Angels' Torah logoAngels' Torah

Devarim · All parshiot

עקבParshat Eikev

Deuteronomy 7:12-11:25

A note: this is a creative reading, a drash offered as a way into the text. It does not claim to be what the angels actually say.

Begin on the ground

Rung 1 of 8

The story

What happens, plainly.

If you heed these laws, Moshe says, Hashem will keep the covenant He swore to your fathers: your children, your grain, wine and oil, and your herds will be blessed, and the nations will be driven out little by little. Remember the forty years in the wilderness: Hashem let you hunger and fed you manna, to teach you that a person does not live on bread alone, and your clothes did not wear out and your feet did not swell. The land ahead is a land of wheat and barley, vines, figs and pomegranates, olives and honey; when you have eaten your fill, bless Hashem, and never say your own strength made you rich. You are not getting the land for your righteousness: Moshe reminds them of the golden calf, how he smashed the tablets, lay on his face for forty days and nights to plead for them, and then carved new tablets and placed them in an ark of wood. What does Hashem ask of you? Only to fear Him, walk in His ways, love Him and serve Him with all your heart. The land drinks rain from heaven and Hashem's eyes are on it all year; if you listen, the rain will come in its season.

Rung 2 of 8

Ein Yaakov

What the sages of the Talmud saw.

The ministering angels said to the Holy One: Your Torah says You show no favor and take no bribe, yet You show favor to Israel. He answered: How can I not favor them? I wrote in My Torah, 'You shall eat and be satisfied and bless,' and they are so careful that they say the blessing after a meal even when they have eaten only as much as an olive or an egg.

Berakhot 20bEin Yaakov (Glick Edition), Berakhot 3:4

Rabbi Chanina said everything is in the hands of heaven except the fear of heaven, from the verse 'What does Hashem ask of you, but to fear.' The Gemara asks: is fear of heaven a small thing? For Moshe, it was. Rabbi Chanina explains with a parable: a man is asked for a large vessel. If he owns one, it looks small to him; if he has none, even a small one looks large.

Berakhot 33bEin Yaakov (Glick Edition), Berakhot 5:12

Rung 3 of 8

The Zohar

The mystical reading.

The Zohar reads 'you shall eat and be satisfied and bless' as the secret of blessing. A blessing over food draws life down from the source of life to the holy Name, and from there to the whole world; one who eats and does not bless is called a robber of the Holy One. When a blessing rises from below, every gate above opens and heralds call out in all the heavens: this is the gift so-and-so has sent the King. A blessing answered with Amen stands firm, because Amen is the knot that ties every union together. Coming down, the blessings rest first on 'the head of the righteous' (Proverbs 10:6), and when that place is full it pours them into the bride, and from her they flow down to the worlds. The Zohar does not name the sefirot here; in the usual reading the righteous one is , foundation, and the bride is , the presence that receives. The word baruch itself points to the highest source of all, whose waters never stop, the beginning that is called the world to come.

Touch a lit word to find it on the tree.

KeterChochmahBinahChesedGevurahTiferetNetzachHodYesodMalchut

Rung 4 of 8

The numbers

The letters stop being words.

  1. Vehayah, and it will be

    והיה

    Vehayah, and it will be equals 26

    = 1 × 26, the Name 1 times

    The first word of the parsha, made of the letters of the Name.

  2. Eikev, because (also heel)

    עקב

    Eikev, because (also heel) equals 172

    No confident match yet.

  3. Mah, what

    מה

    Mah, what equals 45

    = אדם adam, a human being

    Shelah, Pesachim, Torah Ohr 60; Ohr LaShamayim, Behar 1

    What does Hashem ask of you? (10:12)

  4. Yirah, fear

    יראה

    Yirah, fear equals 216

    = גבורה gevurah, strength

    Pri Etz Chaim, Gate of the World of Action 5:7; Sulam on Zohar, Pinchas 843

  5. Luchot, tablets

    לחת

    Luchot, tablets equals 438

    No confident match yet.

  6. Uverachta, and you shall bless

    וברכת

    Uverachta, and you shall bless equals 628

    No confident match yet.

Every value is computed from the Hebrew letters by code: aleph is 1, yud is 10, kuf is 100, tav is 400, and final letters keep their ordinary value. A match appears only when it is well known. Nothing is invented.

Rung 5 of 8

The angel's telling

The story as the angels tell it.

1:25

The first word was the Name itself, turned around so it could be spoken as a promise: it will be. Only after that came the because. Because you listen, everything that comes after your listening will be blessed, your children and your grain, your wine, your oil, your flocks.

Remember the long walk, said the voice. You were hungry, and bread came down from the sky to teach you that a person lives on more than bread. Your clothes didn't wear out. Your feet didn't swell.

The land ahead has wheat and barley, vines and figs and pomegranates, olives and honey. When you have eaten and you are full, bless. Don't stand in your new house and say, My own hand made all this.

Remember the mountain too. The one who carried the Name went up for the stones, and while he was gone you made a calf. He came down and broke the stones in front of your eyes. Then he lay on his face, days and nights, and asked for you. And he cut two new stones and built a plain wooden box to keep them in.

And now, the voice asks, what is it I want from you? It answers its own question: a human being. One who carries Strength inward, as fear, and walks in My ways, and loves.

In the old country you watered your fields with your feet. Here the rain comes down from heaven, and the eyes of the Name are on the land from the first day of the year to the last.

The heel is the lowest part of a person, the part that touches the ground. This parsha begins at the heel, and from its very first word the heel is held by the Name.

Rung 6 of 8

The angel sages debate

Four angels argue over their Torah.

Michael from kindness

“Vehayah is 26, the Name itself, and it is the first word of the parsha. The blessing is spoken before the condition. Give first; the listening will come.”

Gavriel from strength

“Yirah, fear, is 216, which is gevurah, strength. 'What does Hashem ask of you? Only to fear.' The sages say everything is in heaven's hands except this, so this one thing a person has to build himself, one limit at a time.”

Raphael from healing

“Mah is 45, adam. The question 'what' is already its answer: a human being. Fear and love sit in the same verse, and they meet in one person, who is the place where the giving and the limit stop arguing.”

Uriel from light

“Eikev is 172 and lands on nothing; it is only a heel. For forty years their feet did not swell, and the land they were walking to is watered from heaven instead of by the foot. From above, the lowest part of the body was held by the first word, 26, the whole way.”

They stand where the bedtime Shema places them: Michael on the right, Gavriel on the left, Uriel ahead, Raphael behind.

Rung 7 of 8

The spaces

Raziel reads the white.

Eikev has five open spaces and five closed spaces in 111 verses.

  • Closed after Deuteronomy 7:16
  • Open after Deuteronomy 7:26
  • Open after Deuteronomy 8:18
  • Open after Deuteronomy 8:20
  • Open after Deuteronomy 9:29
  • Open after Deuteronomy 10:11
  • Closed after Deuteronomy 11:9
  • Closed after Deuteronomy 11:12
  • Closed after Deuteronomy 11:21
  • Closed after Deuteronomy 11:25, the end of the parsha

From Sefaria's text of the Torah according to the Masorah. An open space (petuchah) leaves the rest of the line empty; a closed space (setumah) is a gap inside the line.

והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אתם ושמר יהוה אלהיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבתיך ואהבך וברכך והרבך וברך פרי בטנך ופרי אדמתך דגנך ותירשך ויצהרך שגר אלפיך ועשתרת צאנך על האדמה אשר נשבע לאבתיך לתת לך ברוך תהיה מכל העמים לא יהיה בך עקר ועקרה ובבהמתך והסיר יהוה ממך כל חלי וכל מדוי מצרים הרעים אשר ידעת לא ישימם בך ונתנם בכל שנאיך ואכלת את כל העמים אשר יהוה אלהיך נתן לך לא תחוס עינך עליהם ולא תעבד את אלהיהם כי מוקש הוא לך כי תאמר בלבבך רבים הגוים האלה ממני איכה אוכל להורישם לא תירא מהם זכר תזכר את אשר עשה יהוה אלהיך לפרעה ולכל מצרים המסת הגדלת אשר ראו עיניך והאתת והמפתים והיד החזקה והזרע הנטויה אשר הוצאך יהוה אלהיך כן יעשה יהוה אלהיך לכל העמים אשר אתה ירא מפניהם וגם את הצרעה ישלח יהוה אלהיך בם עד אבד הנשארים והנסתרים מפניך לא תערץ מפניהם כי יהוה אלהיך בקרבך אל גדול ונורא ונשל יהוה אלהיך את הגוים האל מפניך מעט מעט לא תוכל כלתם מהר פן תרבה עליך חית השדה ונתנם יהוה אלהיך לפניך והמם מהומה גדלה עד השמדם ונתן מלכיהם בידך והאבדת את שמם מתחת השמים לא יתיצב איש בפניך עד השמדך אתם פסילי אלהיהם תשרפון באש לא תחמד כסף וזהב עליהם ולקחת לך פן תוקש בו כי תועבת יהוה אלהיך הוא ולא תביא תועבה אל ביתך והיית חרם כמהו שקץ תשקצנו ותעב תתעבנו כי חרם הוא כל המצוה אשר אנכי מצוך היום תשמרון לעשות למען תחיון ורביתם ובאתם וירשתם את הארץ אשר נשבע יהוה לאבתיכם וזכרת את כל הדרך אשר הוליכך יהוה אלהיך זה ארבעים שנה במדבר למען ענתך לנסתך לדעת את אשר בלבבך התשמר מצותו אם לא ויענך וירעבך ויאכלך את המן אשר לא ידעת ולא ידעון אבתיך למען הודיעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם שמלתך לא בלתה מעליך ורגלך לא בצקה זה ארבעים שנה וידעת עם לבבך כי כאשר ייסר איש את בנו יהוה אלהיך מיסרך ושמרת את מצות יהוה אלהיך ללכת בדרכיו וליראה אתו כי יהוה אלהיך מביאך אל ארץ טובה ארץ נחלי מים עינת ותהמת יצאים בבקעה ובהר ארץ חטה ושערה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש ארץ אשר לא במסכנת תאכל בה לחם לא תחסר כל בה ארץ אשר אבניה ברזל ומהרריה תחצב נחשת ואכלת ושבעת וברכת את יהוה אלהיך על הארץ הטבה אשר נתן לך השמר לך פן תשכח את יהוה אלהיך לבלתי שמר מצותיו ומשפטיו וחקתיו אשר אנכי מצוך היום פן תאכל ושבעת ובתים טבים תבנה וישבת ובקרך וצאנך ירבין וכסף וזהב ירבה לך וכל אשר לך ירבה ורם לבבך ושכחת את יהוה אלהיך המוציאך מארץ מצרים מבית עבדים המוליכך במדבר הגדל והנורא נחש שרף ועקרב וצמאון אשר אין מים המוציא לך מים מצור החלמיש המאכלך מן במדבר אשר לא ידעון אבתיך למען ענתך ולמען נסתך להיטבך באחריתך ואמרת בלבבך כחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה וזכרת את יהוה אלהיך כי הוא הנתן לך כח לעשות חיל למען הקים את בריתו אשר נשבע לאבתיך כיום הזה והיה אם שכח תשכח את יהוה אלהיך והלכת אחרי אלהים אחרים ועבדתם והשתחוית להם העדתי בכם היום כי אבד תאבדון כגוים אשר יהוה מאביד מפניכם כן תאבדון עקב לא תשמעון בקול יהוה אלהיכם שמע ישראל אתה עבר היום את הירדן לבא לרשת גוים גדלים ועצמים ממך ערים גדלת ובצרת בשמים עם גדול ורם בני ענקים אשר אתה ידעת ואתה שמעת מי יתיצב לפני בני ענק וידעת היום כי יהוה אלהיך הוא העבר לפניך אש אכלה הוא ישמידם והוא יכניעם לפניך והורשתם והאבדתם מהר כאשר דבר יהוה לך אל תאמר בלבבך בהדף יהוה אלהיך אתם מלפניך לאמר בצדקתי הביאני יהוה לרשת את הארץ הזאת וברשעת הגוים האלה יהוה מורישם מפניך לא בצדקתך ובישר לבבך אתה בא לרשת את ארצם כי ברשעת הגוים האלה יהוה אלהיך מורישם מפניך ולמען הקים את הדבר אשר נשבע יהוה לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב וידעת כי לא בצדקתך יהוה אלהיך נתן לך את הארץ הטובה הזאת לרשתה כי עם קשה ערף אתה זכר אל תשכח את אשר הקצפת את יהוה אלהיך במדבר למן היום אשר יצאת מארץ מצרים עד באכם עד המקום הזה ממרים הייתם עם יהוה ובחרב הקצפתם את יהוה ויתאנף יהוה בכם להשמיד אתכם בעלתי ההרה לקחת לוחת האבנים לוחת הברית אשר כרת יהוה עמכם ואשב בהר ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכלתי ומים לא שתיתי ויתן יהוה אלי את שני לוחת האבנים כתבים באצבע אלהים ועליהם ככל הדברים אשר דבר יהוה עמכם בהר מתוך האש ביום הקהל ויהי מקץ ארבעים יום וארבעים לילה נתן יהוה אלי את שני לחת האבנים לחות הברית ויאמר יהוה אלי קום רד מהר מזה כי שחת עמך אשר הוצאת ממצרים סרו מהר מן הדרך אשר צויתם עשו להם מסכה ויאמר יהוה אלי לאמר ראיתי את העם הזה והנה עם קשה ערף הוא הרף ממני ואשמידם ואמחה את שמם מתחת השמים ואעשה אותך לגוי עצום ורב ממנו ואפן וארד מן ההר וההר בער באש ושני לוחת הברית על שתי ידי וארא והנה חטאתם ליהוה אלהיכם עשיתם לכם עגל מסכה סרתם מהר מן הדרך אשר צוה יהוה אתכם ואתפש בשני הלחת ואשלכם מעל שתי ידי ואשברם לעיניכם ואתנפל לפני יהוה כראשנה ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכלתי ומים לא שתיתי על כל חטאתכם אשר חטאתם לעשות הרע בעיני יהוה להכעיסו כי יגרתי מפני האף והחמה אשר קצף יהוה עליכם להשמיד אתכם וישמע יהוה אלי גם בפעם ההוא ובאהרן התאנף יהוה מאד להשמידו ואתפלל גם בעד אהרן בעת ההוא ואת חטאתכם אשר עשיתם את העגל לקחתי ואשרף אתו באש ואכת אתו טחון היטב עד אשר דק לעפר ואשלך את עפרו אל הנחל הירד מן ההר ובתבערה ובמסה ובקברת התאוה מקצפים הייתם את יהוה ובשלח יהוה אתכם מקדש ברנע לאמר עלו ורשו את הארץ אשר נתתי לכם ותמרו את פי יהוה אלהיכם ולא האמנתם לו ולא שמעתם בקלו ממרים הייתם עם יהוה מיום דעתי אתכם ואתנפל לפני יהוה את ארבעים היום ואת ארבעים הלילה אשר התנפלתי כי אמר יהוה להשמיד אתכם ואתפלל אל יהוה ואמר אדני יהוה אל תשחת עמך ונחלתך אשר פדית בגדלך אשר הוצאת ממצרים ביד חזקה זכר לעבדיך לאברהם ליצחק וליעקב אל תפן אל קשי העם הזה ואל רשעו ואל חטאתו פן יאמרו הארץ אשר הוצאתנו משם מבלי יכלת יהוה להביאם אל הארץ אשר דבר להם ומשנאתו אותם הוציאם להמתם במדבר והם עמך ונחלתך אשר הוצאת בכחך הגדל ובזרעך הנטויה בעת ההוא אמר יהוה אלי פסל לך שני לוחת אבנים כראשנים ועלה אלי ההרה ועשית לך ארון עץ ואכתב על הלחת את הדברים אשר היו על הלחת הראשנים אשר שברת ושמתם בארון ואעש ארון עצי שטים ואפסל שני לחת אבנים כראשנים ואעל ההרה ושני הלחת בידי ויכתב על הלחת כמכתב הראשון את עשרת הדברים אשר דבר יהוה אליכם בהר מתוך האש ביום הקהל ויתנם יהוה אלי ואפן וארד מן ההר ואשם את הלחת בארון אשר עשיתי ויהיו שם כאשר צוני יהוה ובני ישראל נסעו מבארת בני יעקן מוסרה שם מת אהרן ויקבר שם ויכהן אלעזר בנו תחתיו משם נסעו הגדגדה ומן הגדגדה יטבתה ארץ נחלי מים בעת ההוא הבדיל יהוה את שבט הלוי לשאת את ארון ברית יהוה לעמד לפני יהוה לשרתו ולברך בשמו עד היום הזה על כן לא היה ללוי חלק ונחלה עם אחיו יהוה הוא נחלתו כאשר דבר יהוה אלהיך לו ואנכי עמדתי בהר כימים הראשנים ארבעים יום וארבעים לילה וישמע יהוה אלי גם בפעם ההוא לא אבה יהוה השחיתך ויאמר יהוה אלי קום לך למסע לפני העם ויבאו ויירשו את הארץ אשר נשבעתי לאבתם לתת להם ועתה ישראל מה יהוה אלהיך שאל מעמך כי אם ליראה את יהוה אלהיך ללכת בכל דרכיו ולאהבה אתו ולעבד את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך לשמר את מצות יהוה ואת חקתיו אשר אנכי מצוך היום לטוב לך הן ליהוה אלהיך השמים ושמי השמים הארץ וכל אשר בה רק באבתיך חשק יהוה לאהבה אותם ויבחר בזרעם אחריהם בכם מכל העמים כיום הזה ומלתם את ערלת לבבכם וערפכם לא תקשו עוד כי יהוה אלהיכם הוא אלהי האלהים ואדני האדנים האל הגדל הגבר והנורא אשר לא ישא פנים ולא יקח שחד עשה משפט יתום ואלמנה ואהב גר לתת לו לחם ושמלה ואהבתם את הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים את יהוה אלהיך תירא אתו תעבד ובו תדבק ובשמו תשבע הוא תהלתך והוא אלהיך אשר עשה אתך את הגדלת ואת הנוראת האלה אשר ראו עיניך בשבעים נפש ירדו אבתיך מצרימה ועתה שמך יהוה אלהיך ככוכבי השמים לרב ואהבת את יהוה אלהיך ושמרת משמרתו וחקתיו ומשפטיו ומצותיו כל הימים וידעתם היום כי לא את בניכם אשר לא ידעו ואשר לא ראו את מוסר יהוה אלהיכם את גדלו את ידו החזקה וזרעו הנטויה ואת אתתיו ואת מעשיו אשר עשה בתוך מצרים לפרעה מלך מצרים ולכל ארצו ואשר עשה לחיל מצרים לסוסיו ולרכבו אשר הציף את מי ים סוף על פניהם ברדפם אחריכם ויאבדם יהוה עד היום הזה ואשר עשה לכם במדבר עד באכם עד המקום הזה ואשר עשה לדתן ולאבירם בני אליאב בן ראובן אשר פצתה הארץ את פיה ותבלעם ואת בתיהם ואת אהליהם ואת כל היקום אשר ברגליהם בקרב כל ישראל כי עיניכם הראת את כל מעשה יהוה הגדל אשר עשה ושמרתם את כל המצוה אשר אנכי מצוך היום למען תחזקו ובאתם וירשתם את הארץ אשר אתם עברים שמה לרשתה ולמען תאריכו ימים על האדמה אשר נשבע יהוה לאבתיכם לתת להם ולזרעם ארץ זבת חלב ודבש כי הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה לא כארץ מצרים הוא אשר יצאתם משם אשר תזרע את זרעך והשקית ברגלך כגן הירק והארץ אשר אתם עברים שמה לרשתה ארץ הרים ובקעת למטר השמים תשתה מים ארץ אשר יהוה אלהיך דרש אתה תמיד עיני יהוה אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה והיה אם שמע תשמעו אל מצותי אשר אנכי מצוה אתכם היום לאהבה את יהוה אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם ונתתי מטר ארצכם בעתו יורה ומלקוש ואספת דגנך ותירשך ויצהרך ונתתי עשב בשדך לבהמתך ואכלת ושבעת השמרו לכם פן יפתה לבבכם וסרתם ועבדתם אלהים אחרים והשתחויתם להם וחרה אף יהוה בכם ועצר את השמים ולא יהיה מטר והאדמה לא תתן את יבולה ואבדתם מהרה מעל הארץ הטבה אשר יהוה נתן לכם ושמתם את דברי אלה על לבבכם ועל נפשכם וקשרתם אתם לאות על ידכם והיו לטוטפת בין עיניכם ולמדתם אתם את בניכם לדבר בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה אשר נשבע יהוה לאבתיכם לתת להם כימי השמים על הארץ כי אם שמר תשמרון את כל המצוה הזאת אשר אנכי מצוה אתכם לעשתה לאהבה את יהוה אלהיכם ללכת בכל דרכיו ולדבקה בו והוריש יהוה את כל הגוים האלה מלפניכם וירשתם גוים גדלים ועצמים מכם כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה מן המדבר והלבנון מן הנהר נהר פרת ועד הים האחרון יהיה גבלכם לא יתיצב איש בפניכם פחדכם ומוראכם יתן יהוה אלהיכם על פני כל הארץ אשר תדרכו בה כאשר דבר לכם

The scroll runs right to left. Touch a glowing gap.

Raziel רזיאל

Ten this week. Five open, five closed, and the open ones all crowd into the middle.

Before any of them I closed one line, early, after 'that would be a snare to you.' The first open line came after 'do not bring an abhorrent thing into your house.' I held it like a threshold. Some things you keep out by leaving the doorway empty.

Then two open lines close together: after 'remember it is Hashem who gives you the power to get wealth,' and after the warning that they could perish like the nations. One space for the man who forgets where his wealth came from, and one for what happens if he never remembers. I kept them both wide, so he would have room to turn around.

The one I held the longest came after Moshe finished telling about his forty days on his face. His last words are: yet they are Your own people, whom You freed with Your great might. Then nothing, a whole open line. A man had just argued with heaven for his people and won. I didn't let anyone rush past that.

The next open line came right after Hashem answered: Up, go at the head of the people, let them go in. I opened it the way you open a gate for someone starting out.

After that every space I kept was closed. After the land of milk and honey. After 'the eyes of Hashem are on it from the year's beginning to the year's end.' After 'as long as there is a heaven over the earth.' And at the end. A land that is watched every day doesn't need open lines. It needs a low wall around it, like a garden.

Rung 8 of 8

The vessel

Sandalfon names what holds it all.

Sandalfon סנדלפון

I don't hold the light. I hold what holds it.

This parsha is full of my vessels. Clothes that did not wear out for forty years. A land that drinks rain from the sky like a cup held up. Wheat and barley, olives and honey, a full table, and a mouth that blesses after it.

And two sets of tablets. The first Moshe carried down in his hands, and when he saw the calf he threw them down and they broke in front of everyone. Hands are a vessel that can also let go.

So the second time Hashem said: carve two new tablets, and make an ark of wood. Moshe made it of acacia, carried the stones down, and put them inside, 'and there they are,' he says, still.

That box holds the whole parsha. Everything Eikev asks rests in it. The sages say fear of heaven is like a large vessel: if you have one, it seems small to you, and if you don't, even a small one seems huge. The letters call fear strength. The ark is that strength made of wood: plain, closed, strong enough to keep what broke once from breaking again, and humble enough that nobody thinks to praise it. The tablets get the glory. The box keeps them.

The vesselThe ark of acacia wood

שבת שלוםYou've reached the top of the ladder.

The ladder, every Thursday

One short email before Shabbat: the week's parsha as the angels tell it, with a link to climb it and a sheet to print for the table.

Your email is used only for this note. Every email has a one-click unsubscribe.