pay.

Rung 8 of 8

The vessel

Sandalfon names what holds it all.

Sandalfon סנדלפון

I don't hold the light. I hold what holds it.

Bechukotai is full of my vessels. Old grain stored so long that you have to clear it out to make room for the new. An oven shared by many women, and loaves weighed out on a scale. The land, which keeps the Sabbaths it was denied once the people are gone. The shekel of the Sanctuary, by which every vow is valued. A house and a field set aside as holy. The rod, and every tenth animal that passes under it.

The oven is the saddest of them. It was made to feed one house, and in the curse it has to feed many. Still, they eat.

The vessel that holds the whole parsha is the one Hashem puts in the middle of it: I will set My Mishkan among you. The Zohar hears mishkani as my pledge. A man who wants to stay with his friend leaves his most precious thing at his friend's house, so that if he ever wants it back he has to come and stay.

That is why the blessings and the warnings can live in the same parsha. Whatever happens, the pledge stays with them. In the land of their enemies it goes with them. And the letters show the same thing from the other side: in this parsha Yaakov is written holding one extra letter, kept in pledge until Eliyahu comes for it. He left His pledge with them, Yaakov holds a letter for the day of their redemption, and neither side can walk away for good.

The vesselThe Mishkan, the pledge He left with them

שבת שלוםYou've reached the top of the ladder.

The ladder, every Thursday

One short email before Shabbat: the week's parsha as the angels tell it, with a link to climb it and a sheet to print for the table.

Your email is used only for this note. Every email has a one-click unsubscribe.